בני הקטן בן שנתיים וחצי.
אני חברה ב'סימניה' שנתיים ושלושה חודשים.
אני לא צריכה להסתכל בדף שלי כדי לגלות את זה.
לצערי, רק לקראת סוף חופשת הלידה שלי גיליתי את 'סימניה'.
בועזי היה תינוק, אם להשתמש בלשון מאוד נקייה, אינטנסיבי.
כך שאת רב זמן הערנות החלקית שלי (משהו כמו עשרים ושתיים שעות ביממה) ביליתי בדברים שאפשר לעשות ביד אחת בלבד (שזו, אגב, היתה הכותרת האולטימטיבית לתגובה הזאת, והחלטתי לוותר על הפרובוקציה).
ידי השמאלית היתה עסוקה ב- להחזיק תינוק יונק, לנענע תינוק בוכה, לנענע עגלה של תינוק בוכה, להקפיץ תינוק צורח ולעיתים רחוקות ומתוקות להחזיק תינוק שעושה את עצמו ישן.
ידי הימנית היתה עסוקה בלשחק פריסל ברגעי צלילות מחשבתית, בלשחק סוליטייר רוב הזמן וספיידר סוליטייר עם סדרת קלפים אחת (למי שלא מכיר- זהו סוג של עלבון קשה לאינטיליגנציה) ברגעי משבר. מידי פעם מחקתי את הסטטיסטיקה, כדי שלא ידעו לעולם כמה פעמים שיחקתי וגרוע מכך, כמה פעמים הפסדתי.
ואז באקראי, גיליתי את 'סימניה', התחלתי לדרג ספרים (דברים שאפשר לעשות ביד אחת בלבד. זוכרים?)והשאר- היסטוריה.
אומרים שישנם טיפוסים נוחים להתמכרות.
אני כזאת.
אבל כאן, אני לא רצה להיגמל.
אין צורך להחביא את זה בחדרי חדרים (כמו את ספיידר סוליטייר ואת עונה שישית של כוכב נולד, אחריה עקבתי) אין צורך להודות בזה בקול מהוסה ובחיוך מתחטא.
מה שנקרא- התמכרות בסטייל.
(וכאן צריך לבוא המשפט- We love you Dushka)
![תמונה של אני =]](https://cdn.simania.co.il/images/users/5878.jpg)
