בדרך אל החופש, מחשבותיי נעצרות במחסום.
"מי אתן?" שואל החייל של השפה.
"מחשבות! בתולות, נקיות ובהירות.
תן לנו לעבור, אנחנו נחנקות מהצפיפות שבראש.
"בדיקה!" אומר חייל השפה.
מחשבותיי מתנפלות אל פי, אל הנייר שלפניי,
אל מקלדת המחשב.
"עצור" צועק החייל האילם," אחת אחת, מילה מילה!"
ואז מחשבותיי הבתולות הטהורות
יוצאות החוצה לבושות במילים קרועות,
עילגות, ומסמורטתות, נכות.
"עזוב," אני אומרת לחייל השפה העברית,
"השמש כאן חזקה מדי,
אני חוזרת לקרירות שבראשי!"
"מי אתן?" שואל החייל של השפה.
"מחשבות! בתולות, נקיות ובהירות.
תן לנו לעבור, אנחנו נחנקות מהצפיפות שבראש.
"בדיקה!" אומר חייל השפה.
מחשבותיי מתנפלות אל פי, אל הנייר שלפניי,
אל מקלדת המחשב.
"עצור" צועק החייל האילם," אחת אחת, מילה מילה!"
ואז מחשבותיי הבתולות הטהורות
יוצאות החוצה לבושות במילים קרועות,
עילגות, ומסמורטתות, נכות.
"עזוב," אני אומרת לחייל השפה העברית,
"השמש כאן חזקה מדי,
אני חוזרת לקרירות שבראשי!"