ספרו של דוד סורוצקין, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות, הוא דיון פורץ דרך המציב את האורתודוקסיה במרכזה של המודרניות היהודית, תוך ערעור פרדיגמות ודוגמות היסטוריות ותרבותיות רווחות. המודרניות היהודית נחשפת כמי שהתחוללה בזיקה עמוקה למעמד הייחודי של היהודים כזרים וכמנודים, ולנוכח שינויים מבניים ומשפטיים רבים שהתחוללו בתרבות האירופית.
הספר מציב את האורתודוקסיה כגורם מכונן בתהליכי מודרניזציה מגוונים שהתחוללו ביהדות אירופה, למן העת החדשה המוקדמת ועד אחרי הופעת ההשכלה והלאומיות היהודית; תהליכים אלה קדמו לתהליכי חילון, ובמקביל קידמו אותם והיו לחלק בלתי נפרד מהם. הזרמים המרכזיים ביהדות המודרנית, דתיים כחילוניים, מוארים על רקע יניקתם ממקורות משותפים באופן השופך אור על הקונפליקטים המשסעים את החברה היהודית והישראלית עד ימינו.
מכלול של גורמים מעצבים נדונים בספר, ביניהם: עליית המדינה והסובייקט המודרני; העיצוב של קבוצות קולקטיב פוליטי ודתי באירופה; הפולמוס היהודי–נוצרי; יחסי רוב ומיעוט; האנטישמיות המודרנית. שינויים בתפישת המרחב וביחס אל הטקסט המקודש, השלובים בתהליכי משטור, קנוניזציה וחקיקה שונים – כל אלה נבחנים במסגרת דיון היסטורי, סוציולוגי והגותי רחב ומעמיק.
גלריה של דמויות נפרשת – אורתודוקסים, כופרים, חרדים ומשכילים. למספר דמויות – ובראשן למהר"ל מפראג – מוצע דיון מקיף, המעמיד אותן לנוכח ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בעולם האירופי והיהודי בתקופתן. כך נוצר פסיפס מרתק ותובעני החושף את המורכבות, העושר, הטרגיות והכוח היוצר שבקיום היהודי המודרני.
דוד סורוצקין הוא חוקר ההיסטוריה, הדת והמחשבה היהודית למן ימי הביניים המאוחרים ועד זמננו. פרסם עד כה מספר מאמרים חלוציים הבוחנים את תהליכי עיצובה של הדת היהודית בעידן המודרני, ביניהם על הרבי מסטמר ושורשי החרדיות הרדיקלית (2004), על מהר"ל מפראג והמודרניות היהודית (2006), על תנועת ש"ס (2006) ועוד.