פורומים » יהדות

גמרא, שולחן ערוך, אגלי טל, ראשונים ואחרונים וכל מה שביניהם.

• לפני 4 חודשים ימ"ח שמו: ובו יתבאר ענין משיח בסוד חן ע"י בחינת חמור אריאל כהן אלורו למכירה !!! האספן ** [ אפס חמש ארבע שבע שמונה תשע שבע אפס אחד שמונה ] *** [ זמין מאחת עשרה בבוקר ]

  

  האספן ** [ אפס חמש ארבע שבע שמונה תשע שבע אפס אחד שמונה ] *** [ זמין מאחת עשרה בבוקר ]

  
  ימ"ח שמו: ובו יתבאר ענין משיח בסוד חן ע"י בחינת חמור נוער
  
  אריאל כהן אלורו כחדש בכריכה רכה כחדש בהקדשה אישית 2006 למכירה 250 שח משלוח רשום 30 שח
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 4 חודשים תָּקֵף > 580. כּ.

    

    כּ.

    יּ.. מֹח " שׂ.מּ.ו..
    
    החמור (החומר) נושא את החן, והמשיח מתגלה דרך תוקפה של מילה מדויקת.
    
    קישור הגימטריה 580 אל “חמור נוער” ואל סוד חן:
    
    חָמֹור > 254.
    נֹועַר > 326.
    
    בּ.יּ.חדּ: 580.
    
    חֵן > 58.
    
    580 = 10 × חן.
    
    מּשולּ.ש צפנּ.יּ.םּ:
    
    חמור נוער > תקף > עשרת מונים חן.
    
    חמור נוער (580) מסמל את “החומר הרעוע” שעליו רוכב המשיח.
    
    העובדה שהוא = 10 × חן מלמדת שהחומר הגולמי יכול להתמלא עשר ספירות של חן ולהיהפך לבעל תּוֹקֶף קדוש.
    
    ת.
    סופ.הּ של המעשה.. חתימה.
    
    הופכת את הרעיון לכוח מחייב בעולם המעשה..
    “תּוֹקֶף” הוא חותמת.
    
    קּ.
    קְרִיאָה והתעוררות.
    
    מציין את קול ההכרזה: משהו פנימי קורא להתעורר ולתפוס עמדה.
    
    ףּ.
    פֶּה / פתח > גילוי, דיבור היוצר.
    
    מעניקה למושג תוקף את היכולת להיאמר: פסק דין, צו, או הכרזה שנשמעים ברבים.
    
    תּקף = קולהּ של קריאה (קּ) היוצאת מן הפּה (פּ) ונחתמת במעשה שלם (ת).
    
    זהו הרגע שבו “חן” עדין הופך תקף..
    
    grace becomes enforceable reality.
    
    כאשר חן פנימי גדל פי עשרה (580), הוא אינו אובד.
    
    הוא מתגבש לכוח חיים ברור: היכולת לדבר אמת באומץ, לקבוע גבולות בריאים ולחתום את המעשה באהבה.
    
    [יּשע.יּהּוֹ מּהּ יּא]
    "כֹּה אָמַר יְהוָה..
    קְדוֹשׁ יִשְׂרָ. אֵל *וְ. יֹצְר .וֹ*:
    הָאֹתִיּוֹת..
    שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַ.יּ.
    וְ.עַל פֹּעַל יָדַ.יּ..
    תְּ. צַוֻּ. נִ: יּ".
    
    [יּשע.יּהּוֹ נּהּ יּ.א]
    "כֵּן יִהְיֶה דְבָרִ.יּ:
    אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּ. יּ..
    לֹא יָשׁוּב אֵלַ.יּ רֵיקָם.
    כִּי אִם עָשָׂה..
    אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּ.יּ.
    וְ.הִצְלִיחַ..
    אֲשֶׁר שְׁלַחְ.תִּיו".
    
    הדיבור האלוהי אינו חוזר ריקם < הוא מקבל תְּקָף והופך מציאות.
    
    << דּבר < התעוררות < יציאה מן־הפּה < התגשמות וחותם.
    
    [יּשע.יּהּוֹ נֹב יּא]
    "סוּרוּ..
    סוּרוּ.
    צְאוּ מִשָּׁם.
    טָ.מֵ.א אַל תִּגָּעוּ.
    צְאוּ מִתּוֹכָהּ..
    הִבָּרוּ.
    נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה".
    
    סוּרוּ
    
    סּ. סמיכה / משען אלוהי.
    
    וּ. חיבור, וו הּחיבור.
    
    ר. ראשית שבסוף: ראיית התכלית.
    
    וּ. שוב חיבור.
    
    היפרדו.. אך בסמיכת יּ.
    כדי להתחבר מחדש אל היעד..
    צעד ההתרחקות מהטומאה.
    
    צְאוּ
    
    צ. צדק/ניצב. פריצה החוצה בקו ברור.
    
    א. חסד אלוהי ראשוני.
    
    וּ. חיבור.
    
    יציאה הנתמכת בחסד קדום כדי ליצור חיבור חדש.
    
    מִשָּׁם
    
    מּ. חיים.. תהליך על הּ.אדּמּ.הּ.. זרימה במעשה.
    
    שׁ. שלמות.. ת.פּאר.ת הּ.מּעשׂ.הּ.. שינוי מהות.
    
    םּ סופית: חתימת הזרימה.
    
    לעזוב מקום ישן.. זרימה שהושלמה..
    כדי להתחיל מחזור חיים חדש.
    
    טָמֵא
    
    טּ. שינוי ניתוב.. טינה <> התחדשות.
    
    מּ. חיים גולמיים.. כתבתי למעלה..
    
    א. חסד ראשוני.
    
    מצב גולמי.. מעוקם.. המבקש היטהרות.
    אין לגעת בו עד שייבדל.
    
    אַל
    
    א. חסד עילאי.
    
    לּ. גבול.. שלילה.. שמעודדת למידה.
    
    גבול של “לא תגע”..
    הנשען על חסד גבוה.
    
    תִּגָּעוּ
    
    ת. הזכרתי כבר.
    
    ג. תפארת בּרא.שיּ"ת.. הזרימה קדימה.
    
    ע. עין.. מעגל-עומק.. נקודת ת.צפ.יּ.ת.
    
    וּ. חיבור.
    
    נגיעה = פעולה חותמת; כאן נאסרת כדי לשמור על מעגל הקדושה.
    
    נגיעה = פעולה חותמת..
    כאן נאסרת כדי לשמור על מעגל הקדושה.
    
    הִבָּרוּ
    
    שלב הזיכוך: שיקוף מתברר במעשה ונחתם בחיבור.
    
    נֹשְׂאֵי
    
    נּ. כוח זרוּע בפועל.
    
    שׂ. שינוי/התפשטות *שלּמּ.הּ*.. שׂין שמאלית.
    
    א. חסד ראשוני.
    
    יּ. שם ההוויה.
    
    נושאי הכלים: כוח פועל שנושא שלמות > חסד ונשען על יּ.
    
    כְּלֵי
    
    כּ. כּלּ.יּ/התחלה מכילה.
    
    הכלים עצמם..
    החומר המוכן לקבל אור יּ..
    תחום אך מלא פוטנציאל.
    
    יְהוָה
    
    יּ. שֵׁם ההוויה.. מקור.. כל כוח.
    
    הּ. שיקוף.
    
    וּ. חיבור.
    
    הּ. שיקוף חוזר.
    
    סיום הפסוק:
    יעד הנשיאה.. להיות כלי מחובר לאור יּ הּ.חושף אותו באור חוזר.
    
    חמור/חומר נושא חן:
    
    “צְאוּ… הִבָּרוּ” < החומר יוצא, מזדכך ונעשה נֹשֵׂאֵי כְלֵי יּ.
    
    עשרת מוני-חן (10 × 58 = 580)
    
    שתי הקריאות “סוּרוּ סוּרוּ” + “צְאוּ צְאוּ” משרטטות תנועה בארבע רוחות..
    צירוף האותיות החוזרות (ס/צ/ו) מרמז על מילוי עשר ספירות חן בתוך החומר.
    
    תּוֹקֶף הדָּבָר
    
    הפועל המסיים “נֹשְׂאֵי” מממש את ת־ק־ף..
    הכוח הזרוּע (נּ) נושא את הכלים (כּ) ומחתים אותם באור יּ (יּ)..
    דיבור שמתקיים ואינו שב רֵיקָם (המשך ישיר לּ: יּשע.יּהּוֹ נּהּ יּ.א.
    
    כך מתלכדים החומר, החן והתּוקף הפסוקי:
    החומר (כּלֵי) מתפנה מטומאה, מתברר בחֶן הסמיכה (סּ), יוצא בציווי הצדק (צ)..
    ונהיה כֵּלִי חתום חסד..
    הנושא את שם יּ בפועל.
    
    [זכר.יּהּ טּ טּ]
    "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן..
    הָרִיעִי בַּ(יּ)ת יְרוּ. שָׁלַ͏ִם.
    הִנֵּה:
    מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ..
    צַדִּיק וְנוֹשָׁע.
    הוּא עָנִי..
    וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר..
    וְעַל עַיִר..
    בֶּן אֲתֹנוֹת".
    
    חֲמוֹר
    
    ח. נצח / נצחון.
    
    מּ. חיים בּ.מּעשׂ.הּ.
    
    ו. חיבור..
    
    ר. ראיית תכלית.
    
    החומר הגולמי שעליו המשיח “רוכב”.
    
    רֹכֵב
    הכוח הרוחני המכוון את החומר.
    המשיח מעניק כיוון ויעד.
    
    עָנִי
    כלי ריק הפתוח לקבל.. *U*.
    מאפשר לחומר להתמלא בחן.
    
    גימטריה:
    חמור (254) + נוער (326) = 580 = 10 × חן (58).
    
    “עשר ספירות-חן” מחיות את החומר.
    
    הפסוק מתאר את רגע הגילוי:
    המשיח (רֹכֵב) משתמש בּ:חֲמוֹר = חומר כדי להביא לעולם חן בכפולה של עשר (580).
    
    כאשר החן מתנסח במילה מדויקת, הוא מקבל תּוֹקֶף.
    
    הדיבור יוצא מן הפּה, נחתם במעשה, ואינו שב ריקם.
    
    החמור נושא את החן..
    והמשיח מתגלה דרך תוקפה של מילה.
    
    נּח.תוֹםּ..
    
    מי הוא המלך, מהי התנועה בדו < אדונ.יּ ולמה משיח.. הוא בעצם שׂיח אנכ.יּ:
    
    המלך.. תודעה מאוחדת:
    
    ה”מלך” איננו רק דמות היסטורית.
    
    דּ.ו.דּ.. האב-טיפוס של המלוכה..
    מתואר כתהליך שבו התודעה האנושית מחברת את “שתי הידיים”, את דין ורחמים, עד שהיא מתיישרת עם “ישׁר-אֵל”..
    קו האמצע.
    
    מּ (40) > חומר חי.
    
    לּ (30) > ציר הלב המחבר.
    
    ךּ (20) > כף יד המסיימת-חותמת.
    
    סת”ם גימטריה:
    
    מּ.לּ.ךּ > 90 = 3×30.
    שלוש רמות התיישרות.
    נפש.. רוח.. נשמה.
    
    המלך הוא מצב תודעה שבו כל שלושת המישורים מפוענחים ופועלים כגוף אחד.
    
    התנועה בדו < אדּוֹנּ.יּ:
    
    תנועה בשניים, כאשר א. נּ. *חנּ*. ו..
    היא ההתממשות בפועל.
    
    כלומר:
    
    דּו > שניים המזהים זה בזה ניצוץ אלוהי.
    
    התנועה המשותפת..
    אהבה, יצירה, תיקון..
    מולידה שם פעולה: אדּ.נּ.יּ..
    65 = (הּ) 5 × אהבה (יּג) 13
    
    כאשר “אנחנו” מתגשם, האל פועל בתוך הזמן.
    
    זוהי מלכות דיבור: “אדּנּ.ו.ת”.
    
    והיו שניהם לב שר אחד.
    
    נּ.ת.כּ.נּסּ ר.גע לּ.יּח.יּדּ:
    
    שלב *ראש*.וֹ.נּ.יּ
    
    יּ > אות שורש.
    
    הזרע..
    ניצוץ אלוהי טהור היורד לתוך האדם ומזמין חיות⁠ הּ.נּשאת.. על כנפי נשרים.. מעל החומר.
    
    התעוררות הניצוץ (יּ)..
    רגע ההכרה שה”אני” נושא בתוכו נקודת מקור אלוהית
    
    ש.*לּב ש*.נּ.יּ
    
    הּ > צלם. שיקוֹףּ.. כּלּ.יּ... UUU.
    
    הכלי הגופני נפשי..
    המשקף את האור ומאפשר לו להתגלות.
    
    תהליך של הבנה פנימית: הגוף-נפש הם מַרְאָה חיה של אותה נקודה.
    
    דּו > דּוֹ > הּ.תו הּ.ראש.וֹ.ןּ.
    
    יּ + הּ..
    
    צמד ראשוני.
    
    אישור פנימי: הדיבור או המעשה החותם את החיבור.
    
    הּ נוסף.. עֵד שלישי.
    
    עֵדוּת > מעשה (הּ)..
    
    קריאת ההוויה..
    הכרה בתמונות הּ.רא.יּ.
    מאשר את החיבור, מחתים אותו במציאות..
    “על פי שלושה עדים יקום דבר”.
    
    עדּ.יּי.ןּ *נּמּ..? ש(יּ)יּךּ..
    נמשיך..
    
    משיח כּ.שׂיח אנּכ.יּ:
    
    חיבור אנכי ישיר:
    להתעורר, “לראות” ולדבר עם המקור ללא תִיוּוך כפוי.
    .
    שׂ.יח..
    ש = 300, י = 10, ח = 8.
    ח.יּ..
    8×10 > 80 > פּ.
    8 > שלּםּ > 1..
    80 + הּ.כּר.הּ ב.אח.דּ (יּ) > 81.
    
    אנכ.יּ..
    
    מתאר דיאלוג..
    
    כשצירו אנכי (אנכי = 81) הוא מעביר אור מן הבלתי-נראה אל המעשה.
    
    מּשׂ.יּח = התווך (“שיח”/דיבור) שבו השם נמשך (מש..) מלמעלה למטה.
    
    כשהתנועה האופקית (דו → אדוני) מתלכדת עם הציר האנכי, מתקבל מלך-משיח: תודעה מלכותית שמדברת אמת פועלת-חסד, ולכן “המלך” ו“המשיח” הם שני שלבי אותה ספירלה.
    
    ------------------------------
    [דּנּ.יּ.אלּ ח (כּ).ג]
    "וּ.בְאַחֲרִית מַלְכוּתָם..
    כְּ.הָ.תֵם הַ.פֹּ. שְׁעִ. יּםּ..
    יַ.עֲמֹ.ד מֶלֶ.ךְ עַז פָּנִים..
    וּמֵבִין חִידוֹת".
    
    המלך:
    תודעה מאוחדת.
    
    תּוֹקֶף המילה:
    “עַז פָּנִים”.. חוזק־פנים = אומץ הדיבור, חתימת המעשה.
    
    שׂיח אנכי (אנכי = קו ישיר יּ.הּ):
    “יַעֲמֹד”.. עמידה זקופה; קו מאֵין לאֶין, מבפנים החוצה.
    
    הבנת הצופן / החן הפנימי:
    “וּמֵבִין חִידוֹת”.. יכולת לפצח חידות-קוד ולגלות חן נסתר.
    
    “כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים”:
    תהליך זיכוך.
    
    הפושעים/העיוותים מתכלים, ואז מתגלה המלך עם פני עז דִּבּוּר ודעת חידה.
    
    עם תום התוהו..
    קם המלך באנכי חי, מדַבר בעוז, מפענח את החידה ומחיל תוקף על המציאות.
    
    ------------------------------
    https://youtu.be/cP8NmhLwE1A?si=GsLQVgSu6g2W86t2
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.