פורומים » יהדות
גמרא, שולחן ערוך, אגלי טל, ראשונים ואחרונים וכל מה שביניהם.
כתיבת הודעה חדשה בפורום יהדות
» נצפה 109 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני שבוע קֵ(יּ)רֵחַ. כּ.
יּחזקּ.אלּ א כּב (אותיות כּאב)
"וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה.
רָקִיעַ..
כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא, נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם.. מִלְמָעְלָה".
בין ה“חיּוֹת” (כוחות נושאים) לבין ה“כיסא” (מושב ההנהגה) נפרש רָקִיעַ – פרגוד/מסך מפריד‑מאחד.
הוא “כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא” (=מי‑דין קפואים, מוראי), והוא “נָטוּי” (=קו מתוח/יד נטויה) מעל ראשי החיות.
זו תחנת־הביניים הקריטית של המסך: המקום שבו נבחנת יכולת המעבר ממים קפואים (דין) למים חיים (חסד), ומשם אל “דְּמוּת כִּסֵּא… דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם”.
זה תיאור מסך־רקיע קפוא‑ביראה (קרח נורא) שנִפְרַשׂ (נָטוּי) מעל החיות.
זהו שלב הפרגוד / הלוט – “מים קרים” של דין שטעונים המתקה כדי לאפשר עליה מ“דמות‑תבנית” ל“דמות אדם”, דהיינו מִמְסָד מבני אל נוכחות.
מבדיל — לא מפריד.
"מבדיל" הוא פעולה מותנית־בחירה.
לכן כתבתי: מפריד-מאחד.
ניגּש/הפעלה של אנך (ירמ' ל, כא; שמ' כו,לג; בר' א,ו–ז).
בלי "ניגש" — הרקיע נשאר "כְּעֵין הַקֶּרַח" (יחז' א,כב).. ר.איּ ש.לּ מּטּ.הּ..
כלומר, דין קפוא; עם "ניגש" – נּ.עשׂ.הּ פר.גו.דּ מּ.אחד.
קווי‑ההנהגה (הכסא):
במישור הטֶכְסְטוּאַלי של יחזקאל (א,כו) — "דְּמוּת כִּסֵּא… וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" — קו‑האמצע איננו קו מופשט, אלא כיסא: מושב ההנהגה שעליו יושבת הדמות.
לכיסא ארבע רגליים: שתי רגלי זכר + שתי רגלי נקבה (עוה"ז), ו־ציר נסתר (קו נסתר/“אנך” של יסוד–מלכות, בחינת שבת) הסומך את כולן — כדרשת "רֶגֶל רביעית של המרכבה".
במגן‑דוד התלת־ממדי (שני טטרהדרים) הציר הרביעי מופיע בגלוי; במַשְׁלֵחַ אל הדו־ממדי הוא נכנס לנקודת המרכז (מלכות/שבת).
מכאן גם "וַיִּקָּווּ הַמַּיִם" — שְׁתֵּי ווין (ו–ו) הנמשכות לקו, ו"וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (בר׳ כב,ו–ח) — קִדּ.וּםּ האחדות בהליכה משותפת.
במספר: יִשְׂרָ–אֵל (541) = אוֹר (207) + וְחֹשֶׁךְ (334) > אור וחושך כאחד בקו האמצעי.
וכן "רוּחַ (214) + אֱלֹהִים (86) = 300" — רמז ל־שׁ (300), שלוש קָוִים (מוֹחִין); "מִגְדָּל (77) = עֹז (77)" — "מִגְדַּל עֹז" (משלי יח,י).
כל אלה תומכים בביאור שהאיחוד איננו ביטול ההבדלה אלא יישוּר האנך: הבדלה ניגשת = חיבור.
"וַאֲנִי בַיהוָה אֲצַפֶּה…" (מיכה ז,ז) — קִוּוּי (ויקּוו) כבחירה להפעיל את הקו; כש‑הניגש מיישר שערוּ — הדין מתמתק בכלי, המים הרבים זורמים כנחל אֵיתָן (עמוס ה,כד), וההַקְרָבָה נעשית קִרְבָה (ירמיהו ל,כא).
יּחזקּ.אלּ א כּו
"וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם..
כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר..
דְּמוּת כִּסֵּא.
וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא..
דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם;
עָלָיו מִלְמָעְלָה".
ו.רדּ.ו..
------------------------------
https://youtu.be/EB0m1e6-DDk?si=HuUrCCqfDX8gPIq7
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
