שלומית וישראל מירון מספרים על שני חברים טובים: ארנון הבוקר ובילי הכלב, על פרידה שנכפתה עליהם ועל מפגש מחודש מלא שמחה ואושר; ובתוך כך פותחת צוהר לקיבוץ בימים עברו – עולם שהיה ואיננו עוד. על גב הספר כתוב כך: “שָׂפָם גָּדוֹל מִתַּחַת לָאַף הַמַּסְתִּיר אֶת הַפֶּה, הִתְפַּרְצֻיּוֹת שֶׁל צְחוֹק וְשִׂמְחַת חַיּיִם הַנּוֹבְעו...