הנער מלטף את חוטמה של סוסתו השוקטת על מקומה. עיניה סוקרות את מעשיו. עיני אש שלהבתן היוקדת דעכה. ליבו רוחש כלפיה אהבה עזה שלב צעיר לא ידע לחוות מעולם. הוא מרגיש שהסוסה היא בבת עינו וכל רצונו לסוכך עליה בכפותיו הקטנות, שלא יאונה לה כל רע. כל גופו מצטמרר עקב המגע וליבו עולה על גדותיו. מימי רגשותיו מפלסים להם דרך בינות למבוכים קטנים , מבוכי חוסר ההבנה הניצבים סביב-סביב כגדרות תיל דוקרניים.
מבטים חורכים את גבו. מבטים ספקניים מצד אביו נשלחים אל דמותו הרוכנת לעבר הסוסה הפצועה.
היא פראית.
היא משוגעת.
היא אינה ניתנת לאילוף, בדיוק כמו האמא שלה. לירות בה. את כל השושלת המזופתת לחסל ביעילות ומהירות.
משוגעת.
משוגעת.
מקומה באדמה. ירייה מפלחת ומרוצצת את גולגולתה בחוזקה. התולעים ממתינות לחורר אט אט את גופה, לנקז עד תום את פתיל החיים האחרון, שלא יוותר שום זכר.
מתבוססת בדמה. נתונה לחסדי הנשרים שיקרעו נתחי בשר מגופה. ונער אחד, הדמעות ניקוות בעיניו. ליבו מחסיר פעימה, ידיו מגואלות בדם, משתנק לנוכח המחזה.
משוגעת.

קן הוא נער בן עשר אשר מתגורר עם בני משפחתו בחווה אי-שם בארצות הברית בשנות ה-40. הוא נער מיוחד ובלתי מובן. בני משפחתו אינם מצליחים לחדור אל צפונות ליבו ואף על פי גישתו הנוקשה של האב בדבר חלמונותו הרבה, אין תוצר חיובי למאמציו היגעים להבין את המתחולל בלב הנער ממשיך להראות אותות מדאיגים של חוסר בגרות ופזרנות.

אימו של הנער היא אישה המקפידה להשתמש בגישה שונה מבעלה. היא מנסה לדובב את בנה בצורה עדינה, נשית, רגישה. כאשר היא מרגישה שכוחותיה כלו היא מציעה לבעלה לוותר על העקרון בדבר נתינת סייח לבנו. אולי דווקא הסיח ינפץ את חומת השתיקה בין הסביבה לנער? אולי הוא יהווה הגשר שיאפשר פסיעה ראשונית והססנית בעולמו הבלתי חדיר?

עד מהרה התעקשותה של האם מתגלה כמבורכת. קן מורשה על ידי אביו לבחור סייח לאילוף בתקווה שהאחריות שתוטל על גבו תבגר אותו ותאפשר לו להפוך לגבר ותאפשרו להחלץ מקונכייתו ולצאת אל החיים האמיתיים כשהוא מוכן ומזומן להשתחל אל עולם המבוגרים.

קן המאושר באדם בהיוועדו על החלטת אביו החיובית והוא לוקח את בחירת הסייח ברצינות רבה כאילו חייו תלויים בכך.
הבחירה מתרחשת. בחירה שאינה מניחה את דעתו של האב ומגדילה את הקרע בינו לבין הבן. האם האב צודק בחוסר אמונתו וההאשמות אשר הוא תולה בבנו? האם הבחירה אכן תשנה את התנהלותו הסוררת של קן ותשיבו אל דרך הישר, תהפכו לאחד האדם?

מדובר בספר חכם מאוד שמוגדר כנוער אך דן בנושאים שונים מזווית ראייה בוגרת וחכמה. כלל לא קיננה בליבי ההרגשה שהסופרת מנסה למתן את חשיפת הקורא לאירועים לא נעימים כגון מוות, אובדן ומחלות. היא יישרה קו עם הקוראים ולא זלזלה באינטלגנציה שלהם על אף העובדה שסופרי ילדים ונוער רבים נוהגים לעשות זאת מחשש שהצעירים לא יוכלו להתמודד עם המידע המוצג בפניהם, שלא יוכלו לעכל את מלוא משמעותם של הדברים, לעכלם כהוויתם. הנושאים הקשים ומאירי העיניים הנידונים בספר הינם רבגוניים: סירוס סוסים, סוסה פרועה ״ מתאבדת״, שורות שתיאורי התרקבות מעטרים אותן ומעקצצים בעורו של הקורא בעת הקריאה. אלה היו סצנות לא פשוטות עבורי. העמידה הזאת מול המות בשיא כיעורו ונוראיותו. ללא פילטרים, ללא סלסולים מרנינים שכל ייעודם להקל על החוויה.

למעשה, הגיעה העת שאודה ואתוודה: השתוממתי. השתוממתי מפיקחותו של הספר ובנשימה עצורה התפעלתי מכל שורה ועמוד שנקרו לפניי. התיאורים בספר עשירים, חדים ורגישים, תיאורים אשר כתובים בשפה מליצית, על גבול השירה ממש. שירת טבע עדינה שכל רצונה לבטא את התרשמות האדם וחיבתו אל הפשטות, אל חיק הטבע ובעלי החיים הסובבים אותנו, השוכנים עימנו.
השתוממתי מתיאורי הסוסים הדקדקנים עד לכדי הפרט האחרון, מלאכת מחשבת אחת גדולה שנכתבה לא רק בכישרון, תבונה ועניין אלא גם כאילו זרמו מעטה של הסופרת בקלילות מפתיעה וטבעיות. תיאורים שהוציאו אותי מאזור הנוחות שלי והשליכוני באבחה אחת אל אזור מגוריו של קן. חזיתי בעיניי בפליאה בדמותה התמירה של הסוסה הפראית אשר הותירה בי רגשות דומים לשל קן. התפעמות נפש והערצה, הערצה על פראותה של הסייחה היפיפייה, בעלת הרעמה האקזוטית, שהתנהגותה משולה לילדה קטנה ששבתה את ליבו של הצעיר בנעיצת חיצו של קופידון בלבבו.

בסיום קריאת הספר, סגרתיו בעדינות. פסעתי כסהרורית בחדרי. המחשבות לא פסקו להשתולל במוחי, כל אחת נאבקת על זכות הראשונים לעלות ולהופיע על פני השטח. חשתי הזדהות רבה הן עם הנער והן עם סוסתו. לשניהם הודבקו סטיגמות שגויות ובלתי מחמיאות בעליל, שמא היו נגועים בצרעת. שניהם לא הובנו כראוי ולמרות עולמם המחשבתי וההתנהגותי העשיר הוטבע על מצחם אות קין חסר פשרות. למען יראו וייראו. צלקת מכוערת שתהליך הגלדתה הוא איטי ומייסר אך גם מבגר ומלמד. אין קן מאלף את סוסתו. הוא מצוי בתוך ספינה מטפורית הסובבת אותו ואת הסוסה, הם נאלצים לנתבה יחדיו, בכוחות משותפים למצוא את נקודת האחיזה ולפלס דרכם אל עולם משותף, המורכב מגוף אחד שהוא שניים ושני גופים שהם אחד.

אינני יודעת מתי ומאין מצא הספר את דרכו אל הבית שלנו, אולם הוא שכב על מדף הספרים שלנו שנים ארוכות, מאז הייתי קטנה ממש.
עבור ילדה קטנה, לא נראתה הכריכה מזמינה במיוחד, הנושא לא מספיק מרגש, ופרק הפתיחה איטי למדי. וכך הנחתי לו להעלות אבק זמן רב, וחבל. כי כשאזרתי סוף-סוף מספיק סבלנות וקראתי לראשונה את הספר,- נשבתי בקסמיו.
"ידידתי פליקה" הוא סיפור על אהבתו של ילד לסוסה, על אילוף, על קבלה של ילד כפי שהוא חרף פגמיו ועל יחסי משפחה. אך בראש ובראשונה זהו סיפור על התבגרות.
בתחילת הספר אנו פוגשים את קן שחוזר בחופשת הקיץ מן הפנימייה אל ביתו בחוות הסוסים שבואיומינג. קן הוא נער שלומיאל ולא יוצלח. הוא מאכזב את אביו, טיפוס מעשי ונוקשה, שוב ושוב: קורע ומאבד ציוד יקר של החווה, מתרשל במשימותיו, מתנהג בצורה רכרוכית וחולם במקום לעבוד . וזה עוד מבלי שנדבר על ציוניו בביה"ס, שלא מתירים לו אפילו לעלות כיתה. גם את אמו הוא מדאיג, ואחיו הגדול והמוצלח משמש תזכורת תמידית לכישלונותיו. האכזבות שהוא מסב לסובבים אותו לא נעלמות מעיניו של קן, שכבר רגיל להיכשל בכל דבר, אך במקום להתמודד הוא מעדיף לשקוע בעולמות הדמיוניים שבנה לעצמו ולחלום בהקיץ.
נל, אמו של קן, רוצה להוציא את קן ממעגל הכישלונות שלו ומשכנעת את אביו להעניק לו סייח. היא מקווה שהאחריות וההצלחה לראשונה בחייו יבגרו את קן ויעלו את המורל השפוף שלו. אך במקום לנהוג כנער נבון ולבחור סייח מוצלח וקל לאילוף, קן מתאהב בפליקה, בתה הפראית אך המהירה והיפהפייה של רוקט הסוסה המופרעת, אשר רגילה לברוח מהמכלאות דרך פרצות בתיל שפוערת אימה במנוסתה. כמובן שבוב האב אינו מרוצה מכך אך בגלל הבטחתו לבנו הוא משלים בלית ברירה עם הבחירה ומורה לצוות החווה לתפוס עבור קן את הסייחה הסוררת. הקשיים שקן עובר עד שהוא זוכה באמונה ואהבתה של פליקה הפראית והנבונה והקשרים שהוא קושר עמה מבגרות את הנער ובמשך הקיץ לומד קן להתמודד עם עובדות, לחיות את המציאות ולהאמין בעצמו.

מאז אותה פעם ראשונה קראתי את הספר פעמים רבות ונהנתי מכתיבתה הרגישה והיפה של הסופרת, מרי אוהרה, בה היא מתארת את החיים הקשים בחווה מבודדת אי שם במערב ארצות הברית ואת הקשרים העדינים המחברים בין תושביה האנושיים והסוסיים כאחד. היא מספרת על היחסים הנרקמים בין ילד לסייחה, אך גם בין הילד לאביו ולעולם שסביבו ושוזרת בספר עובדת ותובנות על בעלי חיים ועל החיים בכללם.

הערת שוליים: הספר אומנם מנוקד, אך להערכתי הוא אינו מתאים לילדים צעירים מדי. מבוגרים, לעומת זאת, יכולים להנות מאוד מהספר על אף שאינם קהל היעד הטבעי שלו.