התנ"ך לא מסביר או מלמד כיצד אדם מתמודד עם מות בן הזוג, ואני חושבת שאברהם הוא לא דוגמה טובה כל כך, הרי הוא היה מוכן לתת אותה כדי שלא יהרגו אותו.
מה שהתנ"ך כן מלמד הוא שכולנו אנושיים, ויש לנו מגרעות כמו יתרונות, ואם בוחרים בכוח עליון (בתקופה שהיה כוח עליון זמין יותר...) הוא יהיה מעורב.
אבל באותה מידה ישנם ספרים, סרטוני יוטיוב וסדנאות לכיצד להפוך את המציאות שלנו לטובה יותר ואיך להתחבר ליקום וכו'. רק היום ראיתי את משוש ליבי האוסטרלי מריץ סרטון יוטיוב על הצלחה אישית באופן נכון ומדוייק לתקופתנו שלנו.
בקיצור התנ"ך פרימיטיבי מאוד לתקופתנו למרות הסיפורים היפים והמיוחדים, ואני חושבת שקודם כל חייבים לפעול באופן כל כך מדוייק סביבו, כלומר לא לאלץ אלמנה לבצע חליצה, שזהו טקס פרימיטיבי מאוד. גם ברית המילה יש בו סממנים פרימיטיבים לא היגנים ולא בריאים שהוחלפו ממזמן בארה"ב באופן בריא טבעי ונכון רק שלא ודעי שהערלה תיפול תוך 8 ימים, ואין מגע פה כלל, וגם הגירושין וקריאת שטר הכתובה, אני יכולה להמשיך עד אין סוף.
התנ"ך מסביר כיצד חיו אז, בדרך כלל דוגמא אחת הספיקה כדי להפוך לכתב הלכה על צניעות, אוננות, חתונה וכו'.
אז אני יכולה להבין את הרוחק שיש כלפי הנושא בספר הרגיש הזה. כשיפסיקו לפעול באופן עיוור סביב הסיפורים בו יהיה קל יותר להניות ולהבין את המסופר.
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה