שקיעה בערפל - Sunset in the Fogg
פרק 1 - כנפיים של מלאך
היה שקט כל כך שקט ששמעו את השקט עצמו. היה אפשר לשמוע רק את השעון והגשם הדופק על החלון, כאילו רצה להיכנס בכוח, לפרוץ מן החלון. הרגשתי איך הקור חודר אל עצמותיי והתכרבלתי בסמיכת הפוך וחיכיתי לבוקר. מעולם לא אהבתי בקרים, ריח הפה המצחין בבוקר , הראש המסוחרר והעייפות הכבדה. הייתי טיפוס של לילה, השעות הקטנות של הלילה היו האהובות עליי ביותר, תמיד צמרמורת עברה בגופי כשקריאות הינשוף היו חודרות אל אוזניי ויללת התן נשמעת דרך חלוני זה היה היתרון בלגור בפרוורים ביתי נמצא ממש ליד יער גדול ( ויש אומרים קסום) שאני נוהגת לבקר בו הרבה פעמים גם אמי מבקרת בו לעתים קרובות אך כמדומני שאנחנו הן היחידות מכיוון שיש אנשים הטוענים ששמעו וראו שם דברים משונים... אמי ואני אינן דומות כל כך בצורה פיזית אמי שזופה ובלונדינית אם שער חלק וקוצני, עיניה כחולות כבדולח וגומות חן מופיעות על פנייה כאשר היא צוחקת ומחייכת ( מה שקורה לעיתים רבות מאוד.) ואני כמו אבי, עור חיוור מאוד, תלתלים שחורים בוהקים ,עיניים ירוקות כהות מאוד ושפתיים אדומות במיוחד. אך באופי אני ואימי דומות מאוד, שתינו צחקניות במיוחד ,היפראקטיביות מאוד אם חיבה עזה לשוקולד ...
אבי לעומת זאת מאוד שתקן, הוא בן אדם של מעשים ולא מרבה בדיבורים. הוא מרבה לומר שאני ואימי דומות לפיות או לשתי בובות פורצלן, ורק בגלל זאת יכולים לנחש שאנו קרובות משפחה. השעון המעורר צלל צלצול צורם באוזניי, הצלצול הזה היה הצליל השנוא עלי ביותר, כמו חריקת ציפורני מורה על לוח מגיר או רעש בלון מתפוצץ ליד האוזן. לפתע זיכרון עורפל עבר בראשי על החלום שחלמתי אתמול בלילה בחלום בלילה נכנסתי אל מערה גדולה חלק ומושלמת באופן מוזר רק כשהסתכלתי מסביב הבנתי איפה אני יש רק מקום אחד בעולם שיכולים להיות בו כל כך הרבה סוגי עצים יפים מכל היבשות בעולם מקובצים במקום אחד הבטתי מבט חטוף אחד בכל עץ ומהידע המוגבל שלי בעצים גיליתי את עץ הדובדבן היפני ועץ האיקליפטוס האוסטרלי עץ הזית המצוי באזור הים התיכון ועץ תפוחים אדומים מאוד. כאשר נכנסתי למערה שמתי לב שמצדי המערה ישנם פסלים גדולים ומפורסמים כגון : פסל דוד של מיכלאנג'לו מפירנצה, דוגמה זעירה יותר של פסל ישו מהר הקורקובדו ועוד פסלים אחרים
אחר כמה צעדים גיליתי לפתע אגם, כה יפה היה האגם שכל מי שראה אותו רצה רק לקפוץ אל תוך המים ולא לצאת לעולם האגם היה מלא עלי ורד ומאחוריי שמעתי קול עדין ורך כמו של ילדה קטנה שאומרת: "המשימה הושלמה" בן רגע הרגשתי הרגשה הדומה לפרפרים בבטן ואחרי מאית השנייה הופתעתי לגלות כנפיים לבנות גדולות, כנפיים של מלאך.
המשך יבוא....
פרק 1 - כנפיים של מלאך
היה שקט כל כך שקט ששמעו את השקט עצמו. היה אפשר לשמוע רק את השעון והגשם הדופק על החלון, כאילו רצה להיכנס בכוח, לפרוץ מן החלון. הרגשתי איך הקור חודר אל עצמותיי והתכרבלתי בסמיכת הפוך וחיכיתי לבוקר. מעולם לא אהבתי בקרים, ריח הפה המצחין בבוקר , הראש המסוחרר והעייפות הכבדה. הייתי טיפוס של לילה, השעות הקטנות של הלילה היו האהובות עליי ביותר, תמיד צמרמורת עברה בגופי כשקריאות הינשוף היו חודרות אל אוזניי ויללת התן נשמעת דרך חלוני זה היה היתרון בלגור בפרוורים ביתי נמצא ממש ליד יער גדול ( ויש אומרים קסום) שאני נוהגת לבקר בו הרבה פעמים גם אמי מבקרת בו לעתים קרובות אך כמדומני שאנחנו הן היחידות מכיוון שיש אנשים הטוענים ששמעו וראו שם דברים משונים... אמי ואני אינן דומות כל כך בצורה פיזית אמי שזופה ובלונדינית אם שער חלק וקוצני, עיניה כחולות כבדולח וגומות חן מופיעות על פנייה כאשר היא צוחקת ומחייכת ( מה שקורה לעיתים רבות מאוד.) ואני כמו אבי, עור חיוור מאוד, תלתלים שחורים בוהקים ,עיניים ירוקות כהות מאוד ושפתיים אדומות במיוחד. אך באופי אני ואימי דומות מאוד, שתינו צחקניות במיוחד ,היפראקטיביות מאוד אם חיבה עזה לשוקולד ...
אבי לעומת זאת מאוד שתקן, הוא בן אדם של מעשים ולא מרבה בדיבורים. הוא מרבה לומר שאני ואימי דומות לפיות או לשתי בובות פורצלן, ורק בגלל זאת יכולים לנחש שאנו קרובות משפחה. השעון המעורר צלל צלצול צורם באוזניי, הצלצול הזה היה הצליל השנוא עלי ביותר, כמו חריקת ציפורני מורה על לוח מגיר או רעש בלון מתפוצץ ליד האוזן. לפתע זיכרון עורפל עבר בראשי על החלום שחלמתי אתמול בלילה בחלום בלילה נכנסתי אל מערה גדולה חלק ומושלמת באופן מוזר רק כשהסתכלתי מסביב הבנתי איפה אני יש רק מקום אחד בעולם שיכולים להיות בו כל כך הרבה סוגי עצים יפים מכל היבשות בעולם מקובצים במקום אחד הבטתי מבט חטוף אחד בכל עץ ומהידע המוגבל שלי בעצים גיליתי את עץ הדובדבן היפני ועץ האיקליפטוס האוסטרלי עץ הזית המצוי באזור הים התיכון ועץ תפוחים אדומים מאוד. כאשר נכנסתי למערה שמתי לב שמצדי המערה ישנם פסלים גדולים ומפורסמים כגון : פסל דוד של מיכלאנג'לו מפירנצה, דוגמה זעירה יותר של פסל ישו מהר הקורקובדו ועוד פסלים אחרים
אחר כמה צעדים גיליתי לפתע אגם, כה יפה היה האגם שכל מי שראה אותו רצה רק לקפוץ אל תוך המים ולא לצאת לעולם האגם היה מלא עלי ורד ומאחוריי שמעתי קול עדין ורך כמו של ילדה קטנה שאומרת: "המשימה הושלמה" בן רגע הרגשתי הרגשה הדומה לפרפרים בבטן ואחרי מאית השנייה הופתעתי לגלות כנפיים לבנות גדולות, כנפיים של מלאך.
המשך יבוא....