הכרך העשירי מתוך תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לליריקה, כסימן ההיכר המובהק המציין את שירתם של יוכבד בת-מרים, נתן יונתן ודליה רביקוביץ.
שיח רגשות, בגוף ראשון. השתפכות-נפש בכאב או בחדווה, פגיעה בתוכנית החיים או קידומה. הרגש ככוח מני על ציר התנועה בין שני קטבים מנוגדים: קרבה, כמו באהבה, או ריחוק כמו בשנאה. המבע החווייתי מתגלה בשיר בצמידות לאירועי החיים.
מקצב רהוט, בתי שיר קצרים, חרוזים בסימטריה או בהנגדה, צליל נעים, עושים את השיר הלירי מתאים להלחנה. וכך הופך המכלול הנכתב לאורך שנים, ראי למסלול חיים שלם במעלותיו, בשמחותיו ובייסוריו.
מהלומות טראגיות שפקדו את יוכבד בת-מרים, את נתן יונתן ואת דליה רביקוביץ, הפכו את הקינה לסוגה ראשית בשירתם, במסורת השירה העברית לדורותיה. שירתם מתחברת גם לליריקה בשירה העולמית: צביון וידויי, מקצב נקלט, עדיפות לאני כדמות ראשית ולפעמים אף בלעדית. ליריקה שהיא פיסית ומטאפיסית כאחד, נופי הנפש ונופי המרחבים הגלויין והרחוקים בכפיפה אחת. כל שיר בייחודו, בנעימותו, בשורשיו העמוקים בלשון ובתרבות, בעלילה קצרה, מתחילתה ועד סופה.
שתי המשוררות והמשורר מוןפיעים בספר, בתיאור ביוגראפי ובפרשנות מפורטת של יצירותיהם, בהתוודעות מעמיקה למקורותיהם. לפנינו שלוש תחנות בליריקה העברית המודרנית, נפרדות זו מזו ומתלכדות בחשיבותן הגדולה בתולדות השירה העברית בפסגותיה.
כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה.
הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר אילן. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. ספריו זכו לפרסים רבים וביניהם פרס ביאליק לחכמת עם ישראל.