דרמה היסטורית מבוססת על הספר של ויולה ארדונה שתורגם לעברית בשם: "הילד מנאפולי".
היות וקראתי את הספר אני מודה שהסרט מגולל לצופה כמעט כמו הספר.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1945 – 1952 , המפלגה הקומוניסטית האיטלקית ביצעה מבצע, שבו נשלחו ילדים עניים מנאפולי להתארח זמנית אצל משפחות בצפון המדינה.
העלילה מתחילה בהכנות של הכנר אמריגו ספרנצה (שחקן: סטפנו אקורסי) להופעה בקונצרט. לפני תחילת הופעתו הוא מקבל שיחת טלפון שאימו אנטונינה נפטרה. למרות הבשורה הוא מחליט להופיע ומאותו קטע הצופה מועבר בפלאשבק לנאפולי של 1946.
אנטוניה ספרנצה (שחקנית: סרנה רוסי) אם יחידנית שמגדלת את בנה אמריגו (שחקן: כרסטיאן צ'רבונה) ברובע עני בנאפולי. הילד חסר משקל, רזה ומסתובב כל היום יחף, ויחד עם חבריו מבצע תעלולים וגניבות של אוכל.
יו"ר המפלגה הקומוניסטית – מדלנה משכנעת את האם לשלוח את אמריגו ברכבת הילדים למודנה למשפחה מבוססת.
אמריגו מצטרף לבחורה רווקה בשם דרנה (שחקנית: ברברה רונצ'י) שאהובה נרצח על ידי הפשיסטים. אחד השכנים מתרשם מכישרונו המוזיקלי של אמריגו ובונה לו כינור כדי שיוכל לנגן.
לאחר זמן מה חוזר אמריגו לאימו. האם לא מסתדרת עם השינויים שחלו בבנה. נוטלת ממנו את הכינור ושולחת אותו שיהיה עוזר לסנדלר. היא גם לא מעבירה לו מכתבים שקיבל מהאם המאמצת-דרנה.
ביום בהיר אחד הוא מגלה שגם הכינור שניתן לו במתנה נעלם ואז...
סרט מקסים עם נופים עוצרי נשימה, משחק מעולה ושפה שאני מאוד אוהבת.
הסרט כמו הספר מחדד עד כמה הבחירות שהאדם עושה בחייו עשויות להשפיע על עתידו. מאידך בסיפור המצולם החידוד על הפערים החברתיים והכלכליים קיבלו משקל רב יותר.
מומלץ בחום.
לי יניני
שפה: איטלקית
משך ההקרנה: 115 דקות