ביקורת ספרותית על חומת אש - הקמפוס #4 מאת טום קלנסי
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 ביולי, 2017
ע"י פרל


"הסינים שינו את שיטת ההתקפה, אבל לא שינו את סוג התחמושת" (עמוד 494).

"חומת אש" (הוצאת מודן, 2013) הוא ספר נוסף בסדרת הספרים מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי (הפעם בשיתוף פעולה עם הסופר מארק גריני) העוקב אחר עלילותיהם של גיבוריו הקבועים של קלנסי. הפעם מתמקדים גריני וקלנסי, כמו גם בשאר ספרים בסדרה בארגון הביון החשאי "הקמפוס", אשר הקים ג'ק ראיין בשלהי כהונתו הראשונה כנשיא. בראש הארגון עומד סנאטור לשעבר והוא מעסיק מספר מצומצם של עובדים. בצוות המבצעים המיוחדים של "הקמפוס" חברים: ג'ק ראיין ג'וניור, בנו של נשיא ארצות הברית ג'ק ראיין, אשר הפך ממנתח מידע מודיעיני בארגון לאיש מבצעים לכל דבר, דומינגו "דינג" שאבז אשר "היה בעבר מפקד כיתה באוגדה השביעית הקלה של חיל הרגלים ונחשב בשעתו לחייל החזק ביותר, בעל הכושר הגופני הטוב ביותר והיעיל ביותר הלובש את מדי ארצו, וזו היתה הסיבה שג'ון קלארק בחר בו לתפקידו ב-CIA – ובמסגרת ההיא הוא ביצע כמה משימות מסוכנות וקשות בשדה" (מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 32), ג'ון קלארק אשר "בילה כמעט ארבעים שנה כלוחם קומנדו ימי וכסוכן בסי-איי-איי" (עמוד 50). וכיום בגיל 65 הוא עדיין אחד הממזרים הכי קשוחים הפועלים בשדה, הריינג'ר לשעבר סם דריסקול וסוכן ה-F.B.I דומיניק קארוזו.

במהלך משימת חיסול מורכבת למדי באיסטנבול, במהלכה הורגים חברי הצוות חמישה אנשי ביון לובים, מתגלה לג'ק ראיין ג'וניור כי הצוות ו"הקמפוס" כולו נתונים במעקב. עם שובם לוושינגטון מתברר לאנשי "הקמפוס" כי הם מעורבים בעל כורחם במזימה מלחמתית אנטי־אמריקנית מתוחכמת מאי־פעם. פעולות שונות מתרחשות על פני הגלובוס ולכולן משותף דבר אחד – פגיעה בחיי אמריקנים ובאינטרסים של ממשלת ארצות הברית. האויב המסתורי והחמקמק מפעיל מתקפת סייבר הפוגעת בתשתיות קריטיות ומשתקת את מערך המל"טים של צבא ארצות הברית. עד מהרה מתברר כי הרפובליקה העממית של סין עומדת מאחורי ההתקפה ועל ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים ומנתח מודיעין ב-CIA בעברו, אשר נבחר לכהונה שנייה כנשיא ארצות־הברית, להפעיל את כל המשאבים הביטחוניים העומדים לרשותו כדי להתמודד עם זירת הלחימה החדשה הזו. ראיין האב נאלץ להתמודד עם האיום בזירה הדיפלומטית והאסטרטגית, בין היתר במשא ומתן עם מנהיג סין. "כפי שידוע לך, נחוצה תבונה מדינית רבה כדי לנסות ולהעריך מה היריב שלך יעשה. בשיחה הזאת אני משחרר אותך מהנטל הזה ואומר לך באופן ישיר: אם המדינה שלך תתקוף את נושאות המטוסים שלנו או את אוניות הליווי שלהן בים סין המזרחי ותעמיד בסכנה את חייהם של כעשרים אלף אמריקאים, נתקוף אתכם עם כל מה שיש לנו" (עמוד 421).

בעוד הצי האמריקני נפרס בים סין הדרומי נדרשים אנשי המבצעים של "הקמפוס" ובהם ג'ק ראיין ג'וניור ודינג שאבז, לנוע על הציר שבין וושינגטון להונג-קונג ולתמרן בין אנשי הביון הסיני וארגון הפשע הידוע בכינוי "הטריאד". כאשר מבצע חשאי של צוות שש בקומנדו הימי האמריקני לחטיפת "פצחן" סייבר סיני משתבש לוחמיו הופכים תלויים בשניים, במה שמהר מאוד הופך למרדף מכוניות מהיר ברחוב הונג-קונג. "בעת שהמכונית נסעה במקביל למיניוואן מהצד של שאבז, הוציא אדם אחד את פלג גופו העליון מחלון הנוסע. הוא התיישב על הדלת, הרים רובה סער מסוג קלשניקוב וכיוון אותו אל שאבז. דינג שלף את הברטה שלו מחגורו וירה מבעד לחלון הסגור ומעבר לגופו בעודו אוחז בהגה בידו השמאלית. כמה כדורים חדרו למיניוואן לפני ששאבז פגע בצווארו של הנהג. המכונית הסתחררה בפראות והתנגשה בקיר של בניין משרדים סמוך" (עמוד 330).

החקירה אחר מקור המתקפה המתוחכמת מביאה את אנשי "הקמפוס" לגילוי כי ממשלת סין מפעילה ארגון יעיל ורצחני, שכמעט בלתי אפשרי לעלות על עקבותיו ולו צוות מרצחים מיומן וקטלני. אולם האויב קרוב משהם חושדים. בעוד אביו מקבל החלטה הרת גורל ומורה לקבינט הבטיחוני: "תשלחו את המארינס." (עמוד 388) מוצא עצמו בנו, כאביו לפניו, בלב המאפלייה. אולם ג'ק ראיין ג'וניור הוא קשוח שבקשוחים. מילה שלו היא מילה. לא מזיק גם שהוא חריף, בעל אגרופי פלדה ואקדוחן מיומן הבקי בשיעורי ה"שלוף – דרוך – תירה" שלמד מג'ון קלארק ודומניגו שאבז: "כאשר הרוסי הקרוב אליו התמוטט לכיוון המיטה שיחרר ג'ק את האקדח מידו, אחז בו באחיזת ירי וירה פעמיים בבטנו מטווח של פחות ממטר אחד. המאפיונר הרוסי מת עוד לפני שגופתו נגעה במיטה" (עמוד 417). ואין לא ולחבריו שום כוונה להניח לסין לממש את כוונותיה להשיג שליטה על טייוואן.

"חומת אש" מדגים את בקיאותו של קלנסי בסוגיות ביון וצבא, ולא פחות מכך את יכולתו לתאר את הדילמות והתככים בגבעת הקפיטול. הבנתו של הסופר במורכבות הפוליטיקה האמריקנית יצרה ספר מרתק הנקרא כאילו היה פרק בסדרה "הבית הלבן". נוסף על כך נהניתי מקטעי המתח והפעולה שבספר (בין היתר בגלל השירות בצנחנים ובמקומות אחרים) וניכר כי הסופר ביצע תחקיר היסודי בטרם כתבם. מלאכת התרגום של רותי ונועם אור טובה מאוד, ועלילת הספר קולחת ומותחת, אולם דמותו של ג'ק ראיין ג'וניור מושלמת מדי. בשונה מזו של ג'ק ראיין האב למשל ואפילו מזו של ג'ק ריצ'ר (יציר מוחו הקודח של לי צ'יילד). הכל קל לו מדי, והוא פשוט בלתי ניתן לעצירה. אן מחברים לזה את העובדה שלא שירת בשום ארגון צבאי או יחידה לאכיפת חוק בטרם פצח בקריירה ענפה כמרגל זה כבר גובל בגיחוך. לא יכולתי שלא להימנע מלהיזכר בסדרה ששודרה בערוץ הילדים כאשר הייתי ילד בשם"ג'יימס בונד ג'וניור" אודות אחיינו של 007, שכתלמיד פנימייה אנגלית מציל את העולם משלל אויביו של דודו האגדי. כך שבעצם אם בקלנסי חשקה נפשכם (ויש סיבה הוא כותב טוב מאוד) דווקא ספריו הראשונים ("המרדף אחר אוקטובר האדום" ו-"משחקים פטריוטיים") אהובים עלי עד מאוד. רק למכורים שמוכרחים, כמו בבדיחה על הפולנייה שרואה סרט מסוים עד הסוף, לראות אם בסוף הם מתחתנים. אפשר, לא יותר.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ