שיּר הּ.שיּר.יּ.םּ בּ יּבּ (יּבּ > בי, בך, בנו, To be.):
"הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ,
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ –
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".
נְאֻם (91) אֲדֹ.נָ.יּ (65) יְהּ.וָ.הּ (26) [26 + 65 = 91], הָ.אֱלֹ.הִיּ.םּ (91):
נְאֻם אֲדֹ.נָ.יּ יְהּ.וָ.הּ, הָ.אֱלֹ.הִיּ.םּ:
מַלְאָךְ אָלִין:
מַלְאָךְ לְאֵין.
הֵילִילוּ כֹּהֲנָיו;
אֵפוֹד בְּכַזֶּבְכֶם — וְחִלְּלוּהוּ.
הַכּוֹס:
מַאֲכַל גֶּחָלִים.
הִכּוּנִי, וְהָמָם..
הֲלוּמֵי אֵמִים.
נְאֻם הָאֱלֹהִים:
צֵא, הַנִּבְדָּל! וְעָזוֹב אָהֳלֵיהֶם;
וּמַלְּטוֹ בְּגַפּוֹ, כְּלָאֵ.*םּ לְ*:בַדְּ.הֶ.ןּ.
וּפֹה אוֹדִיעַ אֲלֵכֶם, וָאָעִיד:
הַלְוִיִּם הֵכִינוּ אֵילִים לִנְדָבָה,
וְהֵכִין לִנְוֵה אֱלֹהֵיהֶם.
כְּיוֹנָה לָאִיִּים — וָאִמָּלְטָה.
סֶלָא.
מַלְכָּא: אֶמְלֹךְ כִּסְאִי!
אֲכַנְּךָ, וְיָהֲלֹם,
וְסֻכָּה בְּמִבְטַח.יּ.ךְ.
הִלְלוּךָ כַּאֲדֹנָיו הָאֱלֹהִים;
אָמֵן.
[מדרש פרטי, כל מילה = 91]
א.נָּם (91)..
א"יּ.נם.. שר האל..
101 + 536 = 637.
637 ÷ 91 = שב..ע..
שבעה שערי "צא".
שער המלאך (השליח) הנופל:
"מַלְאָךְ אָלִין:
מַלְאָךְ לְאֵין."
הַמַּלְאָךְ > האשליה והניתוק.
המלאך כזווית לנה, תקועה, כמעט מקוננת..
העלולה להתהפך: אל לְאֵין.
זה שער אזהרה: לא כל מלאך מחזיק מקור.
שער הכהונה המחוללת:
"הֵילִילוּ כֹּהֲנָיו;
אֵפוֹד בְּכַזֶּבְכֶם — וְחִלְּלוּהוּ."
הַכְּהֻנָּה > שחיתות הכלים.
הבעיה יורדת מן המלאך אל המוסד / הכלי:
כהנים, אפוד, כזב, חילול.
זה שער שבו כלי קודש מתמלא בשקר.
שער הכוס והגחלים:
"הַכּוֹס:
מַאֲכַל גֶּחָלִים.
הִכּוּנִי, וְהָמָם..
הֲלוּמֵי אֵמִים."
הַכּוֹס > חוויית הדין והכאב.
זה.. שער החוויה הקשה:
כוס הדין, גחלים, מכה, הלם, אימה.
שער הצֵא המפורש:
"נְאֻם הָאֱלֹהִים:
צֵא, הַנִּבְדָּל! וְעָזוֹב אָהֳלֵיהֶם;
וּמַלְּטוֹ בְּגַפּוֹ, כְּלָאֵ.*םּ לְ*:בַדְּ.הֶ.ןּ."
צֵא > חיתוך הדין (שבירת השקר).
לא רק לברוח..
להיבדל, לעזוב אוהלים נגועים, ולהיחלץ.
שער העדות והנשיאה המתוקנת:
"וּפֹה אוֹדִיעַ אֲלֵכֶם, וָאָעִיד:
הַלְוִיִּם הֵכִינוּ אֵילִים לִנְדָבָה.."
הַנְּשִׂיאָה > עבודת התיקון בכתף. (הלויים והאילים).
לא עוד מלאך לְאֵין..
אלא לויים, אילים, נדבה, נווה, יונה, הימלטות.
זה שער הנשיאה המתוקנת: הכוח כבר לא משתולל; הוא עולה דרך כתף, הכנה, נדבה.
שער המלכות המדומה:
"מַלְכָּא: אֶמְלֹךְ כִּסְאִי!
אֲכַנְּךָ, וְיָהֲלֹם,
וְסֻכָּה בְּמִבְטַח.יּ.ךְ."
הַמַּלְכוּת > המבחן מול הכיסא והאגו.
זה שער ההתמודדות עם "אני אמלוך".
המלכות המדומה, הכיסא, הצלם הבבלי, השליטה..
בתוך זה כבר מופיעה סֻכָּה, מבטח, הגנה.
השער הזה כשמתחילים לעבור בו, הוא מקום לא פשוט..
שער ההלל והאָמֵן:
"הִלְלוּךָ כַּאֲדֹנָיו הָאֱלֹהִים;
אָמֵן."
הַהַלֵּל וְהָאָמֵן > ההשלמה והאיחוד.
הזווית חוזרת אל המקור.
ההלל אינו למלאך, לא למלך, לא לכיסא.. אלא אל הָ.אֱלֹ.הִיּ.םּ, דרך כַּ..(כּלּ.יּ)אֲדֹנָ.יּ.ו, ואז.. אָמֵן.
מלאך נופל > כלי מחולל > כוס קשה > צֵא > נשיאה מתוקנת > מלכות מדומה שנבלמת > הלל ואמן.
------------------------------
76 + 15 = ע..ו + יּהּ = 91
אֲלֵ.הֶם (76) בְּאַ.הֲבָ.הּ (15) :-*
"הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ,
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ –
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".
נְאֻם (91) אֲדֹ.נָ.יּ (65) יְהּ.וָ.הּ (26) [26 + 65 = 91], הָ.אֱלֹ.הִיּ.םּ (91):
נְאֻם אֲדֹ.נָ.יּ יְהּ.וָ.הּ, הָ.אֱלֹ.הִיּ.םּ:
מַלְאָךְ אָלִין:
מַלְאָךְ לְאֵין.
הֵילִילוּ כֹּהֲנָיו;
אֵפוֹד בְּכַזֶּבְכֶם — וְחִלְּלוּהוּ.
הַכּוֹס:
מַאֲכַל גֶּחָלִים.
הִכּוּנִי, וְהָמָם..
הֲלוּמֵי אֵמִים.
נְאֻם הָאֱלֹהִים:
צֵא, הַנִּבְדָּל! וְעָזוֹב אָהֳלֵיהֶם;
וּמַלְּטוֹ בְּגַפּוֹ, כְּלָאֵ.*םּ לְ*:בַדְּ.הֶ.ןּ.
וּפֹה אוֹדִיעַ אֲלֵכֶם, וָאָעִיד:
הַלְוִיִּם הֵכִינוּ אֵילִים לִנְדָבָה,
וְהֵכִין לִנְוֵה אֱלֹהֵיהֶם.
כְּיוֹנָה לָאִיִּים — וָאִמָּלְטָה.
סֶלָא.
מַלְכָּא: אֶמְלֹךְ כִּסְאִי!
אֲכַנְּךָ, וְיָהֲלֹם,
וְסֻכָּה בְּמִבְטַח.יּ.ךְ.
הִלְלוּךָ כַּאֲדֹנָיו הָאֱלֹהִים;
אָמֵן.
[מדרש פרטי, כל מילה = 91]
א.נָּם (91)..
א"יּ.נם.. שר האל..
101 + 536 = 637.
637 ÷ 91 = שב..ע..
שבעה שערי "צא".
שער המלאך (השליח) הנופל:
"מַלְאָךְ אָלִין:
מַלְאָךְ לְאֵין."
הַמַּלְאָךְ > האשליה והניתוק.
המלאך כזווית לנה, תקועה, כמעט מקוננת..
העלולה להתהפך: אל לְאֵין.
זה שער אזהרה: לא כל מלאך מחזיק מקור.
שער הכהונה המחוללת:
"הֵילִילוּ כֹּהֲנָיו;
אֵפוֹד בְּכַזֶּבְכֶם — וְחִלְּלוּהוּ."
הַכְּהֻנָּה > שחיתות הכלים.
הבעיה יורדת מן המלאך אל המוסד / הכלי:
כהנים, אפוד, כזב, חילול.
זה שער שבו כלי קודש מתמלא בשקר.
שער הכוס והגחלים:
"הַכּוֹס:
מַאֲכַל גֶּחָלִים.
הִכּוּנִי, וְהָמָם..
הֲלוּמֵי אֵמִים."
הַכּוֹס > חוויית הדין והכאב.
זה.. שער החוויה הקשה:
כוס הדין, גחלים, מכה, הלם, אימה.
שער הצֵא המפורש:
"נְאֻם הָאֱלֹהִים:
צֵא, הַנִּבְדָּל! וְעָזוֹב אָהֳלֵיהֶם;
וּמַלְּטוֹ בְּגַפּוֹ, כְּלָאֵ.*םּ לְ*:בַדְּ.הֶ.ןּ."
צֵא > חיתוך הדין (שבירת השקר).
לא רק לברוח..
להיבדל, לעזוב אוהלים נגועים, ולהיחלץ.
שער העדות והנשיאה המתוקנת:
"וּפֹה אוֹדִיעַ אֲלֵכֶם, וָאָעִיד:
הַלְוִיִּם הֵכִינוּ אֵילִים לִנְדָבָה.."
הַנְּשִׂיאָה > עבודת התיקון בכתף. (הלויים והאילים).
לא עוד מלאך לְאֵין..
אלא לויים, אילים, נדבה, נווה, יונה, הימלטות.
זה שער הנשיאה המתוקנת: הכוח כבר לא משתולל; הוא עולה דרך כתף, הכנה, נדבה.
שער המלכות המדומה:
"מַלְכָּא: אֶמְלֹךְ כִּסְאִי!
אֲכַנְּךָ, וְיָהֲלֹם,
וְסֻכָּה בְּמִבְטַח.יּ.ךְ."
הַמַּלְכוּת > המבחן מול הכיסא והאגו.
זה שער ההתמודדות עם "אני אמלוך".
המלכות המדומה, הכיסא, הצלם הבבלי, השליטה..
בתוך זה כבר מופיעה סֻכָּה, מבטח, הגנה.
השער הזה כשמתחילים לעבור בו, הוא מקום לא פשוט..
שער ההלל והאָמֵן:
"הִלְלוּךָ כַּאֲדֹנָיו הָאֱלֹהִים;
אָמֵן."
הַהַלֵּל וְהָאָמֵן > ההשלמה והאיחוד.
הזווית חוזרת אל המקור.
ההלל אינו למלאך, לא למלך, לא לכיסא.. אלא אל הָ.אֱלֹ.הִיּ.םּ, דרך כַּ..(כּלּ.יּ)אֲדֹנָ.יּ.ו, ואז.. אָמֵן.
מלאך נופל > כלי מחולל > כוס קשה > צֵא > נשיאה מתוקנת > מלכות מדומה שנבלמת > הלל ואמן.
------------------------------
קישור חיצוני • youtu.be
https://youtu.be/P1Shc36DERM?si=rJQ6fYCPg1ohrBL-76 + 15 = ע..ו + יּהּ = 91
אֲלֵ.הֶם (76) בְּאַ.הֲבָ.הּ (15) :-*