השרימד-בהאגותם זו בעצם פוראנה שהועלתה לכתב לפני 5,000 שנה, ונחשבת לאחד מהכתבים ההודים העתיקים.
היא מכילה 18,000 פסוקים ומחולקת ל-12 חלקים. יצאו לאור בעברית שלושה חלקים בארבעה כרכים (כנתו שלישי בשני כרכים השאר בגירסה האלקטרונית, ואפשר להשיג גם באנגלית).
השבוע סיימתי לקרוא את החלק האחרון. לקח לי 7 שנים לסיים את הסדרה הזו (קראתי גם כמה ספרים אחרים תוך כדי...) ונראה לי שיקח לי תקופת חיים אחת או שתיים לפחות ללמוד אותה לעומק. דבר אחד בטוח, ספרות מהסוג נדיר לקרוא, נדיר למצוא.

המון אנשים מדברים על רוחניות, על מיסטיקה, על הנשמה, על אלוהים. יש אנשים שמספרים על תרבות עתיקה ומיסתורית, על מדע עתיק, על עדויות על טבעיות בכתבים עתיקים. יש אנשים שמדברים על חיזרים, על תקשורים, על ישויות מכוכבים אחרים, על מערכות כוכבים שונות. כל כך הרבה דיבורים, אבל הכל כל כך מעורפל, חסר פרטים, מעומעם, ספקולטיבי. יש אנשים שנוח להם עם זה והם מסתפקים במעט ידע, אף פעם לא הבנתי למה?

אחד הדברים שהדהימו אותי בסדרה הזו היא כמות הפרטים, התיאורים, השמות, התאריכים. ספרות צלולה וברורה, ממלאת את כל החורים החסרים בכל הקשור לדתות, תרבויות עתיקות, טכנולוגיות סמויות ובסוף מחברת את הכול דרך עלילות.

דבר שני שהדהים אותי בסדרה הזו הוא שאף עלילה לא כבולה לאף מוסכמה ובכל זאת מביאה מסר אחיד. איך זה? קשה להסביר במילים. בסופו של דבר המסר קשור בשינוי של תודעה ולא בדברים חיצוניים וזה מסר מאד מרכזי בספר.

דבר שלישי... טוב, המון דברים הדהימו אותי בסדרה הזו ובכלל אני די בהלם שהגעתי לסוף. הדבר הבא שאני הולכת לעשות זה להתחיל לקרוא אותה מהתחלה שוב:) אז בקרוב ביקורת יותר מפורטת ספציפית על החלק הראשון...