באחד הימים בתחילת מאה זו יושב לו בצהריים מנדרין סיני מתחת לשמשיה שמחזיק משרתו, ומסתכל בשני אנגלים, המשחקים טניס. אין הוא מניד עפעף, רק ידו מניעה בעדינות את מניפתו לפני פניו, לצנן את מצחו. האנגלים מסיימים את משחקם ויוצאים מזיעים ואדומי פנים ממגרש הטניס, והוא פונה אליהם בערך בלשון זו:אדונים נכבדים, אנא תרשו לי:ברוב חוצפתי אינני יכול ...