האם פעם אשה צעירה, חשת כי את קרובה לשלמות יותר מאי פעם?~
האם חשבת כי תצליחי לסיים את הגובלן ההוא שהתחלת לך מזמן, בשחר ילדותך..
מתי דיפדפת לאחרונה ביומנך הישן?...
מתי חשבת על פרידות ואהבה?.. על פריחות ועל ואכזבה..?
מכירה את זה שיצרת משהו ששייך רק לך?.. מכירה את התחושה של היכולת ליצור ולהתענג על השלם..? עצמי עיניים מלאך~
יש גם הפתעות בחיים.. בחלקן הן טובות ובחלקן- קצת פחות.
לא כל מה שאנו מתאווים אליו- יכול וצריך להיות שלנו..
ועל כן- היי בוגרת.. קמטי את מצחך לרגע וחישבי..
נכון,כמעט והשגת את מבוקשך..
כמעט וחשת את הסיפוק שבלמידה על הבשר החי..
כמעט .. כמעט.. אין בך את היכולת להשיג את הכל..
התחושה הזו- שהחמצת. ממאנת להסב לך אושר. אך את.. התבונני..
לא כל הנוצץ זהב הוא.. לעולם לא תדעי מדוע ולמה- כך רצה ההוא היושב שם למעלה..
שהפרידה הזו תהיה דווקא עכשיו..
זוהי העת. הגיעה שעת פרידה.
הרגש נאטם- כל כך קרובה היית..למלא את מאווייך.. הכמוסים והגלויים כאחד..
למלא את עצמך בכוחות שנתן לך מישהו אחר.. כמעט ונשקת לקצה ההר..שחלמת אז לכבוש..
כמעט וכבשת את מלוא עוצמת הרגש.. בהשיגך את השקט הרוחני שביקשת למצוא לך..
אז לא. לא תגיעי לשם מתוקתי..
לא קרה דבר..
אולי גם לכך הגיעה העת..
להיפרד- מהתחושה שאת חייבת.. לעמוד מול הכל בגבורה. גם לך מותר ליפול..
להישבר..להזיל דמעה.
היי שבירה, הרשי לעצמך לפרוק בפני עצמך את הכל..
דפדפי שוב ביומנך המצהיב.. הישן- קראי שוב את כל מחשבותייך שהעלית על הכתב.
היום את צוחקת שאת קוראת על פרידות העבר..
יבוא היום- ותעריכי את הפרידה הזו שלך.. הפרידה לא רק ממי שנתן לך כח..
ועזר לך למלא את החסר בדרכו שלו. תיפרדי גם היום מגאוותך- שלא אפשרה לך לדמוע ולהרגיש שוב אותה קטנה ומפונקת של אמא, שלעיתים כל כך בא לך להיות..
שדון קטן מתיישב לו על כתפך המצויירת..מלטף את צלקות חייך שהטבעת בבשר החשוף-
ולוחש לך גברת.. ככה את מוותרת?~ כמעט והשגת.. אל תישברי! אסור לך!
ומצד שני..
מלאך קטן על לוח ליבך-מקועקע לו בנשמתך- מלאך לבן דומע יחד איתך..
זה בסדר לחוש שלא הכל בשליטתך.. בת אנוש את.
סודותייך חשופים מעט, ורגשותייך שלך הם.. מותר לך להיכשל.. להיפרד מתוך בחירה.. (או לא)אם כי כמעט ו.. השלמת את החסר. ישנן פרידות טובות.. הסתכלי הלאה.. אל האופק.. געי בו מרחוק... אינך חייבת להגיע לכל פסגה. יש גם מקומות שלא נועדו לכבוש... הפנימי.
נפנפי לשלום – הרימי ראש. חייכי ילדה...
הן פרידות תמיד יהיו... חלק מאיתנו..
בשלם שבנו- נותרה לה אותה פינה לזמן- לזכרון- למתנות שקיבלנו מאותה.. פרידה.
ואת זה לא ייקח אף אחד.. ממך.
אי שם.. בזכרון העמוק הזה- הכואב / המאכזב הזה.. נותרת את..
והפרידה הזו- שכל כך כואבת כעת.. כל כך קרובה היית להשיג את ה...שלמות שבך..
היא בעצם מאפשרת לך.. ללמוד יותר על עצמך..
להיפתח לעצמך.. אז קחי את כל "מתנות הפרידה" וצאי לדרך חדשה ילדה..
תני לשמש הזדמנות לרפא את כאב הפרידה.. ללטף את הקטנטונת שבך..
אז כן..
נכשלתי. מותר לי.
שלום לך, תחושת החמצה.
זוהי עת פרידה.~
27/12/2010
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
