בּוֹאִי אֵלַי, אַהֲבָה קְדוּמָה, חֲבֵרַת אֱמֶת, וְתִתְפַּשְּׁטִי. מָאַסְתִּי בְּמַעֲרֻמֵּי בָּשָׂר, פָּנִים נְפוּלוֹת, גּוּף רוֹעֵד וְשָׁבוּר. אֲקַנֵּא לָךְ עַד זְרִיחָה בְּקֹר בֹּקֶר מְלַטֵּף, אֶתְרוֹצֵץ בְּנַעֲלַיִם בֻּצִּיּוֹת בִּשְׂדֵה זְרִיעַת שִׁיר מַעֲלוֹת. היש קורא שיוותר אדיש לשורות הנפלאות הללו? שירתו ...