הדגים
====
בעבר ידיד אחד אמר לי, חכות רבות ישנן, כדגים השוחים בים. ניתן אלא להטיל החכה אל המים, ולהמתין שעה-קלה לכשיופיע הדג, ויאחוז בשיניו בפיתיון, לשולפו במהרה, ולחזור אל ביתך, עם צנצנת- זכוכית קלה, אשר בה הדג הקטן יתמקם לו עד לבואו ולהגעתו לביתך, אל הכריים והאש החמה.
אך אני הרהרתי, אם אטיל חכתי אל המים, ופיתיון מובחר אבקש לשכור, ויעלה דגיג בודד אשר נקלע לו לדרך לא-נכונה, ויצוף אל האוויר הלח, וזימיו לא יחזיקו את האוויר הדל שקיים היה בריאותיו קודם לשליפתו.
ופתאום אחליט, בשעת מבטי-הרחום על פניו של זה, להחזירו אל הים-הגדול. יודע אני, פצעתיו, והינה אם החזירו אם פצוע, ירבו ייסוריו שלו, יאריך זמנו לריק ולבטלה, כי לא יוכל להצטרף אל שאר-הדגים השוחים, ולא ימצא מזון, ולבסוף ימצאו אחר ויעלו בחכתו האחרת.
ואני הוספתי להרהר, וביד קלה וכבדה בוא-בשעה על סנטרי השחוח, הכיצד ידע השולף, כי פצע את הדגיג בעבר אדם קודם, כי מורסה בין דופנותיו של הדג עומדת. ואם ידע, ואם לא ידע, הרהרתי, כי אין הדבר בר-שינוי מחשבה או תוחלת, שיגרום לשולף הזהיר להניח דעתו על כך, ולמצוא בנפשי-ליבו חמלה השונה מחמלתו-השונה בתכלית.
אך נראה שגם אם כך יקרה, יישא הדייג את הדג הקטן אל ביתו, וכשיבשלו באש החמה, לא תותיר מורסתו לא זכר, לא מראה, ולא שם מוכר או שכוח לכול החולף בתחביבים אלו, המבקשים לגזול כנפיהם של המעופפים, או להמתיק גורל-זבובים-חורפיים אשר נולדים ביום-חורף גשום למדיי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
