חיפשתי את הספר כיוון שאחד מגיבוריו הוא -עלי -בנם הצעיר של יצחק בן צבי {נשיא מדינת ישראל ה-2
תקופת כהונתו מ- 8 בדצמבר 1952 - 23 באפריל 1963 (10 שנים)ורעייתו רחל ינאית בן-צבי .

יצא לי לקרוא על דמותו של עלי מהספר הביוגרפי על יזהר סימלנסקי -הסופר {http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=75224 }-הדמות של עלי סקרנה אותי.

הספר הזה הנו ספר שמבוסס על מציאות,שבו המחברת פנינה גרי מספרת כיצד הכירה והתאהבה בעלי-פלמחניק צעיר שחור תלתלים וגבוה.
במשך שנים הם היו חברים בהפסקות {הוא לא כל כך הבין שהיא התאהבה בו ממבט ראשון והיא לא הראתה ולא דיברה } לבסוף ב- 25.3.1948 החליטו להינשא. עלי נהרג כמה ימים לפני כן ב-16.3.1948 במארב מתוכנן. בשדות הקיבוץ של בית קשת ע"י בדואים.

אז הנה סיפור אהבה פלמחניקי שלא התממש במציאות ואני מניחה שהוא לא היה יוצא דופן לזמנו.

הספר אכזב אותי משום שלא הצליח לתאר לעומק את אישיותו של עלי .{יכול להיות שטרם התגבשה אישיותו,כיון ונהרג צעיר לימים ועתידו עוד לפניו ,כמו אחיו הבכור -עמרם שנפטר לפני כחודשיים והוא בן 93}.
אבל אני חוזרת לספר - לא רק שאישיותו של עלי לא מצליחה להתעלות מהכתוב בספר אלא שלא התרשמתי אפילו מאישיותה של המחברת עצמה .

רוצה לאמר שאם אני מוציאה את עלי כדמות מסקרנת {או לא},אז הנה לפנינו סיפור אהבה רגיל .בנאלי ושגם כתוב באופן הזה וברקע א"י של 48 מלחמת העצמאות.

מצד שני אם לא הייתי סקרנית לגבי דמותו לא הייתי קוראת את הספר ,לא כסיפור אהבה ולא כספר איכותי. כך שצריך להיות ישר והגון גם כלפי הספר עצמו וגיבוריו .

דברי אלו נכתבים כנגד כל המחמאות שהעריפו על הספר ועל הצגת הרומן כמונודרמה שמוצגת מספר שנים בתיאטרות שונים בארץ.