התחלתי לדמוע, אני אף פעם לא בוכה אני דומעת. הוא לחש לי "SQL injection?" . חייכתי אליו בפנים רטובות מנחלי הדמעות שנזלו, זה התיש אותי ועניתי "XSS" .
יש לנו קודים בין תאומים מאד ספציפיים. הוא הציץ שאף אחד לא רואה ונתן לי חצי חיבוק, ובזמן שחיבקתי אותו חזרה ,נתתי לעצמי לשקוע בין הזרועות הארוכות והמושלמות שלו. הזוי כמה הוא דואג לי בזמן שאני הגדולה. שנעמדתי חזרה ונשמתי עמוקות ,הוא הציע לי את בקבוק המים שלו ואמר
" מצאתי פינה במסדרון בקומה שלוש שלא עוברים שם הרבה אנשים , הצצתי במצלמות האבטחה של החודש האחרון כדי לחפש לך את הפינה המושלמת ומצאתי "
."תודה לך " אמרתי והסתכלתי בעיניו החומות העמוקות בהכרת תודה "אני רואה שהיה שווה ללמד אותך את הטכניקה הזו". הוא העביר יד בבלורית הארוכה המרשימה שלו "כן, לפעמים זה משתלם שיש לך תאומה מוכשרת יותר ממך" מלמל והרים את ידו כמציע לי לקחת את ידו בצורה ג'נטלמנית "להראות לך איפה זה גבירתי?" הוא צחק קצרות מהבדיחה של עצמו .חייכתי ובמקום נתתי לו כיף. "זה בסדר אני יודעת איזה פינה זה " עניתי " מצאתי דרך לעקוב אחרי כל הבקשות שנשלחות מהרשת בבית. נראה אותך עוקף את זה " הסתכלתי משועשעת על הלסת הפעורה שלו. "ובכן , אני משער שלא הייתי אמור להיות מופתע . אבל ואו " מלמל בתבוסה ” הרמזים מוצפנים בקוד באמבטיה , אבל קח בחשבון שזו תהיה תבוסה מצדך להציץ ברמזים" צהלתי בניצחון. לחשוב שלפני 4 דקות ו38 שניות בדיוק ,נשפכתי בזרועותיו בבכי." ובכל זאת תודה לך " אמרתי וחיבקתי אותו פעם נוספת.
הוא חייך אלי ברכות ואז קפץ ברתיעה ,הוא ראה את ליסה מתקרבת . "תגידי ,לקסי ואנס זה אחותה של חברתך המוזרה?" הוא שאל ועזר לי להתייצב. הנהנתי .
"טוב, אז תרכלו קצת ביחד בהנאה" אמר ואז הוסיף " בכל אופן אל תתני לאף אחד לפגוע בך אף פעם . הם לא שווים את זה " ואז קרץ לי והלך.
"אליאנה ברוקס , מלכת האופל בעלת הכובע השחור ! תנחתי או שהחללית שאת נוסעת בה תתנגש באסטרואיד "
מישהו הכריז בקול רם . מצמצתי וחיפשתי מאיפה הקול המוכר הגיע . הייתי כה שקועה בזיכרון המתוק מריר הזה ששכחתי מהמשימה הנוכחית , צריך לעזור לילדה האנונימית.
"מצטערת , נסחפתי קצת " אמרתי לליסה הנרעשת. "קצת?! אני כבר 2 דקות מנסה לקרוא לך ואת בוהה בי במבט מזוגג. זה היה נראה כאילו את חצי בוכה ואז רוצה לחבק אותי "
"היה לי זכרון רע וטוב ביחד , הוא היה כל כך חד כך שחוויתי אותו מחדש"
ליסה הייתה עדיין מבולבלת. "משהו שחשוב לדעת?" היא שאלה והנמיכה את הקול מעט.
משכתי כתפיים ,"זה לא חשוב, פעם אחרת אספר לך" זה היה רגע אישי מדי בשביל לפרט.
" יש לך מושג מהי התמונה פה ? זה די מטריד " היא אמרה .
"זה ממצלמות האבטחה של המבנה ,מישהו פרץ להם ושלף את התמונה הזו, לא שזה היה שווה את המאמץ שלו להרשים" נאנחתי ולא רציתי לדבר יותר על עצמי וניסיתי לחשוב על העברת נושא מהירה, ולכן שאלתי אותה
" עוד כמה זמן נשאר לנו עד שצריך לחזור לשיעור הבא?" .היא הציצה בשעונה המוכסף הכל כך לא תואם אופי "52 דקות ו49 שניות , לא בעצם 46 שניות"
" אוקיי צריך לעבוד מהר " נשמתי עמוק והחלטתי להעלות את סביבת העבודה של kali Linux כדי שאוכל להריץ סקריפטים שיסרקו המחשב ויעשו לנו את העבודה הקשה.
התרכזתי. לא רציתי לסכן מידע חשוב על המחשב לכן ניסיתי להתקין את הvirtual machine והמחשב חסם את זה .
"אפשר תרגום לפשוטי העם?" ליסה שאלה והבקשה נתלתה בחלל הרכב החנוק. עניתי לה בחצי פה ,ועם מבט צדי לא ממוקד "הילדונת לא יודעת דבר או שניים בסייבר ,היא יודעת יותר משלוש. היא חסמה את האופציה להתקין כל אפליקציה על המחשב אז אין ברירה אלא להיכנס לקוד של מערכת ההפעלה של המחשב " נשפתי את האוויר שהחזקתי בתוכי .
"ומה הבעיה בזה? את אומרת את זה כאילו זה דבר רע" שאלה ליסה והתמתחה במקום.
"כי זה מרגיש כאילו יש פה ישות שחוסמת את כל מה שאני עושה"
"אוי נו, רוצה pep talk ? אוקיי, אני מוכנה למשימה . אלי הגאונה שתמיד פותרת כל בעיה ועושה מעשים מחוץ לחוק " והוסיפה אחרי שנעצתי בה מבט מצמית , או ככה חשבתי לפחות "כן כן ולא אומרים את זה בציבור. אז עכשיו איך גברת כובע שחור השתלטנית או יותר נכון, מלכת האופל הלא תמימה ,לא מצליחה לפצח חסימה של חובבנית מתחילה ,שרוצה שתפרצי למחשב ?" הסתכלתי עליה ברצינות "אני חושבת שבן אדם אחר חוסם את המחשב פה, אין שום סיבה הגיונית אחרת. השאלה האמיתית היא למה? הילדונת לא רצתה שנפרוץ למחשב?" הנחתי את זה בצד והתחלתי לדלות את כל המידע האפשרי על המחשב, הבעלים, ובעיקר כדי ללמוד את שיטת העבודה של החוסם. "Sam spade או Nmap?"
שאלתי את ליסה, רציתי שהיא תרגיש מחוברת.
"אין לי מושג מה זה אומר " היא הכריזה בנונשלאנטיות ואז הוסיפה "אבל Nmap נשמע האקרי כזה וSam spade נשמע כמו ילד מכיתה א' . אז אני הייתי הולכת על Nmap " "את האמת אני באמת מעדיפה יותר Nmap . קליעה יפה " אמרתי הקשתי על Enter. "בום! מצאתי את זה " הכרזתי בחגיגיות וליסה באה במהירות . הייתי בטוחה שפענחתי את זה אבל באותו רגע זה נחסם. שיניתי את שורות הקוד המתאימות. "טוב זה לא מצחיק יותר , יש שם בן אדם שחוסם את זה ,בשיטה שרק אני וטיילר יודעים. פיתחנו אותה בעצמנו" קראתי בתסכול "טיילר כל כך יתאכזב לשמוע שעוד אנשים מכירים את השיטה. " הוספתי ואז התרכזתי. הבנתי מה הבעיה , הרי השאלה הראשונה שהייתי צריכה לשאול את עצמי היא 'האם המחשב מחובר לרשת מחשבים מסוימת?' ואת זה באמצעות foot printing היה אפשר לגלות.
התחלתי לאסוף מידע ולגשש עד שמצאתי את הפורט הנכון.
ליסה בינתיים , שלפה את תיק המייקאפ שלה , שלפה מראה והתחילה לשים מסקרה.
שסיימה , היא ביררה איתי. " תגידי ,זה נראה טוב? אני נראית בסטייל?"
את האמת, לא ראיתי הבדל ממשי ולכן הסכמתי איתה שהיא נראית מדהים.
הייתי כל כך בפוקוס שלא שמתי לב לרעשים סביבי. למאוורר הרועש שגנח בקול רם, לזבוב שליסה התאמצה לסלק. הדבר היחיד ששמעתי היה קול תקתוק המקלדת שנקשתי עליה במהירות.
לאחר 7 דקות שמעתי מלמול משועמם "שכחתי לקחת בחשבון שזה יכלול הרבה שעמום מצדי .למה זה כל כך הרבה זמן" היא נאנחה.
"סבלנות ,מיס ליס " קראתי " לפעמים לוקח לי ימים שלמים לעבוד על שלוש שורות קוד הוא לפרוץ למערכת כלשהיא . היום יש לנו מזל ותוך רבע שעה נמצא את כל מה שאנחנו מחפשות" למרות שאם טיילר היה פה לעזור לי ,זה היה לוקח חצי מהזמן. חייכתי לעצמי שהשם שלו עלה.
"טוב " היא משכה את המילה "אבל אם היא צחקה עלינו ,אני לא אהיה מרוצה בכלל, בלשון המעטה" והמשיכה בכיוון לא צפוי במיוחד " יש לך טישו? נמרח לי הליפסטיק " .שלפתי את חבילת הטישו שאני לא יוצאת מהבית בלעדיה והעברתי לה בצירוף חבילת מסטיקים בטעם פטל אננס, המפיצים ריח חמצמץ שלועסים אותם. היא חייכה אלי והודיעה "לקחתי שלושה".
"בהנאה. אני לא אוהבת את הסוג הזה ,את יכולה את החבילה כולה " ציינתי ואז הוספתי, בנימה רצינית יותר" זה עניין של דקות עד שהאלגוריתם יעשה את פעולתו ונגלה מה המחשב הזה מסתיר בקרבו" .ליסה הנהנה ,בעודה לועסת שני מסטיקים עגולים ויפים ,שלמרבה האכזבה לא הפיצו ריח חמצמץ . הריח היחיד שהרחתי היה של הבושם בריח מתוק וגורמנד, עם תווים של קפה, וניל, פרחים ואלמוגים. הוא האהוב ביותר על ליסה.
שאפתי את הריח העמוק והכבד והרצתי את הסקריפט הסופי שתקף את המערכת במיליארדי פניות . "והנה התוצאה " חגגתי לעצמי ,וליסה קיפצצה במקומה ומצמצה כדי שהראות שלה תהיה ברורה יותר. פתחתי שולחן עבודה וירטואלי חדש ועצרתי את נשימתי כי פתאום הם צצו ,אחד אחרי השני - 32 קבצים מוצפנים, נעולים בתוך תיקייה שדרשה הרבה יותר מסתם סיסמה ולא רק אלא גם באופן שגם אם מפצחים את ההצפנה רק קובץ אחד נפתח בכל פעם עם פער של שעה וחצי מינימום בין קובץ לקובץ.....
יש לנו קודים בין תאומים מאד ספציפיים. הוא הציץ שאף אחד לא רואה ונתן לי חצי חיבוק, ובזמן שחיבקתי אותו חזרה ,נתתי לעצמי לשקוע בין הזרועות הארוכות והמושלמות שלו. הזוי כמה הוא דואג לי בזמן שאני הגדולה. שנעמדתי חזרה ונשמתי עמוקות ,הוא הציע לי את בקבוק המים שלו ואמר
" מצאתי פינה במסדרון בקומה שלוש שלא עוברים שם הרבה אנשים , הצצתי במצלמות האבטחה של החודש האחרון כדי לחפש לך את הפינה המושלמת ומצאתי "
."תודה לך " אמרתי והסתכלתי בעיניו החומות העמוקות בהכרת תודה "אני רואה שהיה שווה ללמד אותך את הטכניקה הזו". הוא העביר יד בבלורית הארוכה המרשימה שלו "כן, לפעמים זה משתלם שיש לך תאומה מוכשרת יותר ממך" מלמל והרים את ידו כמציע לי לקחת את ידו בצורה ג'נטלמנית "להראות לך איפה זה גבירתי?" הוא צחק קצרות מהבדיחה של עצמו .חייכתי ובמקום נתתי לו כיף. "זה בסדר אני יודעת איזה פינה זה " עניתי " מצאתי דרך לעקוב אחרי כל הבקשות שנשלחות מהרשת בבית. נראה אותך עוקף את זה " הסתכלתי משועשעת על הלסת הפעורה שלו. "ובכן , אני משער שלא הייתי אמור להיות מופתע . אבל ואו " מלמל בתבוסה ” הרמזים מוצפנים בקוד באמבטיה , אבל קח בחשבון שזו תהיה תבוסה מצדך להציץ ברמזים" צהלתי בניצחון. לחשוב שלפני 4 דקות ו38 שניות בדיוק ,נשפכתי בזרועותיו בבכי." ובכל זאת תודה לך " אמרתי וחיבקתי אותו פעם נוספת.
הוא חייך אלי ברכות ואז קפץ ברתיעה ,הוא ראה את ליסה מתקרבת . "תגידי ,לקסי ואנס זה אחותה של חברתך המוזרה?" הוא שאל ועזר לי להתייצב. הנהנתי .
"טוב, אז תרכלו קצת ביחד בהנאה" אמר ואז הוסיף " בכל אופן אל תתני לאף אחד לפגוע בך אף פעם . הם לא שווים את זה " ואז קרץ לי והלך.
"אליאנה ברוקס , מלכת האופל בעלת הכובע השחור ! תנחתי או שהחללית שאת נוסעת בה תתנגש באסטרואיד "
מישהו הכריז בקול רם . מצמצתי וחיפשתי מאיפה הקול המוכר הגיע . הייתי כה שקועה בזיכרון המתוק מריר הזה ששכחתי מהמשימה הנוכחית , צריך לעזור לילדה האנונימית.
"מצטערת , נסחפתי קצת " אמרתי לליסה הנרעשת. "קצת?! אני כבר 2 דקות מנסה לקרוא לך ואת בוהה בי במבט מזוגג. זה היה נראה כאילו את חצי בוכה ואז רוצה לחבק אותי "
"היה לי זכרון רע וטוב ביחד , הוא היה כל כך חד כך שחוויתי אותו מחדש"
ליסה הייתה עדיין מבולבלת. "משהו שחשוב לדעת?" היא שאלה והנמיכה את הקול מעט.
משכתי כתפיים ,"זה לא חשוב, פעם אחרת אספר לך" זה היה רגע אישי מדי בשביל לפרט.
" יש לך מושג מהי התמונה פה ? זה די מטריד " היא אמרה .
"זה ממצלמות האבטחה של המבנה ,מישהו פרץ להם ושלף את התמונה הזו, לא שזה היה שווה את המאמץ שלו להרשים" נאנחתי ולא רציתי לדבר יותר על עצמי וניסיתי לחשוב על העברת נושא מהירה, ולכן שאלתי אותה
" עוד כמה זמן נשאר לנו עד שצריך לחזור לשיעור הבא?" .היא הציצה בשעונה המוכסף הכל כך לא תואם אופי "52 דקות ו49 שניות , לא בעצם 46 שניות"
" אוקיי צריך לעבוד מהר " נשמתי עמוק והחלטתי להעלות את סביבת העבודה של kali Linux כדי שאוכל להריץ סקריפטים שיסרקו המחשב ויעשו לנו את העבודה הקשה.
התרכזתי. לא רציתי לסכן מידע חשוב על המחשב לכן ניסיתי להתקין את הvirtual machine והמחשב חסם את זה .
"אפשר תרגום לפשוטי העם?" ליסה שאלה והבקשה נתלתה בחלל הרכב החנוק. עניתי לה בחצי פה ,ועם מבט צדי לא ממוקד "הילדונת לא יודעת דבר או שניים בסייבר ,היא יודעת יותר משלוש. היא חסמה את האופציה להתקין כל אפליקציה על המחשב אז אין ברירה אלא להיכנס לקוד של מערכת ההפעלה של המחשב " נשפתי את האוויר שהחזקתי בתוכי .
"ומה הבעיה בזה? את אומרת את זה כאילו זה דבר רע" שאלה ליסה והתמתחה במקום.
"כי זה מרגיש כאילו יש פה ישות שחוסמת את כל מה שאני עושה"
"אוי נו, רוצה pep talk ? אוקיי, אני מוכנה למשימה . אלי הגאונה שתמיד פותרת כל בעיה ועושה מעשים מחוץ לחוק " והוסיפה אחרי שנעצתי בה מבט מצמית , או ככה חשבתי לפחות "כן כן ולא אומרים את זה בציבור. אז עכשיו איך גברת כובע שחור השתלטנית או יותר נכון, מלכת האופל הלא תמימה ,לא מצליחה לפצח חסימה של חובבנית מתחילה ,שרוצה שתפרצי למחשב ?" הסתכלתי עליה ברצינות "אני חושבת שבן אדם אחר חוסם את המחשב פה, אין שום סיבה הגיונית אחרת. השאלה האמיתית היא למה? הילדונת לא רצתה שנפרוץ למחשב?" הנחתי את זה בצד והתחלתי לדלות את כל המידע האפשרי על המחשב, הבעלים, ובעיקר כדי ללמוד את שיטת העבודה של החוסם. "Sam spade או Nmap?"
שאלתי את ליסה, רציתי שהיא תרגיש מחוברת.
"אין לי מושג מה זה אומר " היא הכריזה בנונשלאנטיות ואז הוסיפה "אבל Nmap נשמע האקרי כזה וSam spade נשמע כמו ילד מכיתה א' . אז אני הייתי הולכת על Nmap " "את האמת אני באמת מעדיפה יותר Nmap . קליעה יפה " אמרתי הקשתי על Enter. "בום! מצאתי את זה " הכרזתי בחגיגיות וליסה באה במהירות . הייתי בטוחה שפענחתי את זה אבל באותו רגע זה נחסם. שיניתי את שורות הקוד המתאימות. "טוב זה לא מצחיק יותר , יש שם בן אדם שחוסם את זה ,בשיטה שרק אני וטיילר יודעים. פיתחנו אותה בעצמנו" קראתי בתסכול "טיילר כל כך יתאכזב לשמוע שעוד אנשים מכירים את השיטה. " הוספתי ואז התרכזתי. הבנתי מה הבעיה , הרי השאלה הראשונה שהייתי צריכה לשאול את עצמי היא 'האם המחשב מחובר לרשת מחשבים מסוימת?' ואת זה באמצעות foot printing היה אפשר לגלות.
התחלתי לאסוף מידע ולגשש עד שמצאתי את הפורט הנכון.
ליסה בינתיים , שלפה את תיק המייקאפ שלה , שלפה מראה והתחילה לשים מסקרה.
שסיימה , היא ביררה איתי. " תגידי ,זה נראה טוב? אני נראית בסטייל?"
את האמת, לא ראיתי הבדל ממשי ולכן הסכמתי איתה שהיא נראית מדהים.
הייתי כל כך בפוקוס שלא שמתי לב לרעשים סביבי. למאוורר הרועש שגנח בקול רם, לזבוב שליסה התאמצה לסלק. הדבר היחיד ששמעתי היה קול תקתוק המקלדת שנקשתי עליה במהירות.
לאחר 7 דקות שמעתי מלמול משועמם "שכחתי לקחת בחשבון שזה יכלול הרבה שעמום מצדי .למה זה כל כך הרבה זמן" היא נאנחה.
"סבלנות ,מיס ליס " קראתי " לפעמים לוקח לי ימים שלמים לעבוד על שלוש שורות קוד הוא לפרוץ למערכת כלשהיא . היום יש לנו מזל ותוך רבע שעה נמצא את כל מה שאנחנו מחפשות" למרות שאם טיילר היה פה לעזור לי ,זה היה לוקח חצי מהזמן. חייכתי לעצמי שהשם שלו עלה.
"טוב " היא משכה את המילה "אבל אם היא צחקה עלינו ,אני לא אהיה מרוצה בכלל, בלשון המעטה" והמשיכה בכיוון לא צפוי במיוחד " יש לך טישו? נמרח לי הליפסטיק " .שלפתי את חבילת הטישו שאני לא יוצאת מהבית בלעדיה והעברתי לה בצירוף חבילת מסטיקים בטעם פטל אננס, המפיצים ריח חמצמץ שלועסים אותם. היא חייכה אלי והודיעה "לקחתי שלושה".
"בהנאה. אני לא אוהבת את הסוג הזה ,את יכולה את החבילה כולה " ציינתי ואז הוספתי, בנימה רצינית יותר" זה עניין של דקות עד שהאלגוריתם יעשה את פעולתו ונגלה מה המחשב הזה מסתיר בקרבו" .ליסה הנהנה ,בעודה לועסת שני מסטיקים עגולים ויפים ,שלמרבה האכזבה לא הפיצו ריח חמצמץ . הריח היחיד שהרחתי היה של הבושם בריח מתוק וגורמנד, עם תווים של קפה, וניל, פרחים ואלמוגים. הוא האהוב ביותר על ליסה.
שאפתי את הריח העמוק והכבד והרצתי את הסקריפט הסופי שתקף את המערכת במיליארדי פניות . "והנה התוצאה " חגגתי לעצמי ,וליסה קיפצצה במקומה ומצמצה כדי שהראות שלה תהיה ברורה יותר. פתחתי שולחן עבודה וירטואלי חדש ועצרתי את נשימתי כי פתאום הם צצו ,אחד אחרי השני - 32 קבצים מוצפנים, נעולים בתוך תיקייה שדרשה הרבה יותר מסתם סיסמה ולא רק אלא גם באופן שגם אם מפצחים את ההצפנה רק קובץ אחד נפתח בכל פעם עם פער של שעה וחצי מינימום בין קובץ לקובץ.....