שלושה לבבות משיש
שתי ידיים רועדות
דמעה חמה אחת
וכאב שאי אפשר
לספור.
הידיעה הזו,
שלעולם, לא אשמע עוד צחוק
לא ארגיש חום, גם לא קור.
וכשעובר הזמן
עוד גשמים יורדים
עוד שמש מחממת אבנים,
ואנשים הולכים ברחוב
כבר שכחו, שוכחים עוד ישכחו.
אני עדיין פה
לא אזהה שום צחוק
שום חיוך צחור.
ואף פעם,
לא אדע
לספור אחרי שלוש...
רוב הדברים שאני כותבת מושפעים מדברים שאני מרגישה,את השיר הזה הרגשתי בשביל עומר רוני ואור שם טוב ז"ל
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה