פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 25 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
שלשום 18/10, מי מנצח? סייג'
זה מאוד קשה לכתוב, בכללי וכרגע.
אבל אני ממש צריכה את זה עכשיו, אז אני אנסה.
הגבר הרגיל הסתגר בפניי, וזה גרם לבעיות שיש לנו להחמיר ולהגיע למצב שבו הוא אומר לי שהוא רוצה שנפסיק לדבר.
ואני כבר לא מבינה אם הוא התכוון בכללי, או ספציפית באותו הרגע של לחץ, ושאלתי אותו בניסיון להבין, ועכשיו אני רואה שהוא כתב: "מעדיף לא לדבר יותר".
נמאס לי להתבלבל, לבקש הסברים, לקבל תשובות עמומות, ואז במקום לשחרר כמו שהוא מבקש ממני לעשות, אני מוצאת את עצמי לוחצת יותר - כי זה כל כך קשה להבין מה הוא אומר.
כי הוא אומר ביום מסוים משהו כמו "בואי נפסיק לדבר", ואז למחרת "אני מאוד מחבב אותך", ואת שני הדברים אני לא מבינה.
אני לא מבינה למה הוא אומר אותם לא כי הם סותרים, אני מבינה שהם לא סותרים, אני פשוט לא מצליחה להבין מה הוא רוצה ואני לא מקבלת את התקשורת שאני צריכה ממנו כדי להבין.
זה פשוט לא בסדר מבחינתי, זה פשוט מוגזם, הכול בסדר רגע אחד ואז פתאום הוא אומר דברים שאני לא מבינה איך הוא יכול להגיד.
הוא מתנהג כאילו, ואומר בפירוש, שזה בלתי אפשרי להיות איתי בקשר.
ואין בזה שום כעס, או שיפוטיות, רק עייפות.
ואני לא מבינה, ממה הוא כל כך פאקינג עייף?
כל המצב הזה יוצר אצלי לחץ פנימי, בין הצד הזה בי שיותר מונע מאגו, ומזהה שיש פה בעיה בהתנהגות שלו, לבין הצד הזה בי שמנסה להבין, ולהקשיב, ומזהה שכן יש עם מי לדבר פשוט צריך לדעת איך.
זה פשוט כל כך קשה לדבר איתו... וזה מתחיל להרגיש לי כמו בעיה גדולה, אני מרגישה שאני לא יכולה יותר, שכל המשקל עליי.
ואני תמיד תוהה אם בכלל אכפת לו, כי יש רגעים שהוא אומר ומתנהג כאילו לא אכפת לו שלא נהיה בקשר יותר, ואני לא מסוגלת להבין את זה.
והאגו שלי אומר: "ובכן, אם לא אכפת לו, ולא כואב לו, אבל לי כן, כנראה הרבה יותר, אז בשביל מה אני בקשר איתו?"
וזה פשוט כל כך רועש שאני משתגעת!
צד אחד רוצה להעיף אותו, צד שני רוצה להקשיב לו, צעד אחד רוצה למצוא קצת ערך עצמי, לצד שני אכפת יותר מאהבה מאשר להרגיש טוב עם עצמי, צד אחד רוצה לצאת "מנצח", צד שני רוצה לצאת שלם.
ושורה תחתונה, אני פשוט לא מבינה איך הוא יכול להגיד את מה שהוא אמר, אני לא מבינה איך הוא עדיין מרגיש כאילו הוא לא רוצה לדבר איתי, ואני לא מבינה עד כמה הוא מתכוון לזה.
נמאס לי לנסות לקרוא את הכוונה האמיתית, ונמאס לי שהוא רואה שאני מתקשה להבין מה באמת קורה, ולא מנסה להסביר לי.
הוא אדם קשה!
ואין לי בעיה עם זה, אבל מתי הוא יפסיק להיות כל כך קשה ולהגיד דברים שגורמים לי להיכנס למלחמה עם עצמי?
גם בלי שהוא עושה כלום, אני במלחמה עם עצמי בנוגע לקשר הזה.
אז כשהוא מוסיף לזה, כשהוא אומר דברים שאני כבר לא מעיזה לומר כי אני לא רוצה לסכן את הקשר הזה אלא אם כן אני בטוחה שאני לא רוצה אותו - זה פשוט משגע לי את השכל.
זה הדבר ששני הצדדים שבי מסכימים עליו ושואלים את עצמם: "איך הוא יכול להגיד את זה?!"
אחרי כל הזמן הזה, אחרי כל מה שעברנו, בלי הסברים - איך הוא יכול להגיד שהוא מעדיף שלא נדבר יותר, ואז למחרת להגיד שהוא מאוד מחבב אותי ושיש לי בעיה של הרס עצמי, שאלו פשוט עוד אמירות בלי הסברים.
אני מרגישה כל כך הרבה כרגע, וזה כמעט כאילו אני כועסת, אבל זה לא מרגיש כמו כעס בכלל.
אני פשוט לא מבינה, והוא לא מישהו שיעמוד לצידי בזמנים האלה של לא להבין אותו, וינסה לגרום לקשר שלנו לעבוד, וזה מכאיב לי.
ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, שני הצדדים האלה שמתווכחים, מתחלפים כל רגע מחורבן.
רגע אחד אני רוצה לדבר איתו כי יש לי כל כך הרבה שאלות, ואני אוהבת לשמוע אותו, ורגע אחר אני רוצה להסביר לו למה מה שהוא אמר כל כך בעייתי, ומה אני מבינה מזה, ושאם הוא באמת מתכוון לזה ומרגיש ככה, אני לא יכולה להיות איתו בקשר.
זה פשוט כל כך קשה, כי בכל פעם שמשהו קרה שגרם לי להרגיש ולחשוב "אני לא יכולה להמשיך להיות בקשר הזה", התגברנו על איכשהו.
כי הוא באמת באמת באמת מחבב אותי!
ולי ממש ממש ממש אכפת!
אבל אני פשוט לא מבינה למה הוא כל כך עייף ממני, ואני לא מבינה... הוא פשוט גורם לי להרגיש כמו בזבוז.
ואני בטוחה שאם אני אגיד לו את זה, הוא יגיד לי שאני אכן מתנהגת ככה, כאילו הוא עצמו למרות שהוא מחבב אותי, לא מסכים איתי על הקשר הזה.
זה פשוט מרגיש כמו לשפוך מיכל מים, לתוך כוס רגילה, ואם אני לא שופכת את המים בזהירות הכוס הזאת פשוט נופלת מעוצמת הזרם.
הוא הכוס כמובן.
כתבתי את זה כי זה היה מצחיק, ועכשיו אני מחייכת, וזה מוזר כי אני עדיין מנוזלת מכך שאני בוכה קצת.
זה פשוט קשה להרגיש כל כך הרבה קושי וכל כך הרבה אהבה, מדבר אחד, מאדם אחד, מקשר אחד.
ואולי אני הבעיה כי אפילו כשאני מאבדת את דעתי, אפילו כשאני זאת שנמצאת במצב שבו הכול פשוט יותר מדי עליי, אני אף פעם לא אומרת לו: "אני מעדיפה שנפסיק לדבר".
אני פשוט סובלת את זה, ואולי קשה לי להבין למה הוא לא.
אני לא צריכה שהוא יאהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, ואני לא צריכה שאני אהיה חשובה לו כמו שהוא חשוב לי, אני רק צריכה שבמינימום - הוא לא הולך להגיד לי שהוא לא רוצה להיות בקשר איתי, ככה פתאום משום מקום, בלי הסברים, באופן שנראה כמו גחמה אבל כנראה פשוט מבטא התייאשות.
מי הוא שיתייאש ממני?!
כאילו ברצינות, מי הוא חושב שהוא.
אני פשוט שואלת את עצמי, אם יש מנצחים ומפסידים באהבה, אז מי מנצח?
האם המנצח הוא זה שאוהב יותר, או זה שאוהב פחות?
כי כרגע זה מרגיש שלאהוב יותר, הרבה יותר, זה להפסיד.
(18/10/25 20:46)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
