ביקורת ספרותית על החקלאי מאת רגב הרוש
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 ביוני, 2017
ע"י shila1973


עד כמה מרגשת העובדה, מ-1 עד 10 שבנזוגי יכריז שגם השנה נסע לבקר את אמו בכפר נידח בהולנד ושהביקור יאריך את טיולנו ב 48 שעות ונסיעה בלתי נגמרת ברכב שכור?
להערכתי בערך מינוס אחד.
לאחר תיזוזים ברחבי תל אביב, קבלת מנה בלתי מבוטלת של ויטמין D בים, קניות, בתי קפה
טיסה לגרמניה, שאיפת אוויר צח בהרים לעומת ביקור במקומות בהם שאפו גז רעיל ומתו כמו זבובים, צעקות בגרמנית צלולה על אוסטרי שחסם לי את האוטו וההלם שאחרי, כשמיהר להתנצל, חפוי ראש וברכבו ישב ילד קטן ובכה.
משהו לא טוב קרה לי. לבי חישב להתפוצץ, נהייתי זדונית וחסרת סבלנות.
היחשפות יתר ללבנט ואינטראקציה מרובה עם מערב אירופה כמעט והוציאה אותי מדעתי.
מה שבאמת היה חסר לי במהלך המסע הוא השולחן הקטן שלי בחדר העבודה עם פסלון מאובק ושחור של ״האדם החושב״ שרכשתי משוק פשפשים בפאריז.
תה קינמון מהביל מצד ימין, לפטופ סגול באמצע ומחברת רשימות משמאל מלאה במשפטים וציטוטים מאנשים שנפשי נקשרה בנפשם.
אירופה יצאה לי מהאף וכבר רציתי לחזור לפינה שלי וכעת התברר לי שהמסע יוארך בעוד כיומיים כי כמו שטורחים לבקר את הצד שלי, אין להזניח את הצד שלו.
אז נשמתי עמוק ובלעתי קצת רוק והכנתי מלוא ציניות צידה לדרך כי צריך להתמודד עם מעטה הקרח שעוטים על עצמם אנשי השפלה וזאת על אף שהקיץ החל זה מכבר.

כשהגעתי לשם הופתעתי לטובה.
מזג האוויר היה מצויין והגשם שבת מזה כמה ימים. האנשים היו חייכנים ואני החלטתי ששומדבר גרוע לא יקרה אם אחייך גם אני.
אפקט המראה פעל במלוא עוצמתו ועד מהרה השתחררתי מכל עכבותי והתחלתי להקשיב לכל מי שמסביבי.
כשמקשיבים לאנשים הששים לשוחח ואין להם עם מי, מגיעים למקומות מופלאים!
הקשבתי, חייכתי ומחיתי דמעות מלוחות.
חיבקתי, ניחמתי ולמדתי להבין דברים גם מבלי לשאול.
בסופו של דבר יצא שהיעד הכי פחות אטרקטיבי, היה עבורי הדובדבן שבקצפת.
למדתי לשחרר.
מדהים כיצד ספרים מסויימים מוצאים דרכם אלי בדיוק ברגעי ״משבר״ שכאלו.
אני קוראת בהם והם מוצאים להגיע אל לבי בדרך לא דרך.

יעלי ואלעד, זוג יחודי אשר חווה טראומה מיטלטלת מנסה לשרוד את תוצאותיה, כל אחד עפ״י דרכו ולפי כוחותיו.
יעל הטובה והיפה בעלת מראה עדין, רכה מבחוץ וקשוחה מבפנים ואילו אלעד; שרירי ובעל מראה אימתני: מאיים מבחוץ ורך לבב מבפנים.
עם תכונות מנוגדות ודרכי גישה שונות לחיים הם מנסים לנווט דרכם חזרה אל השפיות ועושים זאת בדרך שאינה סלולה, עמוסת מהמורות וקשיים.
במהלך העלילה נראה לקורא כי אחד מהם עומד בפני צומת דרכים ואינו יודע להיכן יפנה כי על אף שהכאב הלם בשניהם הם בחרו להתמודד עמו כל אחד בדרכו שלו.
מה שיפה כל כך בעיני בסיפור זה הינה החשיבות שנותן הכותב לדמויות המשניות המחזקות ומעודדות ללא הרף את הזוג, שכמו משול לפרח נובל, הולך ומתחזק בהדרגה באמצעות מים זכים מסביבתו התומכת.
לבני הזוג קשה להיפתח אחד בפני השני. הם עסוקים באיחוי הפצע העמוק שנוצר בעקבות האובדן והריחוק זה מזו. הם אינם מדברים אלא מקשיבים ומפנימים, לומדים מסביבתם כיצד להבריא ולאהוב שוב והסימביוזה הזאת מקסימה בעיני ואין טבעית ממנה.

ספר ביכורים רגיש שנספג לתוכי במינימום הפסקות והותיר אותי דומעת ומלאת תובנות.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 4 חודשים)
מה נסגר? נגמרו לי המחמאות.
ערגה (לפני 4 חודשים)
יפה ומה שאירית אמרה.
אירית (לפני 4 חודשים)
תמיד מהנה לקרוא אותך .
וגם בזכות התכנים האישיים ...
תודה .





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ