הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר אילן. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. ספריו זכו לפרסים רבים וביניהם פרס ביאליק לחכמת עם ישראל. כרך א מתוך הסדרה "תולדות השירה העברית מחיבת ציון ועד ימינו" מאת פרופ' הלל ברזל....

הכרך העשירי מתוך תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לליריקה, כסימן ההיכר המובהק המציין את שירתם של יוכבד בת-מרים, נתן יונתן ודליה רביקוביץ. שיח רגשות, בגוף ראשון. השתפכות-נפש בכאב או בחדווה, פגיעה בתוכנית החיים או קידומה. הרגש ככוח מני על ציר התנועה בין שני קטבים מנוגדים: קרבה, כמו באהבה, או ריחוק כמו בשנאה. המבע החוויי...

כרך יא בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לשירת ישראל, הנכתבת לאחר קום המדינה. הכרך ממוקד בתמורות הפואטיות המתבשרות ביצירותיהם של שניים מבכירי המשוררים והמשוררות, דוד אבידן ויונה וולך. סימן ההיכר המשמעותי של שלב זה בדברי ימיה של השירה העברית לתקופותיה, לדורותיה, למחוזות היווצרותה הוא המעבר הקיצוני מפואטיקה ס...

כרך יב בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לשירה הנכתבת לאחר קום המדינה. וממוקד בתמורות הפואטיות המתבשרות ביצירה הפיוטית המקבת ובדברי העיון של נתן זך. העיקרים בתורת השיר של המשורר הותוו במחקרו "זמן וריתמוס אצל הנרי ברגסון ובשירה המודרנית", כמו גם במסות, שבמרכזן, פולמוס עם הפואטיקה שהופגנה בשירת נתן אלתרמן. מחקר ה...

אקספרסיוניזם נבואי, בשירת ארץ - ישראל, משמעו מבע פיוטי המתחבר בסגנונו הגבוה, רב השגב וההתלהבות, לחזון נביאי ישראל, במרכזו מתן ביטוי לבעיות האומה במולדתה ולגורלה בגולה. המבע השירי חוצה גבולות במעבר מן הלאום אל היחיד ונסמך על מסורת של שירה אוניברסלית ומיטאפיזית שאינה עומדת בסתירה לשירה מגוייסת. ברוח זו נכתבו שיריו של אורי צבי גרינ...

על רחל בלובשטיין-סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש. רומנטיקה בשירת ארץ ישראל משמעותה - מתן אדנות לרגשות, אהבת מולדת, אהבת האדם ואהבה בין גבר לאישה. כל אלה באו לידי גילוי בחייה וביצירתה של המשוררת רחל. אידיאולוגיה פירושה מתן עליונות לתפיסות חברתיות, פוליטיות, במערכות אוניברסליות ולאומיות. זו מצאה את ביטויה המהפכני המעמדי ...

הכרך השמיני מתוך תולדות השירה העברית משירת חיבת ציון ועד ימינו, מאת הלל ברזל, מוקדש למהפכות צורניות בשירת ארץ-ישראל. אסתר ראב כתבה את שיריה במקצב מותאם, מבלי להזדקק לדפוסי משקל נוקשים מן המסורת הקלאסית, וכן חרגה מנורמות החריזה המקובלות. היא הקדימה בכך את שינוי הנורמות של המשקל וצורות החריזה בשירה הבתר-אלתרמנית. אבות ישורון פרץ את ...

כרך זה מוקדש למיסטיקה וסימבוליקה ביצירותיהם של שולשה יוצרים מגדולי שירתנו. ש. שלום חיפש התלכדות עם הספירה המטאפיסית בתיווכו - ומתוך הבלטה מיוחדת - של האני הביוגראפי והתעצמותו בסמלים. נוסחו של המשורר הוא אקספרסיוניסטי, נלהב, אולם נתון בתבניות סגורות. חידושי צורה רבים, מפתיעים, וססגוניים, נתונים בגבולות המורשת הספרותית, בשמירה קפד...