ביקורת ספרותית על הזיכרון היחיד של פלורה בנקס מאת אמילי בר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 באוגוסט, 2017
ע"י ירמיאו


אממ
אז הספר מספר על פלורה בנקס- נערה בת 17 עם הפרעת זיכרון שגורמת לזיכרון שלה להתאפס כל כמה שעות.
עד שהיא מנשקת את דרייק (שהיא לא זוכרת בכלל), מתאהבת לגמרי וזוכרת את זה.
אז מה אני חושבת על הספר?
אני חייבת להגיד שהעלילה הייתה מקורית, אבל עדיין מאוד דומה לדברים אחרים. אני מתכוונת להגיד בזה שהרעיון עצמו של ילדה שהזיכרון שלה מתאפס כל כמה שעות ובלה בלה בלה הוא מקורי, אבל בכל זאת היו דברים ש*מאוד* הזכירו ספרים אחרים (ראו ערך "הכל הכל").
הדמויות היו מעניינות אני מניחה? פלורה הייתה פחות או יותר תעלומה אחת גדולה, ההורים שלה לא התפתחו יותר מדי כדמויות, על פייג' בעיקר כעסתי רוב הספר **ספוילר קטן**אז מה אם היא נישקה את חבר שלך אז מה?! תתגברי על זה. וגם אם לא, פשוט להשאיר אותה ככה לבד? באמת? אחרי שאתן חברות מהגן?**סוף ספוילר קטן**.
רוב הספר התרכז בעיקר במחשבות של פלורה (ובצדק, כי הרבה דברים קורים שם) ופחות השאיר מקום לדמויות אחרות ותיאורים. האם זה חיסרון? כן ולא, זה פשוט סגנון שונה ולדעתי זה מאוד התאים לספר.
היו פעמים שהכתיבה ממש בילבלה אותי, שהייתי צריכה ממש לעצור, לחזור אחורה ולקרוא את העמודים האלה כמה פעמים.
בסך הכל הספר היה בסדר, הסתדרתי פחות או יותר עם הכתיבה ומאוד נהניתי לראות את ההתפתחות של פלורה לאורך הספר.
אני מניחה שאם אהבתם ספרים אחרים בסגנון הזה תאהבו גם את הספר הזה.
תתכוננו להישאר עם הרבה מחשבות על הספר אחרי הקריאה.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ