“עוד הפתעה נהדרת, וחומר משובח של ספר פנטזייה, תרגום מעולה של צפריר גרוסמן.
עד כה קראתי עם ספר זה שלוש ספרים מסדרת רייבנלופט, ואני ממש הפי ולייק גדול.
איך הם מצליחים כול פעם מחדש, לקחת את כול האלמנטים והתמצית של סיפור אגדה טוב, ופשוט להצליח בגדול, וחברים מדובר פה על סדרת ספרים, דקים ורזים להחריד, ממש קצרים וזו מחמאה, מכיוון שהספרים פשוט מעולים, ורוצים עוד...
לורד סות` נותן כאן הופעה נהדרת, ואני כקוראת לומדת להכיר את דמותו הטראגית והרדופה עוד יותר, ותאמינו לי שבהחלט דמותו מלאה סתירות ומלאה ברבדים ועמוקה כמו האופל עצמו.
בספר זה סות מקבל ארץ משלו בשם סיתיקוס, בה הוא שולט כמה שנים בעריצות המוכרת של הערפילים האפלים של רייבנלופט, ויש לו עוזר מאוד מרושע אפל ואכזרי מלא בכשרונות של רוע וערמומיות של מפלצת מהגהינום, שזורע פורענות ביד נדיבה, הוא אחד הדמויות הראשיות שכיף לשנוא, וכמו כן יש לנו את הצוענים המיסתוריים שמופיעים פה ושזורים חזק בתוך העלילה, ועוד ועוד הפתעות ודמויות מוזרות והזויות כמיטב המסורת.
לורד סות מותקף מכמה חזיתות ואפילו הוא אינו יודע מי ומאיפה כול הפרעות, מזימות והתככים, מגיעים.
הספר בהחלט מתהדר, במזימות ותככים מהדרגה הראשונה, הקצב מטורף , ממש פאן גדול, ועדיין הספר בהחלט תופס ומוריד למעמקים, וזה מה שמפתיע אותי מחדש, שבעצם יש ניגון על כול כך הרבה מגוון רגשות של הקורא.
אף דמות ראשית לא מקופחת ומקבלת במה ועומק, שקל כול כך להזדהות ולהנות מכול כך הרבה סיפורים, וכולם מתעמקים באישיות ובמהלך העניינים שקורים לדמויות.
אחד הכייפים היו בשבילי הם התזכורות לעולם קרין של רומח הדרקון, משם כמובן הגיע לורד סות.
כיףףףףףףףףף, לייקקקקקקקקקק, ענק, ברבו לסופר על ההצלחה של להכניס סיפור מוצלח וגדול בספר קטן וקצר, זה כישרון בשבילי, תהנו זה בטוח......”