הספר הזה הוא המשכו של הספר להוריד את הכוכבים. הספר הראשון מסתיים כשווסטון וקונור מתגייסים יחד לצבא. הם מוצבים בסוריה, ווסטון חושב שקונור מת ודקות לאחר מכן מאבד את הכרתו כשהוא שרוע על קונור חברו הטוב כעוגן וכמגן. הספר השני נפתח בקונור שמתעורר בשדה הקרב ומגלה את ווסטון שרוע מעליו, הוא אינו יודע אם ווסטון חי או מת, אך מקווה בכל ליבו שהוא חי.
הספר הנ"ל מתמקד בחזרה מהמלחמה ובהסתגלות של כל אחד מהם לחיים החדשים, החיים שאחרי. שניהם חוזרים שבורים, אם כי כל אחד שבור באופן אחר. כל אחד מהם מתמודד אחרת עם השברים.
ומה עם אוטום? היא חושבת שהכל נגמר בינה ובין קונור, שהמלחמה הרחיקה ביניהם סופית. היא נשבעת לעצמה לא להתאהב שוב, לחזור למסלול ומעכשיו להתרכז אך ורק בפרויקט הלימודי הגדול שעליה להגיש. אבל אז הם שבים הביתה וליבה יוצא אל שניהם....
יותר מכך לא אגלה על מנת לא להרוס, אבל ממליצה בחום על הדואט המקסים הזה ובאופן ספציפי על הספר השני שכולל מסע של התפכחות וגילוי עצמי של גיבוריו. ספר שכולל מסרים חשובים לחיים, ספר עצוב ועם זאת משמח, ספר שיש בו מן העוקץ ומן הדבש וקטעי השירה הכתובה המשולבים בו מרגשים במיוחד.

מי שאוהב לקרוא ספרים שוברי לב, זה הספר בשבילו. הספר מתחיל בחיבור מכמיר לב על ילד שאביו נטש את משפחתו כשהילד היה בן 7 בלבד. האמא והבן תפסו את האבא על חם, כשהוא שם את המזוודות במכונית. התחנונים, הבכי והצעקות של האם, לא עזרו, האב נכנס למכונית ונסע משם כשהוא נפרד מבנו בניפנוף קצר לשלום מבעד לחלון המכונית. גם ריצתו של הילד אחרי המכונית לא עזרה ואב נעלם כשהוא מותיר ילד כואב המדמה את עצמו לגרב יחידה הנשכחת במגירת הארון.
עם כל הכאב, מעז יצא מתוק והחיבור מזכה את הילד המגיע משכונה קשה בדרום בוסטון, במלגה המאפשרת לו להיכנס וללמוד בבית ספר יוקרתי ביותר.
כלפי חוץ הילד קשוח וכעסן הוא מוציא את זעמו בריצה והדבר שממנו אמו מזהירה אותו הוא שלא יסתבך בקטטות, כי לא משנה מה, תמיד ילדי העשירים יצאו צודקים.
עם האזהרה של אמו ועם הזעם הוא מגיע ליום הראשון ללימודים, רוב הילדים שיודעים שהוא התקבל על מלגה בזכות החיבור, קוראים לו "ילד גרב". הוא מצדו אכן נמנע מלהתקוטט עמם פיזית, אך משתמש כנגדם בלשונו המושחזת, כזו שמרחיקה ממנו אנשים.
היחיד שאינו מתרחק מווסטון הוא קונור שהלשון המושחזת לא מצליחה להפחיד אותו ונראה כאילו הוא מרחף על ענן של אושר באופן מתמיד. אך האם זה באמת כך? האם קונור מאושר?
קונור ומשפחתו העשירה והמכובדת מאמצים את הילד מהצד השני של העיר, ומאותו רגע הילדים בלתי נפרדים, הם עושים הכל יחד. הבעיה מתחילה כשאל המשוואה נכנסת אוטום, סטודנטית אדומת שיער ומבריקה שכל רצונה הוא לעשות משהו משמעותי, "להציל את העולם".
כפי שנאמר,ווסטון וקונור הם חברים טובים שעושים הכל יחד וכעת שניהם סטודנטים לכלכלה באוניברסיטה. העניין הוא שקונור לא ממש לומד, ווסטון בגלל כל העזרה שקונור ומשפחתו נתנו לו ונותנים לו גם כיום, מרגיש צורך לעזור לקונור בלימודים כדי שלא יכשל והוא עושה את זה באופן קיצוני עד כדי כתיבת העבודות עבורו.
קונור מתרגל לעזרה שווסטון מעניק לו וכשאוטום נכנסת לתמונה קונור מעוניין בה, אך כמו בלימודים, קונור מצפה מווסטון שיעזור לו גם כאן ושימשוך עבורו את אוטום במילים (הודעות טקסט), כי ווסטון "ילד הגרב", כזכור יודע לכתוב, הרי חיבור הכניס אותו לבית הספר היוקרתי.
ווסטון מרגיש שאין לו ברירה, אלא לעזור לקונור גם בתחום הזה, אך מה יהיה על ליבו שלו? האם הוא יעמוד בדבר, האם הוא באמת קשוח ואטום כפי שהוא מתיימר להיות? ומה על ליבה של אוטוס הנערה הטובה והתמימה שכבר נפגעה בעבר ולא מגיע לה שירמו אותה שוב?
ומה על ליבו של קונור? שאולי אין לו מילים מרגשות כדי להביע את עצמו, אך ליבו רחב ואוהב גם הוא?
ספר מרגש, עם סוף עוצמתי במיוחד.... ספר שיוציא את לב הקורא לריצה ארוכה, תרתי משמע, כי ווסטון מלבד היותו אלוף בכתיבה הוא גם אלוף בריצה למרחקים ארוכים. כאמור, מאז גיל 7 הגיל שבו רץ לראשונה את הריצה של החיים שלו, הריצה אחרי המכונית המתרחקת של אביו.