אילון שמיר כתב מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה הוא מנגיש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. הוא מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני ש...

ספר בעברית על מוזיקה יהודית לא הופיע מזה עשרות שנים מכאן הצורך בספר מעודכן, הן באשר לסיקור העובדות עד ימינו והן באשר להשקפה העדכנית על אותן עובדות לאור מחקרים בני זמננו. בישראל מתנהל כיום ויכוח על המוזיקה של העדות השונות, מזרח ומערב, אשכנז וים-תיכון. בספרות המוזיקה של דורות קודמים התרכזו המחקרים בעיקר במוזיקה של יהודי אירופה, שעל...

ספרו של דוד סורוצקין, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות, הוא דיון פורץ דרך המציב את האורתודוקסיה במרכזה של המודרניות היהודית, תוך ערעור פרדיגמות ודוגמות היסטוריות ותרבותיות רווחות. המודרניות היהודית נחשפת כמי שהתחוללה בזיקה עמוקה למעמד הייחודי של היהודים כזרים וכמנודים, ולנוכח שינויים מבניים ומשפטיים רבים שהתחוללו בתרבות האירופית...

ספרה של עינת ברעם אשל הוא דיון מקיף ואינטגרטיבי בספרות ההשכלה העברית במחצית השנייה של המאה ה-19. תקופת מפתח זו של הספרות העברית הוכרה כפרק הריאליסטי הראשון בתולדותיה, שבו ביקשו חשובי היוצרים – בהם מאפו, אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים, סמולנסקין ויל"ג – להתמודד עם שאלות היסוד של הקיום היהודי באמצעות ייצוג מהימן וכמו-תיעודי של מציאות ה...

לפי הקריאה המסורתית "מורה נבוכים" של הרמב"ם הוא ניסיון ליצור הרמוניה בין השכל האנושי לבין התגלות אלוהית, ובין הפילוסופיה והדת. גישה פרשנית שונה, חדשה יותר, טוענת שלא ניתן ליישב את הסתירה בין הפילוסופיה לדת, ומכאן מגיעה למסקנה ש"מורה נבוכים" מייעד את הדת להמונים ואת הפילוסופיה למיעוט נבחר. יוסף שטרן לוקח צעד נוסף מעבר לוויכוחים המו...

לאימהוּת יש נוכחות רצופה ומכוננת במבנה הנפשי של בני האדם כולם. האֵם היא המעניקה חיים והיא זו שמספקת את הצרכים הראשוניים לילדיה. היא חיונית ונערצת, ״אשת חיל״ ו״מלאך הבית״, דמות שדימויים אידיאליים רבים נכרכו בה, אך היא נתפסת גם כמפלצת, רעה ובולענית, מפתה וכובלת. האֵ ם היא גיבורה נוכחת-נפקדת בחיים, בתרבות, בפסיכולוגיה ובספרות: שוב ושו...

תפיסות האושר הקיימות בחברה המודרנית מבוססות על הבנת האושר כצירוף של הנאה ומשמעות. במקורות תלמודיים רבים צירוף זה נקשר ללימוד תורה ולקיום מצוות. אולם, בספר זה ביקשתי לדון דווקא במקורות המועטים שבהם הוא נקשר לזוגיות, למעורבות חברתית, לרווחה חומרית ולתקינות פיסית, משום הרלוונטיות של קשר זה לחיינו ולתרבות זמננו. המקורות אורגנו על ...