זה היה שיר כל כך ישן, שאני אפילו לא בטוחה שאני באמת כתבתי זה...
זיכרון
בנשיקה אחת נחתמה השתלשלות הדברים בינינו.
נפרדנו לדרכינו, לא ראיתי אותו מזה שנתיים.
אבל את אותה הנשיקה אני זוכרת כאלו הייתה אתמול.
את הרטיבות בין שפתיו על לחיי.
זרועותיו מצידי גופי.
אך ראשי,
היה עם מישהו אחר בין שמיים וארץ.
ממתינה שיגיע הרגע עד שאצליח להבין.
למה רצה ממני ללכת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה