פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1884 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים דָּגוֹן - סיפור שתרגמתי מאת ה.פ. לבקראפט קורנליוס
אמנם נכון, שזה לא סיפור מקורי, ולכן הרבה זמן בכלל לא טרחתי להעלות אותו לפה... אבל מכיוון שלא מזמן קראתי קצת על זכויות יוצרים ונכתב שם שתרגום נחשבת ליצירה בפני עצמה, חשבתי קצת והחלטתי ש... נו, טוב. נעלה את זה.
זהו אחד מסיפוריו הראשונים של לאבקראפט. נכתב ביולי 1917 וראה אור לראשונה בנובמבר 1919 בגליון ה 11 של The Vagrant.
מקווה שתהנו :)
********************************************************************************
כותב אני עדות זו בכרעי תחת עול נפשי ניכר, שכן עד בוא הליל אחדל מלהתקיים. חסר פרוטה, ועל סף קיצה של אספקת הסם שבסיועו בלבד היו חיי לנסבלים, אינני יכול עוד לשאת בעינוי; ואשליכני מחלון עליית גג זו אל מדרכת הזוהמה ברחוב מתחת. בַּל תסיקו משעבודי למורפין כי חלוש אופי או מנוון אנוכי. לכשתקראו את הדפים המשורבטים בחופזה הללו, עשויים אתם לשער, אם כי לנצח לא להבין בשלמות, את תכלית דרישתי בשכחה או מוות.
היה זה באחד החלקים הפתוחים, אשר נפש חיה פוקדת אותם לעתים נדירות, של האוקיאנוס השקט רחב הידיים, כאשר הספינה אשר בה שירתּי כאחראי מטען נפלה קורבן לאונית פשיטה גרמנית . המלחמה הגדולה הייתה אז בראשית דרכה, וחיל הים של ההונים עוד לא שקע בכלימתו; כך שכלי השיט עליו שהינו היווה שלל כשר, בזמן שאנו, אנשי צוותהּ, קיבלנו את כל ההגינות וההתחשבות שהיינו ראויים להם מתוקף היותנו שבויי צי אויב. אכן, כה סובלנית הייתה המשמעת של שובינו, עד כי היה בידי לחמוק בהצלחה בְּגַפִּי בסירה קטנה, חמישה ימים לאחר שנפלנו בשבי, עם מים ואספקה למשך פרק זמן ממושך.
לכשמצאתי עצמי אחרי ככלות הכל נישא ברוח ובן חוֹרין, היה לי אך מושג קלוש אודות מקום הימצאי. הואיל ומעולם לא ניחנתי בכישורי ניווט, כל אשר יכֹלתי בהעזרי בחמה ובשאר מאורות השמיים היה להעלות השערה סתומה כי מקום הימצאי היה דרומית לקו המשווה. אודות קו האורך לא ידעתי מאום, ושום זכר לאי או לקו חוף כלשהו לא נראה באופק. מזג האויר היה שָׁלֵו, וּבמשך מספר לא ידוע של ימים המשכתי בהיסחפי עם הזרם מתחת לשמש הקופחת בלא מעש וללא תכלית; מחכה, בין אם לאיזושהי אוניה חולפת, או להגיע אל חוף מבטחים של אי איזו יבשה ראויה למִחיה. אך לא נגלו לנגד עיניי אף אוניה ואף יבשה, ואנוכי התחלתי גומר אומר לומר נואש בבדידותי בינות למרחבים הנישׂאים של תכול הגלים העולים ויורדים.
התמורה התרחשה בעודני נם. אודותיה לעולם לא אדע אף פרט; שכן תנומתי, על אף שטרודה הייתה ורוחשת חלומות, רציפה הייתה. כשסוף כל סוף הקצתי, היה זה רק כדי לגלות את עצמי שקוע למחצה במשטח מְרֻפָּשׁ של בוצה שחורה נוראית מאין כמותה שנתפרשׂה סביבי בדפוס גלי חד גוני, רחוק ככל שמסוגל הייתי לראות, ואשר בתוכה רבצה סירתי מקורקעת במרחק מה ממני.
אף על פי שיתכן כי בין הבריות מצויים אלו העשויים לשער כי פליאה הייתה תגובתי הראשונית לנוכח תהפוכה מפליאה וּבלתי צפויה מעין זה בנוף שסבבני, הרי שלאֲמִתו של דבר נִבְעתּי יותר מאשר הוכיתי תדהמה; שכן באויר ובאדמה מעלת הריקבון שררה תכונה מבשרת רעות אשר חלחלה בי וצמררתני עד לשד עצמותי. האזור כולו הצחין מסרחון גוויותיהם של דגים מרקיבים, ושל דברים אחרים, קשים יותר לתיאור, שנגלו לנגד עיניי מבצבצים מבעד לרפש הדוחה במישור האין קיצי. יתכן כי שׂוּמה עליי לא לחוש צורך למסור את הגועל הבל יתואר אשר יכול לרבוץ בדממה המוחלטת, ובאין קץ הנגלה במלוא מערומיו, במלים בלבד. לא היה מאום בטווח שמיעה, ושום דבר באופק זוּלת המרחבים עצומים של רפש שחור; עם זאת, תכלית שלמות דממתו וחד גוניותו של הנוף יִסְרני בפחד מבחיל.
השמש רשפה מטה מרָקִיעַ שנראה היה לי כִּמְעט שחור באכזריותו נטולת העננים; משל שקף הוא את הבִּצָּה דמוית הדְּיוֹ שפרושה הייתה למרגלות רגליי. בעודי זוחל אל הסירה העזובה לאנחות נתחוור לי כי רק השערה אחת עשויה ליתן פֵּשֶׁר למצבי. חלק ניכר מקרקעית המצולות ודאי הושלך אל פני השטח, באמצעות אי איזו תהפוכה געשית חסרת תקדים, בחושפה אֵזוֹרים אשר רבצו בהחבאם במשך אלפי רִבּוֹאִים רבים מִסְפוֹר של שנים תחת העומקים הבלתי נתפסים של הים. כה כבירים היו מרחביה של היבשה החדשה שהאמירה תחת רגליי, עד כי לא היה ביכולתי להבחין ברחש הקל ביותר של שצף גלי האוקיאנוס, גם בשעה שהטיתי אוזניי בכל מאודי. עופות הים, משחרים לטרף הדברים המתים, לא היו אף הם בנמצא.
במשך שעות מספר הגיתי או שמא הרהרתי ביושבי בסירה, אשר הוטלה על צדהּ וסיפקה מחסה דל בזמן שהשמש נעה לאורך הרקיע. ככל שנתמשך היום, אִבְּדה האדמה מעט מדביקותה, וסִפקה את הרושם כי תתייבש דיה למטרת הליכה בהקדם. באותו לילה ישנתי אך מעט, וביום למחרת הכנתי לי צידה לדרך, שכללה מזון וּמים, כהכנה למסע חוצה היבשת בחיפוש אחר הים שהתנדף ואחר אי איזה משלחת הצלה העלולה להקרות בדרכי.
עם הנץ החמה בבוקר השלישי גיליתי כי יָבְשׁה הקרקע דיה להליכה בניחותא. צחנת הדגה כמעט והוציאני מדעתי; אך נפשי הייתה טרודה בסוגיות חמורות יותר מכדי להתייחס אל אותו מוקשׁ בעל חשיבות כה זעומה, ויצאתי בנחישות בדרך אל יעד עלום. במשך כל היום התקדמתי בנחישות מערבה, מונחה על ידי תל מרוחק שהתנשא מעל לכל תבליט נוף אחר במדבר המתמשך. באותו ליל חניתי, וביום למחרת המשכתי להתקדם אל עבר התל, אף על פי שחשתי כי היה הוא קרוב אך במעט בלבד למן הפעם שזיהיתיו לראשונה. בערב הרביעי הגעתי אל בסיס התל שנתחוור לי כרָם יותר מאשר נראה היה ממרחקים, כשעמק חוצץ משׂיא אותו בשיפוע חד יותר למן השטח הסובב אותו. עייף מכדי להעפיל מעלה, נמתי בצלהּ של הגבעה.
אינני יודע מדוע כה משולחי-רסן היו חלומותיי באותו ליל; אך עוד בטרם זרח לו ירח כמעט מלא, גבנוני ומעורר השתוממות במרומים מעל המישור המזרחי, הקצתי משנתי עטוי זיעה צוננת, ובלבי גמלה ההחלטה לא לשוב לישון. המַּרְאות מעין אלה שחזיתי בהם בתנומתי היו קשים מכדי לשאתם שוב. ובנוגהה של הלבנה הבינותי כמה לא נבון הייתי לצעוד בשעות היום. בהעדר זיו הסַנְוֵרִין של החמה היוקדת, מסעי יהא תובעני פחות; אדרבא, עתה חשתי אנוכי מסוגל לאותה העפלה אל ראש התל שהרתיעתני בשעות בוקר. בנוטלי את צידתי, החלתי מטפס אל פסגת הגבעה.
ציינתי זה מכבר כי חד גוניותו המתמשכת עד אין קץ של המישור אשר נפרש לפניי היה עבורי מקור לאי איזו חלחלה כמוסה; אך סבורני כי תחושת האימים התעצמה בקרבי לכשהגעתי אל פסגת התל והבטתי מטה, אל עברו השני של תהום או בור אדיר מימדים, שטרם הספיק הירח להרקיע שחקים דַּיוֹ בכדי להטיל את מאורו על שיפוליו השחורים. חשתי כנמצא על קצה תבל; מתבונן מעבר לשׂפת המצוק אל תֹהו ובֹהו נשגב מבינה של עלטה נצחית. מבעד לאותה חרדה הועלו בלבי מִזְכרות משונות לתמונות מתוך "ויגרש את האדם" , ולעלייתו המזוויעה של השטן בדרכי החתחתים של ממלכת השאול.
בזמן שנסק הירח במעלה המרומים, חִלְחֵלה במוחי ההבנה כי מדרונות העמק לא השתפלו במאונך כפי ששיוויתי בנפשי תחילה. זיזים וּמדפים של סלע סיפקו דריסות רגל נוחות למדי לירידה, ובשעה שירדתי כמה מאות רגליִם, המדרון נעשה הדרגתי יותר ויותר. בעוד דחף שעל טיבו אינני מסוגל לעמוד במדויק מאיץ בי, נדחקתי בקושי רב בינות לסלעים ונעמדתי על המדרון המתון אשר מתחת, בוהה אל תוך התהומות הסטיגיאניות אשר לקרבם טרם חדר כל מאור.
תשומת לבי נשבתה לפתע בידי פסל עצום וייחודי במדרון הנגדי, שנישא בתלילות במרחק של כמאה רגלים מלפניי; היה זה צֶלֶם שבהק באור יקרות צחור שהקנה לו מאורו של הירח המעפיל השמימה. חיש מהר הייתי סמוך ובטוח כי פסל זה הינו סלע עצום מימדים; אך התרשמות מפורשת חלחלה בתודעתי, כי מִתארו והצורה בה היה מונח לא היו מעשה ידי הטבע. בדיקה מדוקדקת יותר מִלְאָנִי בתחושות שאותן אינני מסוגל לבטא; שכן למרות גודלו העצום, ומיקומו בתהום אשר נפערה בקרקעית הים עוד משחר ימי העולם, הכתה בי ההבנה כי ללא צל של ספק אותו פסל משונה אכן היה מונולית שהיקפיו העצומים היו תוצר של מלאכת מחשבת ויתכן כי גם מושא סגידה של יצורים חיים ותבוניים.
מוכה תדהמה ויָרֵא, אך עם זאת – לא חשׂוּך תִרְגֹשת כשל איש מדע או עֹנגו של ארכיאולוג, בחנתי את מקום הימצאי ביֶתֶר קפידה. הירח, שהיה באותה שעה סמוך לזֶנִית , נגה בצורה משונה ושופעת חיוּת מעל למתלולים המתמרים שהיו שזורים מעל לתהום, וחשף את עובדת הימצאו של מקוה מים הניזון מאשדים מרוחקים ושזורם בתחתיתה של התהום, נמתח הרחק מטווח הראייה בשני הכיוונים, ושמימיו כמעט וליכחו את רגליי בעָמדי במדרון. מעבר לתהום, שטפו אדוות המים את בסיסו המונולית; על משטחו של זה יכֹלתי עתה לזהות רישומים וּפסלונים שסותתו בגסות. הרישום נעשה בכתב הירוגליפי שלא היה מוכר לי, ושכמותו מעולם לא ראיתי בספרים; מורכב היה ברובו מסמלים ימיים שגרתיים כגון דגים, צלופחים, תמנונים, סרטנים, רכיכות, לווייתנים, וגו'. אחדים מן הסימנים ייצגו ללא ספק דברים מעולמם של יורדי ים אשר אינם מוכרים לעולם המודרני, אף על פי שהבחנתי באותם הדברים שבצלמם נחרטו הסימנים, מרקיבים במישור שהתרומם מן המצולות.
ברם, הייתה זו החריטה הציורית אשר הקסימה אותי יותר מכל. מעבר למים הנקווים נפרשה לעיניי, גלויה לעיני כל מחמת גודלה העצום, שורה של תבליטים מוגבהים שנושאיה היו מעוררים את קנאתו של דוֹרֶה . סבורני כי דברים אלו היו אמורים לתאר בני אנוש – לכל הפחות, סוג מסויים של בני אנוש; וזאת למרות שהיצורים הוצגו כמנתרים בעליצות כדגים בשלולית השוכנת במעמקי מערה, או סוגדים בהוקרה במקדש כלשהו אשר נראה כשקוע מתחת לגלים גם הוא. אודות תווי פניהם וגופם אינני מעז להכביר במלים; שכן עצם העלאתם בזיכרונותיי מדירה את הסומק מלחיי. אותם יצורים, גרוטסקיים יותר מהמתואר בסיפור של פו או של בּוּלְוֶור , היו הם ארורים באנושיותם במִתְארם הכללי, להוציא את קרומי השחייה שנראו מידיהם ורגליהם, שפתיהם הרחבות והרפויות להחריד, עיניהם הזגוגיות, הבולטות, וקווי מתאר נוספים, נעימים אף פחות להעלות בזִכְרוני. נדמה היה, באופן משונה למדי, כי סותתו ברישול וללא יחס לתפאורה שברקע; שכן אחד היצורים הונצח בעודו הורג לוויתן שהוצג כגדול אך במעט ממנו עצמו. הבחנתי, כפי שאמרתי זה מכבר, בגרוטסקיות ובגודלם המוזר, אך חיש מהר החלטתי כי אין הם אלא אליליהם הדמיוניים של שבט דייגים או יורדי ים קדמוני; שבט כלשהו שאחרון צאצאיו נעלם עידני עידנים קודם להופעת אביו הקדמון של איש פִּילְטְדַאוּן או שמא האדם הניאנדרתלי . עדיין מוכה תדהמה מאותה הבטה חטופה ולא צפויה אל העבר הרחוק מהשׂגתם של האנתרופולוגים הנחשוניים ביותר, ניצבתי שקוע בשׂרעפים בעוד הלבנה יוצרת השתקפויות משונות על פני תעלת המים הדוממת שנפרשׂה לפניי.
אז לפתע ראיתיו. המים געשו אך במעט לבשר את עלייתו מן המים של אותו דבר, אשר גלש אל תוך שדה הראייה מן המים הקודרים. כביר היה, משל היה פּוֹלִיפֵמוּס , ונתעב מעל לכל תחושת תיעוב אפשרית, כשזינק כמפלצת אדירת מימדים ומעוררת בלהות אל עבר המונולית, סביבו הטיל הוא את זרועותיו העצומות מכוסות הקשׂקשִׂים, בשעה שהרכין הוא את ראשו מעורר הפלצות ונתן דרור לצלילים מדודים אחדים. סבורני כי היה זה אז שנשתבשה עליי דעתי.
אודות העפלתי אחוזת התזזית במעלה המדרונות והמצוקים, וּמסעי מוכה ההזיות בחזרה אל הספינה הטרופה, זוכר אני מעט. סבורני כי הכברתי בזִמְרה, וכי צחקתי בטירוף משונה כשכָּלוּ כוחותיי ולא יכֹלתי לשיר עוד. עולים במוחי זכרונות שטיבם לא ברור אודות סערה חזקה שהתחוללה זמן מה לאחר הגעתי אל הסירה. על כל פנים, סבור ובטוח אנוכי כי שמעתי את שׂאון הרעם המתגלגל וקולות אחרים, מוצא פיו של הטבע בכבודו ובעצמו בעתות זעפו וחרון אפו משולחי הרסן.
כשהגחתי מן הצללים מצאתי את עצמי בבית החולים של סאן-פראנציסקו; מובל הֲלוֹם על ידי קברניט הספינה האמריקנית שאספני מסירתי באמצע האוקיאנוס. בעודי הוזה הכברתי במלים, אך נוכחתי לדעת כי הדברים אשר הגדתי נפלו על אוזניים ערלות וזכו לתשומת לב זעומה. מחלציי לא ידעו מאום אודות כל תַהְפּוּכָה באדמה שהתחוללה בלב האוקיאנוס השקט; לא שסברתי כי יש מן ההכרח להתעקש על מאורע אשר ידעתי שאין ביכולתם להאמין. פעם אחת תרתי אחר אתנולוג ידוע ברבים, ובידרתי אותו בשאלות יוצאות דופן הנוגעות לאגדה הפלישתית העתיקה אודות דגון, האל הדג ; אך במהרה הסקתי כי היה הוא שמרן חסר תקנה, ולכן חדלתי מחקירתי.
זה קורה בשעות הליל, בייחוד כשהירח גבנוני וכמעט מלא, שרואה אני את היצור. ניסיתי מורפין; אך הסם סיפק לי מזור בר חלוף בלבד, ומשך אותי אל אחיזתו כעבד נואש. ולכן עתה גמלה בליבי ההחלטה לשים קץ לכל, אחרי שכתבתי את עדותי המלאה למען יֵדְעוּן או ילעגו רֵעַי בבוז. עתים תכופות שואל אני את עצמי האם לא הייתה זו אלא פנטאסיה טהורה – תוצר פלצות חריג של קדחת בעודי שוכב מוכה שמש ואחוז טירוף בסירה הפתוחה לאחר מנוסתי מן הקלגסים הגרמניים. זאת אנוכי שואל, ותמיד חוזר אליי חיזיון חד ומחריד כתשובה. אינני יכול להעלות על לבי את מעמקי הים מבלי להתחלחל מעצם המחשבה אודות אותם יצורים עלומי שם שיתכן כי שורצים וזוחלים הם ברגעים אלו ממש באותה קרקעית ים מרופשת, בסָגְדם לצלמיות האבן העתיקות ובחורטם במצולות הים את דיוקנותיהם המתועבים על גבי גַּלְעֵדי שַׁחַם ספוגי מים. חולם אנוכי על היום שבו עשויים הם לעלות אל מעל לנחשולי הים לגרור מטה בטֹפריהם המצחינים את שייריה החלושים, תשושי הקרבות של המין האנושי – של היום בו תשקע הארץ במצולות, וקרקעיתו השחורה של האוקיאנוס תנסוקנה אל תוך התֹהו ובֹהו שישׂרור על כל הארץ.
הקץ קרב. שומע אנוכי רחש בסמוך לדלת, כשל גוף עצום וחלקלק הנשען עליה. הוא לא ימצאני. הו, אֵלִי, זו היד ! החלונה ! החלונה !
*******************************************************************************
הערות וביאורים :
*אוניות-פשיטה - אוניות גרמניות, שחלקן הוסוו כאוניות סוחר, וחלקן היו אוניות מערכה, שפשטו במלחמת העולם הראשונה על צי הסוחר של מדינות ההסכמה בכלל והבריטי בפרט.
*המלחמה הגדולה - הכינוי למלחמת העולם הראשונה, כפי שנקראה טרם פרוץ מלחמת העולם השניה.
*ההונים - כינוי לגרמנים.
*"ויגרש את האדם" - Lost, או "גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון. תורגם לראשונה לעברית ב 1871 על ידי יצחק עדוארד סלקינסון כ"ויגרש את האדם".
*סטיגיאניות - בסגנונו של נהר הסטיקס, שעל פי המיתולוגיה היוונית היווה את הגבול בין הארץ לבין הֵיְדֵּס, השאול במיתולוגיה היוונית (הֵידֵס גם היה שמו של השאול וגם שמו של האל שהיה שליטו של השאול עצמו).
*זנית - הנקודה בשמיים שנמצאת בקו ישר המאונך לקרקע.
*הירוגליפים - שם כולל לשיטות כתב המבוססות על ציורים וסמלים (לדוגמה – כתב החרטומים המצרי).
*גוסטב דורה (Gustave Doré), 1832-1883, צייר, פסל ואמן חריטות אשר נודע בעבודות החריטה הציוריים שלו, בעלי נופך תנ"כי ודרמטי. אייר סצינות מן התנ"ך, "הקומדיה האלוהית" של דנטה, "דון קישוט" של סרוונטס, "העורב" של אדגר אלן פו ועוד רבים אחרים.
*אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), 1809-1849, סופר ומשורר אמריקאי, וְאדוארד בּוּלְוֶור-לייטון (Edward Bulwer-Lytton), סופר, מחזאי, משורר ופוליטיקאי בריטי
*איש פִּילְטְדַאוּן (Piltdown Man), מאובן ידוע שנתגלה בשנת 1912, ונחשב בזמנו כאבן דרך בחקר האבולוציה אנושית. הממצאים רמזו כי בשלבי ההתפתחות האנושית, האדם הקדמון היה בעל נפח מוח גדול קודם שניצב על שתי רגליו. ברם, לאחר שנים נתגלה כי הממצאים הינם פרי מעשה הונאה. דבר זה לא היה ידוע לסופר בשעת כתיבת הסיפור ביולי 1917.
*האדם הניאנדרתאלי - מין שקדם לאדם המודרני. שרידיו נתגלו לראשונה במהלך המאה ה-19.
*פּוֹלִיפֵמוּס - ציקלופ מן המיתולוגיה היוונית. בנו חד העין הענק של פוסידון. מוזכר באודיסיאה של הומרוס.
*דגון האל-הדג - למעשה, דגון לא היה כלל אל דג, אלא אל הדגן והתבואה במיתולוגיה הכנענית, אותו אימצו הפלישתים כאל הפטרון שלהם (מוכר גם כדגן במקורות מסופוטמיים אחרים). תיאורו של דגון כאל דג הוא מאוחר יותר, ונובע מהמצלול הדומה בין שמו לבין המילה העברית דג.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים איזו השקעה צמר
-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים אני מתפלא שאת לא נתת כבוד קורנליוס
לאור העובדה שאת אפילו מתוייגת על ה NOTE של זה בפייסבוק
http://www.facebook.com/note.php?note_id=377030795951
:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים אה, ידעתי את זה כבר צמר (ל"ת)
-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים טוב נו... קורנליוס
מה שכן - עולה שאלה מעניינת.
אם עשיתי את התרגום - זה לא אומר שכבר נתתי כבוד ?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים כן.. טוב צמר
-
-
-
-
-