רשימת הקריאה הינה אישית.
מכילה 13 ספרים.
גררה 136 צפיות.
עודכנה לאחרונה אתמול.
מכילה 13 ספרים.
גררה 136 צפיות.
עודכנה לאחרונה אתמול.
|
מה דעתך על הרשימה?
|
1. אוסף החרטות שלי / מיקי בארמר
אם כבר קיטש וקלישאות, אז שיהיה כיף.
ואם זה לא כיף, אז למה בעצם?
לא היה לי כיף אז נטשתי אחרי כמה פרקים.
2. אלף פעימות לב / קיארה קאס
זה לא שציפיתי ממנו למשהו, ניסיתי כבר פעם ספר של הסופרת הזאת וידעתי למה אני נכנסת, אם כי חשבתי שאולי היא קצת השתפרה עם הזמן.
זה לא שאני מצפה לספרות מופת, כן? רק לאסקפיזם במשקל נוצה שיהיה נעים לקריאה ויגרום לי להזדהות טיפה ולהתרגש טיפה עם דמויות מופרכות ומוגזמות אבל כיפיות.
העניין הוא שלקיארה קאס פשוט אין את זה. כלום, אפס, נאדה. הכתיבה שלה כל כך, לא יודעת איך להגדיר את זה, יבשה, חסרת רגש, אין שם כלום. זה לא מרגש, זה לא רומנטי, זה לא עצוב, זה פשוט... כלום. ואין לי טיפת סבלנות לזה.
3. אנשים טועים / גַּיִל הַרְאֶבֶן
מדי פעם כשאפליקציית עברית מציעה לי ספר חינם והמבחר דל, אני בוחרת משהו איכותי וגבה מצח, ככה, שתהיה להם דעה טובה עלי ולא ימליצו לי כל הזמן על זבל.
הבעיה מתחילה כשמגיעה לקרוא אותם... טווח הקשב שלי בקריאה באפליקציה לא מדהים, ואת גיל הראבן בכלל קשה לי להבין. התחלתי בטיסה לאוסטריה, אולי עוד אמשיך, מתישהו.
4. היינו כחולמים - קובץ מחקרים על מלחמת העצמאות / יהודה וולך
הוא לא באמת שייך לרשימה הזאת, כי לא ממש התחלתי אותו - קראתי את שני המאמרים האחרונים, ובכלל לא התכוונתי לסיים - כי רק שני המאמרים האחרונים עניינו אותי.
שני המאמרים המדוברים - אחד סוקר את ספרות תש"ח ואחד את הספרות הפלסטינית בתקופה המקבילה.
היה מעניין, אני ממש לא מכירה מספיק את ספרות תש"ח וחלקים גדולה שלה קשים לקריאה לקורא הישראלי בן ימינו, לכן נחמד שיש סקירה כל כך מקיפה שעוסקת בתמות ומוטיבים מרכזיים ונותנת תחושה של היכרות עם ספרות שלא באמת קראתי.
הסקירה על הספרות הפלסטינית קצת מאכזבת, אבל שלא באשמתה: הספרות הפלסטינית של התקופה פשוט מאכזבת, דלה וחד ממדית ללא השוואה לספרות הישראלית, לכן הסקירה התייחסה בעיקר לשירה (שמראש פחות מעניינת אותי).
בסך הכל אם לתמצת - הספרות הישראלית מגוונת למדי בתמות, ברעיונות, בנקודות המבט, בהתמודדויות, ביחס לאויב. מיצירות מלאות פאתוס שמהללות את הצבר המופנם והאמיץ ועד יצירות בסגנון חירבת חיזעה. היצירה הפלסטינית לעומת זאת מלאה ברעיונות לאומיים ומוסלמים, חלקה מתקרבן ומתמסכן וחלקה מהלל את העם הפלסטיני ורחו האיתנה ואמונה דתית בניצחון.
בסך הכל תחושה חזקה שלא הרבה השתנה מאז...
5. הנערה המושלמת - מתח / ג'ילי מקמילן
התחלתי, קריא ומעניין, אבל הנושאים קשים לי מדי: נערה דחויה חברתית, נערה אחראית להרג ברשלנות של החברות שלה, אלו נושאים קשים וכבדים, והמתכונת של ספר שעובר בין נקודות מבט ומשלב בעיות של אנשים שונים קצת קלילה מדי לסוג התוכן הזה וזה מתנגש לי. אם כבר להתמכר לסיפור כבד ועצוב - אז שיהיה כבד ועצוב, שאוכל להתמסר לזה ולבכות כמו שצריך. נטשתי אחרי כמה פרקים ראשונים.
6. ים הזיכרונות - הספרנית # / פיונה ואלפי
מה, למה.
למה אני עושה את זה לעצמי ולוקחת ספרים כאלה מהספריה.
אני יודעת למה - אני מקווה שהם יתגלו כמשהו רומנטי קליל טיפשי וכיפי, אבל פעם אחר פעם מקבלת את ספרים מרוחים, כתובים לפי נוסחה (הסופרת "אוהבת לקחת השראה מנשים חזקות במלחמת העולם השניה" או משהו כזה, באמת שהייתי צריכה לדעת).
בכל אופן, השתעממתי ונטשתי.
7. להיות גבר - סיפורים / ניקול קראוס
פעם היתה לי יותר סבלנות לספרים כאלה, פעם היתה בי יותר סקרנות לספרים כאלה. פעם הייתי נורא מתוסכלת כשהסיפור הגיע לסוף ואני פשוט... לא הבנתי, לא הבנתי מה בעמצם.
הבעיה היא שנשארתי רק עם התסכול.
קראתי ארבעה סיפורים, שניים לא ממש הבנתי, אחד רק בערך, מאחד סתם לא התפעלתי, אז נטשתי בשלב הזה.
8. מלך היהודים - רומקובסקי / סטיב סם-סנדברג
אוף. חיכיתי לו, חיכיתי לתשעה באב שזה היום שבו אני קוראת שואה, אבל... חשבתי שהוא היסטורי, לא הבנתי שהוא רומן היסטורי, הגעתי עם הציפיות הלא נכונות וחוויית הקריאה נפגעה קשות. אולי עוד אחזור אליו יום אחד.
9. מקומאחר (מחודש) / גבריאל זווין
אולי עוד אסיים אותו, הייתי באמצע והייתי צריכה להחזיר לספריה (כי אפשר רק ספר חדש אחד בכל פעם והגיע ספר חדש שרציתי יותר).
בכל אופן, ממה שהספקתי לקרוא - הבעיה הכמעט קבועה של גבריאל זווין, רעיונות יפים, אבל אין שם רגש. הכל מרגיש על פני השטח, פלסטיקי. אין עומק, הכל כמו הצגה של רגש שלא באמת עובדת. קשה להסביר את זה, אם כי במקרה הזה - של ספר שעוסק במוות, זה אפילו די צפוי. קשה לעסוק בזה בלי לשקוע לדכאון מצד אחד או למתקתקות יתר וקיטש בצד השני, ונראה שזווין נוטה לצד השני.
10. סיפור אהבה משופשף - חוות רבל בלו #3 / לילה סייג'
כל כך גרוע
11. פרסי ג'קסון (מהדורת מרגנית) - זעם האלה המשולשת - פרסי גקסון והאולימפיים #7 / ריק ריירדן
השאלה היא לא למה לא סיימתי אלא למה התחלתי.
האם ריק ריירדן לא מיצה אתע צמו כבר מזמן? מיצה בהחלט.
התחלתי כי את פרסי ג'קסון 6 דווקא כן קראתי והיה חביב אבל כנראה הייתי במצב רוח הרבה יותר סבלני אז, כי הפעם התחלתי ומהר מאוד התיאשתי והגעתי למסקנה שזה לא שווה את הזמן שלי.
12. רוחות מלחמה א' - משפחת הנרי #1 / הרמן ווק
טוב הוא לא באמת אמור להיות כאן כמובן כי קראתי אותו יותר מפעם, קניתי את כל הספרים כדי שיהיו בבית וכדי שהילדים יקראו, הבטחתי לעצמי לא לקרוא אותו כי אני יודעת שזה ייגמרי בבכי, אבל רק חצי עמדתי בהבטחה ומצאתי את עצמי מדפדפת, נדהמת מכמה שאני נזכרת, נשאבת שוב ועצב הנורא הזה, סוגרת ומבטיחה לעצמי שוב שפעם עוד אחזור, אבל לא עכשיו, פעם כשאהיה חזקה יותר, כשיהיו לי כוחות, פעם -
13. שותפים / כריסטינה לורן (כריסטינה הובס ולורן בילינגס)
פייק זוגיות גנרי, קראתי בדילוגים
|