לא בטוח שזה יתאים לך עכשיו לשמוע על זה, אבל אני חייבת להגיד לך שעברתי משהו ממש דומה כשהייתי בגילך.
בסופו של דבר התברר שהאדם שחסם אותי - באמת לא התאמנו אבל הוא התנהג כמו בנאדם, אך ברגע של כעס על ההוא נטפל אלי זר שכמו נפל מהשמיים. משום מקום, ומה שכתבת הדליק לי נורה אדומה, הקלות הזאת של לדבר איתו ושהוא אומר לך "כן קראתי על זה."
זה יכול להיות נרקיסיסט.
אני לא פסיכולוגית אבל מה שהכי צרם לי זה: "האם זה גרם לי להרגיש יותר טוב?
לא ממש, *עדיין* הלכתי לישון בוכה.
אבל זה גרם לי להבין... שבחנתי את האדם שאיתו סיימתי את הקשר, כל כך הרבה פעמים בעבר, והוא נכשל מבחינת הזמינות הרגשית.
ואדם זר לגמרי העניק לי מספיק ביטחון כדי להרגיש שאני יכולה לכתוב משהו משום מקום, אחרי איזה שעה ומשהו שבקושי אמרתי מילה ורק קראתי לו אידיוט."
יש מצב, מהניסיון שלי, שהמילה "אידיוט" שהוא נתן לך לבטא כלפיו כל כך בקלות הולכת לחזור כבומרנג.
יכול להיות שאני טועה אבל למדתי להכיר אותך כאן ואת חשובה לי ולעוד שניים שלושה אנשים כאן לפחות.
אז אני מעדיפה את הביטחון שלך מאשר של אותו זר מסתורי.
רק בריאות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
