עד שנה 2002 סבא היה צוחק ובפנים שלו היה אור, אפילו שסבתא מתה סבא עוד היה צוחק.
צוחק זה מהלב-צוחק זה מהרגשה שיש עוד שמחה, אפילו קצת.
אפילו שלא הכל היה טוב.
מאז 2002 סבא לא צוחק כמעט ואם צוחק זה לא צחוק מהלב.
זה רק כאילו צוחק. לאח שלי הגדול היה בן חמיס.
חמיס היה בן 12 לא כמו כל ילד הוא היה הרבה בבית.
בבוקר הולך בדיוק בזמן לבית ספר ובא לביתבדיוק בזמן.חמיס לא היה משחק כדור רגל ולא רץ בשכונה. גם לא היה הרבה מדבר רק שומע הכל בבית ומסתכל על הידיים שלו או מצייר בצבעים ציורים יפים מאד של סוסים וכלבים ובתים עם גדר ועצים של זית.גם חמיס כמו סבא לא אהב לאכול חיות רק אכל ירקות ופירות.
לחמיס לא היו הרבה חברים -היה משחק לבד הרבה בחצר אאובחדר שלו ושל האחים שלו. היה קורא ולומד טוב בבית ספר-המורה היה אומר חמיס לא מדבר בכתה אבל שומע וידע הכל-חשבון היה טוב מאד.גם תפילת ידע ובעיניים שלו ראו שהוא הרבה חושב והרבה חכם.
הוא היה עם סבא.רק בא מהגן ומבית ספר לחדר של סבא. משחק עם סבא שש בש ועוד משחקים -אפילו שסבא היה עייף היה שמח שחמיס בא ותמיד היה לו הרבה סבלנות לחמיס.
חמיס היה שומע ספורים ושואל הרבה שאלות איך היה ולמה ומסתכל בתמונות ישנות .גם עוזר לסבא לסחוב ולמצוא צמחים שסבא היה עושה מהם מרק וסלט ותרופות. אהב את את סבא יותר מכל דבר בעולם.היו מדברים בשקט בחדר לא להפריע.
בחודש של קיץ בשנת 2002 הלך חמיס בחצר בלי נעליים לתת אוכל לתרנגולות עלה על ברזל או משהו. החום עלה מהר אבא שלו ראה שהוא לא בסדר נסעו לבית חולים בצריפין-סבא אומר סרפנד שזה היום צריפין.
שמה רופא צעיר נתן זריקה ואמר לא לדאוג עוד יום יהיה בסדר. הרפואה יודעת לטפל לא יהיה בסדר ללכת לקופת חולים.
חמיד חזר לבית ולא היה יותר טוב. היה הרבה חום. חמיס לא אמר שום דבר רק רצה שסבא יבוא לשבת ליד המיטה- נתנו לו מים של שושנים לקרר. עשו אמבטיות של קרח.סבא רץ כמו משוגע לחפש צמחים טובים נגד חום ושאל כל אחד מה יכול לעזור. סבא דאג מאד הוא לא האמין שהזריקותשנותנים בקופת חולים זב טוב חיפש מה עוד יש לעשות. אחרי שני ימים חמיס הפסיק לדבר רק החזיק חזק ביד של סבא ורעד מהחום אפילו שזה היה קיץ ובבית היה חם. לא אכל לא שתה.
נתנו לו לשתות ולא רצה לשות אפילו דברים שתמיד היה שמח לשתות.
סבא היה אומר לחמיס שתהיה בריא אנחנו נלך לפרדס לקטוף עלים לעשות תה. שר לו ואומר תפילות. חמיד היה רק מסתכל לחלון ולסבא ולפעמים צוחק קצת בלי קול ומחזיק ביד של סבא ב22 ביולי אמא של חמיס נתנה לו מים קרים. חמיס לא יכול היה לשתות המים לקחו לבית חולים מהר באמבולנס ושם חכבר ישן כמו שסבא אומר לעולם. הפנים כמו מלאך.
סבא לא בכה הסתכל בפנים של חמיד הרבה זמן סבא רק היה שקט מאד. לא דיבר לא אכל אולי 10 ימים . באו אנשים סבא לא יצא מהחדר שלו.
לפעמים הלך לחצר ישב שם עם פנים למטה וקרא פרקים בקוראן בשקט. לא הלך עם אנשים שבאו ולא דיבר עם אף אחד.
אני חושב שחמיס בלב של סבא כל הזמן סבא בגלל זה הוא ככה.
לפעמים אומר אם חמיס היה כאן היה לומד הרבה דברים.
חמיס הוא היה השמחה שלו. הוא היה גודל צדיק ככה אומר סבא.
אנשים אחרים אומרים שחמיס היה באמת ילד אחר. עם הרבה אהבה לכולם לאנשים ולצמחים ולחיות והכי הרבה לסבא ובגלל זה סבא לא יכול לשכוח.
סבא לא הולך לבית חולים הוא אומר שאם חמיס היה נשאר בבית או שהרופא של המשפחה שהוא למד בבירות והוא הכי טוב מכל הרופאים שלנו היה מטפל כמו שצריך ובא כמה פעמים ביום ונותן תרופות שלו חמיס היה פה אבל בקופת חולים ובבית חןלים לא היה זמן לילד אחד קטן מרמלה , כי היו הרבה אנשים שצעקו ובכו וחמיס שתק. לא צעק ולא בכה וככה גם אבא ואמא שלו וגם סבא.
אי אפשר לחזור בזמן לא לסבתא ולא לחמיס ולא לאחים ולילדים של סבא שהם ישנים לעולם כמו חמיס.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
