ממלכתי זה החינוך חינם מהמדינה, החילוני (מה שאתה לומד בו, מן הסתם).
ממלכתי-דתי (ממ"ד) זה פשוט ממלכתי דתי, כלומר כמו ממלכתי- ע"פ ההנחיות של משרד החינוך והכל- שמיועד לתלמידים דתיים.
בבתי ספר ממלכתיים וממ"דים חייבים לקבל כל תלמיד שנמצא בשטח הרישום של בית הספר (בממ"דים מחויבים כמובן לקבל רק תלמידים דתיים).
חצי פרטיים אלה בתי ספר דתיים שמסיבות שונות נפרד מהממ"דים והקימו מסגרות שכן פועלות ע"פ משרד החינוך
(מערכת הלימודים, נושא שנתי, מיצ"בים, בגרויות וכו') אבל מוסיפים תגבור של לימודי קודש ופעילות חברתית, מאריכים את יום הלימודים (עד 3-4 ביסודי, ושעות מאוחרות הרבה יותר בתיכון), והם נפרדים לחלוטין לבנים ולבנות. בתמורה לכל זה ההורים משלמים שכר לימוד גבוה מאוד- אלפי שקלים ביסודי ו10-15 אלף באולפנות וישיבות (בתיכון). בתי הספר האלה מקבלים תלמידים ע"פ קריטריונים תורניים שונים (לא גבוהים במיוחד באופן יחסי, מדובר במשפחות שרוצות חינוך כזה ומתאימות באורח החיים שלהן). כל מה שתהילה ואני סיפרנו על אדר מקובל בחצי-פםרטיים, אבל לא כ"כ בממ"דים.
בתי"ס חרדיים פועלים באופן נפרד לגמרי, לא לומדים מקצועות חול ויש להם מערכת שונה לחלוטין. אני לא ממש מבינה בזה, זה באמת מאוד שונה.
מקווה שהסברתי טוב, ושלא עייפתי מרוב הסברים...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה