הכרך השמיני מתוך תולדות השירה העברית משירת חיבת ציון ועד ימינו, מאת הלל ברזל, מוקדש למהפכות צורניות בשירת ארץ-ישראל. אסתר ראב כתבה את שיריה במקצב מותאם, מבלי להזדקק לדפוסי משקל נוקשים מן המסורת הקלאסית, וכן חרגה מנורמות החריזה המקובלות. היא הקדימה בכך את שינוי הנורמות של המשקל וצורות החריזה בשירה הבתר-אלתרמנית. אבות ישורון פרץ את גבולות הלשון העברית והוסיף למילונו הפיוטי מילים וצירופים מיידיש ומערבית, וכן שינה את צורות הניקוד. אמיר גלבוע עבר מצורות סגורות במבנה השיר לצורות פתוחות ומהן לצורות זורמות נוסח הציור הקינטי. יהודה עמיחי הצטיין במערכת הדימויים והמטפוריקה, הפורצת בין קודש לחול. מהפכה צורנית אינה עומדת בפני עצמה. היא כרוכה בחוויה האישית שאין להפרידה מן הרקע התקופתי והביוגרפי-אישי. לכן הוקדשו פרקים מיוחדים לתאור מפורט של מהלך החיים הנמצא בבסיס-השירים. תשומת לב מרובה הוקדשה להארה הפואטית, הפרשנית והמילונית של השירים וכן להזדקקות לתנ"ך, שהיא משותפת בעצמתה אצל המשוררת ושלושת המשוררים.

הלל ברזל

הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.... המשך לקרוא

שם הספר
אמיר גלבע : מונוגרפיה - מונוגרפיה
שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי
דראמה של מצבים קיצוניים - מלחמה ושואה
שירת התחיה
חיים הזז - מבחר מאמרים על יצירתו