ביקורת ספרותית על משחקי האדמה - משחק, יצירה, צמיחה וריפוי באדמה, טבע ומרחבי תחושות מאת איתן שקד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 ביולי, 2017
ע"י המורה יעלה


בשביל מה בכלל צריך ספר כזה? זה מה ששאלתי את עצמי כששמעתי לראשונה על הספר. ליצור משחקים מאדמה נשמע כמו דבר מאוד מאוד פשוט, ואולי אפילו אינטואטיבי אצל חלק מהאנשים... לשבת על חוף הים ולשחק בחול, לפורר רגבי אדמה, לאסוף צדפים או לשחק באבנים ולהרכיב מהם מילים... מי מאיתנו לא מכיר את זה? למי זה לא בא טבעי? אם כן - בשביל מה צריך לזה ספר?

אבל גיליתי שלא תמיד ההשערה הראשונית קולעת למטרה...

החוויה הראשונית של קריאת הספר הייתה מקסימה, וגיליתי איזה עולם עצום יש מאחורי המשחק הפשוט הזה, כשמחברים אותו לדרך חינוכית וטיפולית חכמה ומכבדת. אפשר להגיד שהספר הזה יגלה לכם את מה שתמיד רציתם לדעת ולא העזתם לשאול על אדמה... סתם...חחח. האמת - הוא יחשוף לכם מה מסתתר מאחורי הקלעים של המשחק באדמה, והמון סיפורים מניסיון עבודתו של הסופר בחינוך ובטיפול. האמת שזה היה בעיני הקטע הכי מסקרן, שאני אישית נתפסתי אליו - הקטע שלקרוא את הסיפורים בספר זה כמו להיות רואה ואינו נראה בחדר הטיפול, או יותר נכון - בגומחת הטיפול, כי הרבה מהמפגשים הטיפוליים לא מתרחשים בסתם חדר, אלא ב"חדרי הטבע" ובגומחות שאת חלקם המטופלים יצרו או טיפחו. אז כן - הספר מראה גישה חדשנית וייחודית (כן, תתפלאו, אדמה יכולה להיות מאוד חדשנית!)

אגב - הספר שזור בציטוטים רלוונטים של האנשים שהם בערך הכי מהממים בעולם הכתיבה ובאישיות שלהם (יאנוש קורצ'אק ומהיומן של אנה פרנק למשל) והציטוטים מקבלים משמעות חדשה בהקשר ה"אדמתי". חייבת לציין שהעניין הזה ממש העצים לי את חווית הקריאה!

ממליצה בחום לקרוא! וחובה - למי שעובד עם ילדים או מתעניין בתחום הטיפולי
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ליזה (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
משחקי האדמה הם לא רק משחקים! הספר משלב בתוכו סיפורי חיים, רעיונות יישומיים ושיטות טיפול מגוונות בצורה מעמיקה ומעניינת.
משחקי האדמה מאפשרים לכל אחד ובהשקעה מינימלית ליצור, לשחק, ולפתח כישורים מחומרים טבעיים שיש בכל מקום, ובחיבור מירבי לטבע.
מרשים, עמוק ומעניין, במיוחד לאנשי חינוך ומטפלים.מומלץ!
המורה יעלה (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
סקאוט את ממש צודקת, כך בדיוק אני מרגישה בתרבותנו מושרש מאוד החיבור בין חזק לשליט, בין הודאה בטעות (שהיא בעצם שורש הלמידה!) לחולשה... לכן כל סוג של מורה בעיני אפילו לא צריך ללמד. הלמידה היא דבר טבעי שקורה מעצמו, והגדולה של מורה טוב היא לתת למישהו את הסביבה התומכת שבאופן טבעי חסרה לחלק מהאנשים.
המורה יעלה (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ותודה לכן!
סקאוט (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
זה רק מחזק את הטענה שחוזק לא בהכרח קשור לשליטה ושלטון אלא לפעמים לעזרה לחלש.
המורה יעלה (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
כן, בהמשך הסופר מסביר על מה זה עושה בנפש. איך הילד בעצם נותן לעצמו את מה שהדמויות ה"חזקות" בחיים שלו לא נתנו לו... (כילד שבא מרקע קשה). בגינה הזו הוא פתאום החזק - והוא זה שמחליט להיות שונה מהחזקים האחרים שהוא מכיר, (ובעיני אפילו ללכת נגד המטפל שלו! שמקבל את זה באהבה..) וכל סיפור שם הוא עולם שלם של איך ילד מציל את עצמו ולא המטפל מציל אותו. זו הסיבה שאני חושבת שמטפלים חייבים להיחשף לזה.
יפעת (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
באמת קטע יפהפה. נשמע ספר שניתן ללמוד ממנו המון. תודה.
סקאוט (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ואו, קטע מדהים! כמה רגישות וטוב לב הפגין הנער... תודה רבה ששיתפת את הציטוט המקסים הזה!
המורה יעלה (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני מצטטת לך קטע קטן שאני אישית אהבתי במיוחד, וקשה לי להסביר אפילו כמה זה מרגש אותי - "כותרת: דין מציל את החלשים
דין, נער מפנימייה, היה בן חמש-עשרה כאשר הוא הקים את הגינה שלו במרחב הטבע-טיפולי. על מנת ליצור אספקה סדירה של שתילי ירקות יצרתי משתלה קטנה של מגשי זריעה. כאשר הגיעה העת לשתול את שתילי החסה באדמה, הסברתי לדין שכדאי לשתול בגינתו רק את השתילים הגדולים והחזקים יותר, ואת החלשים להשליך. דין הביט בעיני ואמר לי נחרצות: 'אני אציל דווקא את הקטנים!' הוא הוציא את צמחי החסה הקטנים והעבירם לגינתו. נדהמתי לראות כמה עדינות הוא הפגין ביחס לשתילים הזעירים. זה היה מרתק לראות בשבועות הבאים, כיצד השתילים הרכים עברו את משבר המעבר, נקלטו והתפתחו בגינתו. הוא עקב אחרי צמיחתם בדריכות והרבה לומר לי בגאווה: 'אתה רואה, הצלחתי!'..."
סקאוט (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
נשמע ספר מצוין! אני בהחלט אוסיף אותו לרשימת הקריאה שלי. את יכולה לתאר מקרה טיפולי אחד מתוך הספר, ככה שנחווה קצת טעימה מן הספר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ