פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 893 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 15 שנים ו-3 חודשים ללא שם, עדיין שלומית
זה פרק ראשון, אם זה יתקבל בברכה אני אמשיך לפרסם עוד פרקים.
פרק 1
עיניהם נפגשו במרכז המיטה, הם היו מחויכים. הוא התבונן בגופה שהיה לגמרי חשוף, אחרי ששכב איתה תמיד הרגיש סוג של הקלה. כאלו הייתה יכולה לקחת הכול ובנגיעה קטנה להוציא את כל מה שרע בעולם ולהפוך אותם לטוב שוב. הוא ידע עוד באותו הרגע שאהב אותה. שום דבר לא יוכל להרוס לו את הרגע הזה. "בוא נדמיין שאם יש שיחת טלפון זאת רק מוזיקה שבאה מאיזה פאב" אמרה וסובבה את גופה כך שתוכל להיצמד אליו יותר. הוא נישק את עורפה והסכים בכן שקט שרק היא יכלה לשמוע. הוא כיבה את האור והתכרבל יחד איתה בשמיכה ומייד נכנס לחלום.
בחלום הוא ראה אותה לבושה בלבל. כן, כך ראה את העתיד שלו. נער בן 23 מאוהב את מעל הראש. רצה רק דבר איד ויחיד. הוא רצה אותה לצידו, תמיד. הוא אחז בשתי ידיה והביט לצדדיו, שם לא הייתה חופה ולא כומר. אבל הגן היה הכי יפה שאיי פעם ראה והיא, היפה מכולם. אבל משהו בחלום לא הסתדר, היה משהו שצבט אותו והכריך אותו להסתכל מעבר למה שהעיניים שלו היו מסוגלות לראות.כמו בחיוך שלה שממנו לא יכול היה להוריד את מבטו. הנוף היה רק כמה מטרים מהם.
"תסתכל עלי" קראה מאחור. אך לא הקשיב ואז משכה אותו אליה. אך מה שראה היה רחוק מלהיות איפה שחשב שהיה. מלפניו היה קצה של הר ומאחוריו ראה מזבלה. או לפחות ככה זה היה נראה. לא עלה משם ריח נוראים, גם לא היה שום דרך להגיע לשם. אבל ידע שזה לא היה נכון, ידיה נגעו בלחייו ומשכו אותם לכיוונה. היא משכה אותו חזרה אל החלום שבה יהיו יחד. אבל כבר לא חייכה, היא בכתה והרכינה את ראשה. הוא ניסה לדבר אך לא הצליח. בחלום ראה את מה שפחד ממנו יותר מכל. שהיא עדיין מחזיקה בלחייו היא הרכינה את ראשה ואז צפצוף נשמע, הולך ומתחזק. הוא הרגיש איך ידיה עוזבות את לחייו. ואז הבחין שהשמיים היו כחולים והשמש עלתה וסנוורה אותו וכשהחזיר את מבטו אליה כבר לא הייתה.
החלום נגמר כאשר הוא קפץ ממיטתו מצלצול השעון המעורר, הוא שם לב ששכח שוב לסגור את התריס ושהשמש באמת נכנסה וסנוורה אותו. השעה הייתה שבע בבוקר. מספיק מוקדם כדי לקום ולהתארגן כמו שאהב. לאט, לעשות את כל מה שהיה צריך לעשות בלי שום לחץ. ללכת לשירותים, לצחצח שיניים. הוא הסתכל על עצמו בראי , מנסה לראות אם נשארו לו הסימנים של חוסר בשינה ואכן הם היו שם. כריות שחורות גדולות מתחת לעפעפיו העיפות. קישטו את פרצופו החיוור. היא היה כל כך עייף שזה בכלל לא הפריע לו. הוא בקושי הצליח להחזיק את מברשת השיניים, הוא בעביר אותה מצד אל צד כשכל תזוזה לוקחת יותר אנרגיה מהקודמת לה. לוקח את הזמן כדי לאגור מספיק אנרגיה בשביל להזיז את האחרת. "איזה לילה" חשב. מרוב העייפות היה נדמה לו שהוא מדבר מתוך הזיה. "כל פעם אותו החלום" המשיך לדבר אל עצמו. הוא ידע שרוב הסימנים מעידים על כך שהיא לא חוזרת אבל משהו בראשו סירב להאמין, ההיגיון לא הרפה ממנו. איך יכול להיות שאישה שגרה איתך ואוהבת אותך, כן היא אהבה אותי פשוט קמה יום אחד ועוזבת בלי אפילו להשאיר פתק. הוא כל דבר נורמאלי. אפילו לא כמה מילים בראי. אמר לראי. ולרגע היה נדמה שהראי החזירה לו לשלילה, כאלו גם היא הבינה לליבו. אבל זה רק גרם לו להרגיש עוד כמו אידיוט, הוא היה הפתי שהאמין שאהבת חיו תחזור אחרי שהיא נעדרת כבר יומיים שלמים. הוא יצא מהשירותים ונשכב שוב על המיטה. הוא חשב לרגע שאם יעצום את עיניו לרגע אולי יצלח להוציא את החלום ההוא מתוך ראשו וככה לחשוב גם על דברים אחרים אבל כלום לא עזר. הוא הצליח להירדם וכבר היה צריך ללכת לעבודה, אחרת יאחר שוב מה שהוא ממש לא רצה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים יפה מאוד... אשמח אם תמשיכי לפרסם :-) ~דניאל~ (ל"ת)
-
לפני 15 שנים ו-3 חודשים בבקשה שלומית
אני יודעת שזה עדיין מאד גולמי אבל אני פשוט חייב לדעת מה שאתם חושבים, בבקשה תגיבו!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-2 חודשים מצטערת שלומית
אני ממש ריציתי לבקש סליחה על מה שפרסמתי קורדם, זה פשוט לא היה ערוך....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
