פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 415 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 חודשים זיינו לי את הצורה אושר
היום הלכתי לראיון עבודה , חיכתי 5 שעות, רק בשביל שתחפף אותי איזה ארסית תוך דקה,
והתקשרתי לכוח אדם שהפנה אותי והרוסיה הזקנה אמרה שכן, היא יודעת- לא התקבלתה!
בשארית כוחותי יצרו איתי קשר בוואטסאפ חברת תרמית הודית שפרסמה בפייסבוק לעבודה מהבית וניסו לגנוב לי כסף מהחשבון.
כל היום התעסקתי רק בזה, למה אני מצפה?
ככה קראו לספר האחרון שחוויתי עליו דעת, וכן איך אפשר בכלל להתייחס?
בשביל מה כתבתי או כותב?
הדבר האחרון שיצאתי מהסופר של דוסים, היה חרדי שמן שהסתכל עלי מהראש ועד כפות הרגליים הנעולות בנעליים קונפורמיסטיות
(סליחה, המבט שלו היה כאילו הייתי בחורה, ואני הרי התלבשתי קונפורמיסטי ולא התגלחתי).
תרם מעורת הערנב שקראתי, כתבתי הספד עצמי שלווה במשטרה לבית של אח שלי, שעזבתי מבעוד מועד, כי המשטרה קראה משהו שמחכתי והסכימו לא לאשפז.
אני לא הולך לפגוע בעצמי יותר
לא הולך לפגוע בכם יותר!
הולך לאכול שוקולד ולישון
משביט את הכתיבה שלי באתר המת הזה,
כמו קיבוץ, כל הוותיקים נטשו בגלל הפרסומות.
שעוד עבדתי, התפעלתי שמה שקניתי בזארה נמכר בפרסומות בסימניה תמורת אלפי יורו יש מאין.
אין לי כבר מה לתרום פה, יש משתמשים חדשים ומשתמשים מימי מתושלח,
בסיכום נמרץ- חרא של שנה, מדינה פח ואתר שמכר את הברית החדשה,
מה שנכון נכון.
על תיבכו עלי ועל תעויות הכתיב שלי, יש משתמשים חדשים ונמרצים, מלווים על כל מי שהעז לכתוב באינטרנט אי פעם...
רוצים להצליח פה? תקראו שקרים של פוליטיקאים ותכתבו על זה חוות דעת ב ס י מ נ י ה .
ועל תעבדו בעבודות מהבית דרך ה א י נ ט ר נ ט, מנסיון.
שיר ערש ודי.
https://www.youtube.com/watch?v=kB-D-vl7v-c
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 חודשים אושר סייג'
אני חושבת שזה בריא לבטא את עצמך מצד אחד, ומצד שני, זה ברור שאתה לוקח את הדברים שקורים לך ואת החוויות שלך עם אנשים נורא קשה.
לדעתי יהיה בריא לך ללמוד לבטא דברים מול אנשים שיכולים באמת לענות לך ולהבין אותך.
אתה מרגיש במצוקה, ולרוב האנשים פשוט אין איך לעזור לך, אבל אני חושבת שאתה יכול לפענח מה אתה רוצה מאנשים ופשוט לתקשר את זה.
אני למשל יודעת שאתה לא רוצה שיתקנו את השגיאות כתיבה שלך, ואני מבינה, זה יכול להרגיש מטריד כשאנשים מעירים על דברים שאתה כבר יודע ולא רוצה לשמוע.
זה מבאס לחכות חמש שעות ואז להרגיש שלא קיבלת את הזמן שהיה ראוי שתקבל, אבל זה חלק מהחוויה שאנשים אומרים "אלו החיים!", וכולם מתמודדים עם זה בדרך אחרת.
יש כאלה שפונים להורים שלהם, יש כאלה בוכים, יש כאלה שברגע שדברים לא עובדים להם כבר מתחילים לעבוד על הדבר הבא.
זה הכול עניין של איך אנשים בוחרים לוסת את עצמם, ומה באמת עוזר, וזה ניכר שיש לך קושי בויסות.
יש דברים שמפריעים לך שמפריעים לכולם, ויש דברים שמפריעים לך רק בגלל שאתה נמצא במצב רגיש, בדיוק כמו שאומרים שאין שופטים אדם בשעת כעסו כי כעס יכול להביא אדם לכעוס על דברים שתכלס לא באמת מכעיסים אותי - הוא פשוט מביע כעס כלפי הכול כי זה מה שיש בו.
אני לא חושבת שכל מה שמטריד אותך אמור להטריד אותך, ואני חושבת שזה יהיה טוב אם תבדוק מה באמת מסעיר אותך ותשחרר מהשאר.
אני לא הכי יודעת להתנהל ברגישות, אבל אני יכולה לזהות שאתה צריך מישהו שידבר איתך ברגישות ויאשר לך שהחוויה הרגשית שלך לגיטימית.
והיא אכן לגיטימית, אצלך היא פשוט לא בפרופורציות של רוב האנשים, וזה מחזיר אותי לעניין של הויסות.
לא זיינו לך את הצורה, אף אחד לא עשה לך שום דבר בכוונה, אתה פשוט ממש מתקשה להתמודד רגשית עם דברים שקורים, ואפשר להגיד שאתה רגשית בגיל אחר לגמרי מהגיל הביולוגי.
אני זוכרת שהגבת לי פעם על העניין של הזנחה רגשית בילדות ושיכולת להזדהות עם כל הדברים שהיו ברשימה ששיתפתי.
אז אני משערת שלא היה הורה שיעזור לך לוסת את עצמך, שילמד אותך איך להירגע ולא להרגיש כל כך מוצף רגשית ובסערה.
אני לא רוצה להגיד לך "תהיה ההורה שלך עצמך", כי אני לא בטוחה שאתה מסוגל לזה, עבודה רגשית תמיד נשמעת לאנשים מאוד מוזרה ובעיקר לגברים שלא מקבלים מספיק תמיכה רגשית מהעולם של היום.
אתה תיפגע ודברים יפריע לך, כל הזמן, אבל זה לא כי העולם עד כדי כך לא נוח ועוין לבני אדם, זה כי אתה לא בגיל הרגשי שמאפשר לך להגיב לדברים בפרופורציה, כי אתה מתקשה להרגיש בפרופורציה.
וזאת לא אשמתך, ואני לא רוצה להגיד משהו שיסעיר אותך עוד יותר, אבל אני חושבת שאתה מסוגל לבטא דברים שבדיעבד ולהגיד - "וואלה הגזמתי בתגובה. כעסתי מאוד."
ואם אתה מסוגל לעשות את זה, להירגע ואז בדיעבד לזהות שלא היית צריך להגיע לעוצמות האלה, אז אתה לגמרי יכול לעשות את העבודה של להתבגר רגשית ולהגיע למצב שגם אם דברים עדיין מסעירים אותך, הם מסעירים אותך פחות.
ניסו לגנוב לך כסף מהחשבון, ולא הצליחו, תחשוב איזה כאב ראש זה היה אם הם היו מצליחים?
תסתכל על חצי הכוס המלאה, ברגע שאתה מצליח להירגע ולחשוב שוב על דברים.
סתם לנפנף את זה מבלי לעשות את התהליך של להעניק את המידה הנכונה של תגובה רגשית לחוויות האלה, יהיה הפסד, כי זה הדבר שעוזר להגיב יותר טוב בפעם הבאה.
אני מבינה לליבך, והכול בסדר... ואתה גם תהיה מסוגל לחשוב ככה ברגע שתירגע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
