אישה מוליכה את עטה על פני הנייר, וטיפין טיפין היא משתחררת משתיקה ממושכת. מצרפת זיכרון לזיכרון כבתמונת תצריף, ומעלה מתוך פנימיותה ילדה, הניצבת נוכח בית אבן בחצר ירושלמית של שנות השישים. קטעי הזיכרון הלכודים בין קירותיו העבים וחלונותיו הקמורים של הבית, הנפתחים אל מראהו המרהיב של נוף ירושלמי,נפערים וחושפים סיפור מסויט של האשמה נט...

בספר רישומים של כאב מנתחת אסתר כהן את מגוון המשמעויות שהיה לכאב הגופני בימי הביניים המאוחרים: כסמל לקדוּשה או כסימן לחטא, כעונש או כשיטת ריפוי, כאמצעי להשגת הודאה מנאשם או כדרך להבעת הזדהות עם סבלם של ישו והמרטירים. מבעד לחיבורים ולמסמכים שכתבו משפטנים, רופאים ותאולוגים, נשמעת גם ההמולה של קולות המתייסרים במכאובים. רישומים של כ...

"מילים" מאת אסתר כהן, בהוצאת "ספרי ניב", כולל בתוכו אוסף נפלא ומרגש של סיפורים קצרים, קטעי שירה וטקסטים קצרים. סיפורים קצרים ושירים על כל מיני נושאים שתופסים אותנו במהלך החיים. הנושאים הם מגוונים אבל הם נוגעים כמעט לכל אחד. הסיפור "הבלים" מספר על אדם שהוא שקוע ברכילות ובהתעניינות על חיים של אנשים אחרים וזה מה שממלא לו את היום, אבל בס...

אישה ההולכת בעולמה הפנימי מחפשת משמעות לחייה. מעליה מרחפת אשמה בלתי ברורה וצל גירוש שהיא מבקשת לפענח את סיבתו, לחשוף אמת סמויה חמקמקה שאינה מניחה לה. מתוך כך נפרש מרחב פנימי עשיר כפול פנים, מראות נפש וחוויות של מציאות מעיקה, מערערת, תובענית, הנבראת בכוח הדמיון לביטול הזהות העכשווית, ולהתמסרות לעוצמת הדמיון המנחמת והחומלת. כפל הזה...

ובשעת לילה מאוחרת, כשיצאנו מהבר ההוא, ישראלה הביטה סביבה, כאילו חיפשה דבר מה, ומאחר שלא מצאה פנתה אליי. "לפעמים אני רוצה להיות גם וגם," היא אמרה."תל–אביב כשאני רוצה לצאת, וירושלים כשאני רוצה לחזור," עיניה הירוקות דמעו.היא עזבה את ידי ונעלמה לה בדיוק כשהבחנתי בהחלפת המשמרות בין הלבנה לחמה. אסתר כהן, בת 24, גרה בתל-אביב. בין היתר סטודנטי...