ראיתי את ממלכת השוקולד של צ'רלי כרצח ברוטלי של קלאסיקה. קלאסיקה טובה ואהנובה, לא סתם איזה סרט שאנשים מגנים עליו כי הוא ישן וזכור לטובה.
אז בסדר, אז אפקטים מיוחדים לא היו מדהימים כל כך ועכשיו בתקופתנו אפשר להעריך מאוד את העשייה של התפאורה כמו נחל שוקולד, פטריות מסוכרות וכו',
אבל מעבר לזה הסרט המקורי הוא אדיר, הכל במקום, והשחקנים מצויינים.
חוץ מהליהוק של הסבא של צ'ארלי טים ברטון רצח לחלוטין את הדמות המדהימה של צ'ארלי, הוא הפך אותו למסוגר בעצמו עם איזה סריטה הורית ובעיות שיניים. גם העריכה על הפנים. הייתי מקצרת בהרבה דיאלוגים מסוימים.
גם המשפטים שמועתקים בסרט הפכו לכל כך מטופשים פתאום.
"ואת זה אני אקח לבנק"... איזה ביזיון הפך הג'וני דפ הזה.
ראיתי המון פרודיות על הסרט (המקורי כמובן) וזרמתי איתן כי הן היו סאטירה במיטבה.
חיכיתי לסרט הזה כי הערכתי את ברטון וקיוויתי שיעשה את מפעל השוקולד חדיש יותר.
יצא שהוא הפך את צ'ארלי לפסיכופט עם טריגר על השניים העקומות שלו, לבוש כמו סרסור ומגמגם. אומפות לומפות זומבים וצבועים יתר על מידה ומסרים מעוותים שברטון הוסיף כי הוא לא הבין את המקור, כמו הערות צניות של השחקנים על האומפוה לומפה ועד המשפטים השנונים של צ'ארלי שהפכו להזויים ביותר ע"י דפ.
אי אפשר להשוות, מאז ממלכת השוקולד ברטון הוא אויב ואני לא מוכנה לראות עוד סרט "אפל" כביכול ילדותי ומסטורי. יש אחרים שיעשו את זה, וגם לא במסחריות כזו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
