הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 ביולי, 2017
ע"י נונו
ע"י נונו
בין שום מקום לשום זמן נמצא הספר הזה. אמנם, זמנו מאוד ברור, נכתב הוא בכל ראש חלק בספר, אבל למרות זאת הוא מרחף לו בלא שום זמן, מבלבל למדי. אמנם, מקומו מאוד ברור, אי שם בשיקגו, אך בו זמנית הוא נמצא באלפי מקומות אחרים שחלקם עדיין לא ידועים לאנושות. אני, בתור דוגמה, מצאתי בספר הזה את ארץ ישראל של כיום, על כל המהגרים החיים בה, המרגישים עצמם בשום מקום. אדם אחר, כך נדמה לי, היה מוצא בספר הזה מקום אחר, זמן אחר, אולי אפילו עלילה אחרת. איך ייתכן דבר שכזה? גם את זה אני לא יודעת.
ברגע שגמרתי את הספר הזה הדבר היחיד שעלה בידי לעשות הוא לנסות לבדוק אם מה שקראתי הוא אכן מה שקראתי. זה באמת הרגיש כמו חלום, שעדיין לא מובן טיבו, לפחות בידי לא עלה. מי הוא מי? ומה אני בכל הסיפור הזה? הייתכן שמה שקראתי עד עכשיו הוא בכלל לא מה שקראתי? מי אתה לכל הרוחות יוזף פרונק? אני מבולבלת. איך מתוך בלבול שכזה תצא ביקורת? בדיוק במצב של הפיסקה המבולגנת הזו נמצא הראש שלי עכשיו.
הספר מסופר על ידי ויקטור פלבצ'וק אך כלל וכלל לא עליו. המשפטים בהם הוא מספר על עצמו מעטים מאוד ולעומתם המשפטים בהם הוא מדבר על אנשים זולתו רבים למדי. הסיפור מתעסק בעיקר (לא רק), ביוזף פרונק, אדם אשר היגר מיוגוסלביה לארצות הברית, שיקגו. הוא מספר את סיפור חייו, מתעסק הרבה באהבותיו, בנסיונותיו למצוא לעצמו עבודה מפרנסת ואת מקומו בארץ הזרה, בקשייו עם ההתאקלמות בארץ זו מבחינת שפה ומבחינת חברה. אז למה הוא כל כך בילבל אותי? כי הספר הזה מתנהג יותר כמו אסופת סיפורים בהם מגלים אט אט על הגיבור מאשר כספר. בנוסף לזה, הרבה מהפרטים לא מובנים, הרבה קפיצות בין עלילות, לא תמיד ברור למדי מי זה מי, הרבה מהדברים מרומזים (דבר שדווקא מאוד אהבתי) והסוף שרק בוחש עוד יותר בכל העיסה.
בסופו של דבר, אני לא מתחרטת על שקראתי את הספר הזה. הוא שופך הרבה אור על סוגיית המהגרים והפליטים והכתיבה, גם אם היא לעתים לא מובנת, יפה למדי. דרך ההסתכלות של המון על סוגיות פוליטיות ויומיומיות מרתקת והעובדה שהספר לא מתעסק רק בסוגיית הפליטים אלא גם בסוגיות אחרות כמו: להט"ב, עוני, השואה (קצת, לא הרבה), פריוקט מנהטן וכדומה, מראה שהמון הוא סופר מצוין שיודע להתעסק בנושאים פוליטיים בספריו אך גם בנושאים יומיומיים כמו: חיפוש עבודה, חיפוש אהבה, חיפוש שייכות ולהוציא את הכלב.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה!
|
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
מתנצלת שרק עכשיו אני מגיבה אף על פי שהבטחתי לך כבר כשפירסמת את הביקורת.
כתבת יפה מאוד!
ואני דווקא חושבת שהפסקה הראשונה שלך נכונה, כל אחד יכול להבין ספר לפי נקודת המבט שלו ולקחת מן הספר דברים שנראים לו חשובים. זה אחד הדברים שיפים, לדעתי, בספרים. שהם אוניברסליים. |
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
נונו ברוכה הבאה. תודה על סקירתך היפה
|
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
לאנשים העולים, כדוגמת: עולים מאתיופיה, לעתים גם מהגרים לא חוקיים
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
כשכתבת על כל המהגרים החיים בישראל, למי התכוונת? לעולים או לאנשים שאינם יהודים?
השורה הזו קצת נפיצה. ישראל לא צריכה להיות מדינה שקולטת הגירה אלא עלייה. ישראל היא מדינת היהודים ומדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה. |
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה!
|
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
יש! ביקורת של נונו, באמת תהיתי אם הפסקת לכתוב
אני אקרא אותה מיד
|
|
|
נונו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה על התיקון, אתקן
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת יפה. רק הערה אחת: אי אפשר לעלות מיוגוסלביה לארצות הברית. עלייה היא ייחודית לישראל.
המינוח הנכון הוא היגר. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
