פורומים » שירים ומשוררים
יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, ולהבדיל אביב גפן. משוררים חדשים וישנים. שירים שאהבתם, וספרי שירה שנגעו בליבכם.
כתיבת הודעה חדשה בפורום שירים ומשוררים
» נצפה 22027 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים אני מברך את כל קוראי לעתיד omriqo
אני מברך את כל קוראי לעתיד
מסיר לכבודם את כובעי רחב-התִּתֹּרֶת
כשהם רואים אותי ניצב בשער
בעוד הכרכרה מתקדמת בקושי לפסגת הגבעה.
אני מברכם ומאחל להם שמש
וגשם, כאשר יש צורך בגשם
ושתהיה בבתיהם
מתחת לחלון הפתוח
כורסה חביבה
שבה יתישבו לקרוא את שירַי
ובקראם את שירי יחשבו נא
שהנני דבר-מה טבעי -
למשל, עץ עתיק
שבצילו, בעודם ילדים,
היו מתיישבים לפתע, יגעים ממשחק,
מוחים את זעת אפיהם הלוהטים
בשרוול אפודתם המפוספסת
מתוך - שומר העדרים, א', מאת אלברטו קאירו
[תרגום: פרנסיסקו דה-קושטה רייס ויורם ברונובסקי]
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים חרוזים לא חשובים לי. - שומר העדרים י"ד Dawn
חרוזים לא חשובים לי. לעתים רחוקות
יש שני עצים זהים, זה ליד זה.
אני חושב ואני כותב כמו שלפרחים יש צבע
אם גם באופן הבעתי מושלם פחות
כי חסרה לי הפשטות האלוהית
שבהיות כל כולי בחיצוניותי.
אני מביט ואני נפעם,
נפעם כמו שהמים זורמים במורד,
ושירתי טבעית כמו הרוח בקומו...
רציתי להביא קטע נוסף המדבר על התכלית וחיפוש משמעות, קשור למה שדיברנו פעם. פעם אחרת.
רציתי לשאול (שוב!) מה אתה עושה כשאתה נתקל בקטע, מילים, חלק משיר או שיר שאתה רוצה לחזור אליו?
אתה מסמן? רושם על פתק? בושה להודות שאני מסמנת בעיפרון על הספר, כל מיני סימנים שאוכל למצוא בקלות,
לפעמים מקפלת אזניים(אני יודעת!) לפעמים משתמשת במה שיש בסביבה כסימניה, טישו, קבלה מהמכולת וכו...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים אני שומר העדרים (ט') omriqo
אני שומר העדרים.
העדרים הם מחשבותיי
ומחשבותיי הן כולן תחושות.
אני חושב עם עינַי ועם אוזנַי
עם ידַי ועם כפות רַגלי
ועם אַפִּי ועם פִּי.
לחשוב פרח משמע לראותו ולהריחו
ולאכול פרי משמע להבין את משמעותו.
משום כך ביום של שרב
אני חש עצבות להתענג עליו ככה,
ואני משתרע מלא קומתי בדשא
ועוצם את עיני הבוערות,
חש את כל גופי שרוע בתוך המציאות,
אני יודע את האמת ואני מאושר.
לא בטוח שאני האדם עם הפתרון המתאים :)
אני מתיימר לזכור את מספר העמוד המעניין בעל פה. ואז כמובן שוכח. אם אני מצליח לאתר שוב את הקטע אני רושם את מספר העמוד על פתק (יש לי רב-פתק על השולחן עם כל מיני מספרים ואני מנסה לשייך אותם לספר המתאים). אם מדובר בספר ספריה (אנוכי שכמותי) לעיתים אני מכופף קלות את קצהו ובסיום הקריאה סורק למחשב את הקטעים המעניינים. והכי יעיל - אם יש לי סבלנות - אני מקליד למחשב את הקטעים המעניינים. לרוב זה קורה במסגרת "ביקורת" על ספר או בפורום ציטוטים כזה או אחר. אז הם גם נשמרים לאורך זמן ואני מוצא את עצמי מגלה אותם שוב.
לא מצליח לקשקש על ספרים אפילו שאני קונה אותם לעיתים משומשים ביותר, מוקדשים ומצוירים.
הכי קשה זה כשאני מוצא את עצמי קורא ספר עם פנס בקצה שורה של מיטות קומתיים בבקתת הרים בחור נידח. אז אני נאלץ לקרוא את השיר שלוש-ארבע פעמים ולקוות שיחקק בזכרוני.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים לִשְׁמֹע זִמְרַת זַהֲבָן - אמילי דיקנסון Dawn
לִשְׁמֹע זִמְרַת זַהֲבָן
אוּלַי דָּבֶר פָּשׁוּט הוּא –
אוֹ רַק אֱלֹהִי.
זֶה לֹא מִן הַצִּפּוֹר –
הִיא אַחַת תְּשׁוֹרֵר, בֵּין לְלֹא-שׁוֹמֵעַ
ובֶין לִפְנֵי הָמוֹן –
מַהוּת טִיב הָאֹזֶן
הִיא הַמַּלְבִּישָה אֶת-תִּשְׁמַע
בְּקוֹדֵר, אוֹ קוֹרֵן.
ובְכֵן, אִם רֹן-קֶסֶם יִהְיֶה
וְאִם לֹא-כְלוּם,
הַכֹּל הוּא מִבִּפְנִים.
"הַנִּגּוּן הוּא בָּעֳנפִי-הָעֵץ,"
נְאוּם הַסַּפְקָן אֵלַי –
"לֹא, אִישִׁי, בְּךָ הוּא!"
אפשר לקצר, באופן חד פעמי, ולבקש שתקרא את שומר העדרים ה', בעיקר עמוד 27 "המבנה הפנימי..."
זה קורה לך הרבה? "מוצא את עצמי קורא ספר עם פנס בקצה שורה של מיטות קומתיים"?
אה... אילוצים... לקרוא שיר כמה פעמים... :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים בקתות עלים ובתי שלג - אולב האוגה omriqo
השירים האלה
לא שוים הרבה, סתם
ערמות מילים שהצטברו
במקרה.
אני חושב
שבכל זאת
טוב לעסוק בזה, כי ככה
יש לי
לזמן מה
משהו כמו בית.
אני אוהב לזכור את בקתות העלים
שבנינו
כשהיינו קטנים:
משהו להזדחל לתוכו פנימה ולשבת,
לשמוע את הגשם
ולהרגיש לבד בישימון.
לחוש טיפה בקצה האף,
טפות בשערות -
או בתי שלג בחג המולד,
כאלה שאפשר לחמוק לתוכם
ולסתום את הפתח בשק,
להדליק נר
ולהשאר שם
בערבים של קור.
מבין למה את מתכוונת ב-ה'. גם אני נזכרתי בשיחה ההיא בזמן שקראתי אותו (נדמה לי שבאותו ערב זו היתה מיטה של 3 קומות, אבל מי זוכר... קרה הרבה שבועיים האחרונים). בכלל קאירו עוסק לא מעט בנושאים האלה, למשל ב-ב' הוא כותב "אין לי פילוסופיה, יש לי חושים... וכו'". מנגד הוא עוסק או מזכיר הרבה דמויות הקשורות בדת (מריה, ישו, האל). עדיין לא הצלחתי לפענח אותו, אם בכלל.
לגבי דיקינסון, אפשר לבקש המלצה על ספר ספציפי? נתקלתי במשהו דו לשוני בחנות, לא זוכר את שמו, רק שתירגמה אותו בחורה (כנראה צעירה?).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים בַּשֶׁקֶט, בָּאַפְלוּלִית, אִשָּׁה שָׁרָה לִי - ד.ה.לורנס Dawn
בַּשֶׁקֶט, בָּאַפְלוּלִית, אִשָּׁה שָׁרָה לִי;
לוֹקַחַת אוֹתִי בַּחֲזָרָה אֶל אֹפֶק הַשָּׁנִים, עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה
יֶלֶד יוֹשֵׁב מִתַּחַת לַפְּסַנְתֵּר, בְּתוֹךְ רָעַם שֶׁל
עִקְצוּץ מֵיתָרִים
וְלוֹחֵץ עַל רַגְלָיהָ הַקַּלּוֹת, הַשְּׁקוּלוֹת שֶׁל אִמָּא הַמְּחַיֶּכֶת
כְּשֶׁהִיאּ שָׁרָה.
בַּעַל-כָּרְחִי, שְׁלִיטתוֹ הַחַתְרָנִית שֶׁל הַשִּׁיר
בּוֹגֶדֶת בִּי חֲזָרָה, עַד שֶׁלִּבִּי בּוֹכֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ
לְאוֹתָם עַרְבֵי יוֹם רִאשׁוֹן הַיְּשָׁנִים בַּבַּיִת, כְּשֶׁחוֹרֵף בָּחוּץ
וּמִזִּמּוּרִים בַּסָּלוֹן הֶחָמִים,
הַפְּסַנְתֵּר הַמִּצְטַלְצֵל
מְכַוֵּן אוֹתָנוּ.
אָז עַכְשָׁו לַשָּׁוְא יִפְרֹץ הַזַּמָּר בַּהֲמֻלַּת אַפַּסִיוֹנָטוֹ
עִם הַפְּסַנְתֵּר הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר. הַזֹּהַר
שֶׁל יְמֵי יַלְדוּתִי מֵעָלַי, גַּבְרִיּוּתִי יְצוּקָה
בְּשֶׁטֶף שֶׁל זִכָּרוֹן, אֲנִי בּוֹכֶה כְּמוֹ יֶלֶד
עַל הֶעַבַר.
גם אני תהיתי על כך, האמביולנטיות שביחסו לאלוהים, הוא מצהיר שהוא "לא מאמין" ומצד שני כל כך הרבה דמויות מהדת: שומר העדרים ח' על ישוע הילד. כן עוד לקרוא, לא צריך לפענח...?
דיקנסון, האחרונים שהודפסו ותורגמו הם: 'אולי הלב' ו'חיי נצרבו רובה טעון' , הספר הדו לשוני הוא ישן ואם תרצה יצירות שלה באנגלית תמצא את הכל בפרויקט גוטנברג.
שלא אשכח, הוא מדהים אולב האוגה, זוכרת את השם לא מכירה דבר. ספר והבא עוד בבקשה:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים שִׁיר, תִהְיֶה זָהִיר - אולב האוגה omriqo
שִׁיר, תִהְיֶה זָהִיר כְּשֶׁאַתָּה דּוֹרֵךְ לִי עַל הַלֵּב.
דְּרוֹךְ בְּרוֹךְ,
כְּדֶרֶךְ פַּעֲמוֹנֵי הָאַבְרָשׁ עַל - פְּנֵי הַבִּצָּה,
כְּדֶרֶך צִיפּוֹר עַל קֶרַח בֶּן לַיְלָה אֶחָד.
בְּצַע אֶת קְרוּם הַכְּאֵב,
שִׂים לֵב, אַתָּה תִּטְבַּע.
אוהב את הנושא הזה, כשאחד החושים מעלה בפנייך זכרון נשכח מן העבר אשר לאט לאט מתגבש.
לפענח - פסואה דמות אניגמטית כלכך שקשה לי לא לנסות לעסוק בו, במיוחד אחרי שקראתי את "שנת מותו של.." מאת סאראמאגו וקטעים מ"ספר אי הנחת". כשמגלים את הפערים רק אצל קאירו זה גורם לתהות על מהותה של דמות המקור.
אולב האוגה - ביקשת קיבלת. זה קצת דוקר. ספרו כמדומני אזל בהדפסה... עוד אחד מאלה בהם ניתקלתי בעקבות הסתחררות סביב שרשורים כאן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים חיי - ג'וליאנו קָאזוֹנָאטוֹ Dawn
כָּאֵלֶּה הֵם חַיַּי:
אֲנִי טוֹעֵם מִכָּל פְּרִי
שֶׁל עֵץ הַחַיִּים,
מֵהַפְּרִי הַמָּתוֹק, מֵהַפְּרִי הַמַּר,
וּמֵהַפְּרִי הָרָעִיל גַּם כֵּן.
לא קראתי את שנת מותו של ריקרדו ריש, מעניין?
אין ספק שפסואה מורכב מאד, כל כך הרבה דמויות, כל כך הרבה פנים, לקרוא איך שהוא מדבר על עצמו מעורר כל כך הרבה שאלות. קרא את ראיון עם אלברטו קאירו עמ' 165, ואת עמ' 169. איך אפשר לפענח?
אולי צריך להתייחס אליו כפי שהוא היה? ככמה אנשים שונים? בעלי אישיות שונה, אופי שונה, אהבות שונות וכדומה? יש הבדלים בכתיבתם לא?
"רק אצל קאירו זה גורם לתהות על מהותה של דמות המקור" הסבר למה התכוונת.
אולב האוגה, אותי הוא צבט. יש עוד?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים בְּעוֹנַת הַפֶּטֶל - רולף יאקובסן omriqo
בְּעוֹנַת הַפֶּטֶל, צְרָעוֹת
נִכְנָסוֹת אֶל הַבַּיִת, וְשׁוּב אֵינָן
מַצְלִיחוֹת לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַחוּצָה. יוֹם אַחַר יוֹם
הֵן נוֹהֲרוֹת בְּקוֹל זִמְזוּם, מִתְנַגְּשׁוֹת בַּזְּגוּגִיּוֹת
וְנֶעֱרָמוֹת עַל הָאֶדֶן,
עַד שֶׁאֶפְשָׁר לְטַאטֵא אוֹתָן לְתוֹךְ יָעֶה.
גַּם בְּפָנַי וּבְפָנַיִךְ נִצָּבִים
מַחְסוֹמִים נִשְׂגָּבִים מִבִּינָתֵנוּ. פַּעַם אַחַר
פַּעַם נָטִיחַ אֶת רֹאשֵׁנוּ כְּנֶגֶד מַשֶּׁהוּ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה.
עַד שֶׁגַּם אוֹתָנוּ יְטַאטְאוּ מִשָּׁם אַחַר כָּבוֹד.
אֶלָּא אִם כֵּן מִישֶׁהוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אוֹ בֶּעָבִים מֵעַל
לְגַמְרֵי בַּמַּזָּל
יִפְתַּח פִּתְאוֹם חַלּוֹן וְנַעֲבֹר.
מהפרי הרעיל טועמים רק פעם אחת.
את סאראמאגוגית? אני חושב שהספר על ריקרדו ריש מתאים בעיקר לחובבי סאראמאגו ואח"כ לחובבי פסואה ולאחרים כלל לא.
קראתי את 169 על 165 דילגתי כי אני מנסה להישאר "נקי" בקריאת השירים (מתקדמת מאד לאט כשאני לא מטייל). אולי לפענח זו לא המילה המתאימה ביותר, אבל - לדון, לנתח, לבחוש בהתרשמויות זה מעניין ומספק. עבורי.
קשה לי להבין מה הוא היה בלי להכיר אותו - סכיזופרן או סוג של מחזאי / שחקן תיאטרון שמחליף דמויות. כל פן קיבל מן ביטוי קיצוני משלו במקום איזשהו עירבוב שממצע את הצדדים השונים. גם זו צורת ביטוי מעניינת.
כוונתי היתה שאני מוצא סתירות רבות בדמותו של קאירו בלבד, אז בדמותו של פסואה ודאי אמצא עוד רבות.
יש עוד האוגה, אבל בואי לא נשפוך הכל בבת אחת ;ס)
יש עוד נורבגים
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ – לאה גולדברג ....(סונטה ט' מתוך: "אהבתה של תרזה די מון") Dawn
מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ
אוֹתוֹ הַגַּן נִשְׁקָף, אוֹתוֹ הַנּוֹף,
וְיוֹם תָּמִים מֻתָּר לִי לֶאֱהֹב
אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִטְּפָה עֵינְךָ.
מוּל חַלּוֹנְךָ וְגַם מוּל חַלּוֹנִי
בַּלַּיְלָה שָּׁר אוֹתוֹ זָמִיר עַצְמוֹ,
וְעֵת יַרְטִיט לִבְּךָ בַּחֲלוֹמוֹ
אֵעוֹר וְאַאֲזִין לוֹ גַּם אֲנִי.
הָאורֶן הַזָּקֵן, שֶׁבּוֹ כָּל מַחַט
אֶת מַבָּטְךָ נוֹשֵׂאת כְּטַל טָהוֹר,
עִם בֹּקֶר יְקַדְּמֵנִי בִּבְרָכָה –
דְּבָרִים רַבִּים מְאד אָהַבְנוּ יַחַד,
אַךְ לֹא זָרַח בְּאֶשְׁנַבְּךָ הָאוֹר
עֵת בְּדִידוּתִי נָגְעָה בִּבְדִידוּתְךָ.
הפרי הרעיל, המוות והחיים ביד הלשון.
ומה כאשר הפרי והטעם הן מילים? מדוברות ו/או כתובות? ומה כאשר הנפש טועמת? ומה אם הפרי הוא האסור? ומה כאשר בא במנות קטנות שלא הורגות אך משבשות דעת? ומה... להמשיך?
סאראמאגוגית? נשמע כמו קללה, אז כנראה שאני לא. אתמול הוכיחו שאני קיימת (איזה מן שם זה חלקיק?) ואם אלוהית, לא יכולה להיות קללה.
אוכל לומר שאני לא לטינואידית, או לטינואית, או משהו כזה שמבטא אהבה לסופרים לטינים, כמוך. אולי בעתיד...
סכיזופרניה אינה "פיצול אישיות" שאז יש כמה ישויות אצל אדם אחד. הוא לא היה סכיזופרן, לדעתי, אולי סבל מריבוי אישיויות (מילה מעצבנת), אין ספק שסבל מהפרעה כלשהי.
אתה חושב שיש לנו תסביך סקנדינביה?? מאד אהבתי גם את רולף.
אה, שלא אשכח תודה על קוצו של י'
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים 1. - וולט ויטמן omriqo
אני מהלל את עצמי, ושר את עצמי
מה שאני נוטל לעצמי תִּטֹּל גם אתה לעצמך,
כי כל חלקיק השיך לי שיך גם לך.
אני מתבטל ומשדל את נשמתי,
אני רובץ ומתבטל להנאתי, בוחן גבעול של עשב קיץ.
לשוני, כל חלקיק של דמי, יצירי אדמה זו, אויר
זה,
נולד כאן להורים שנולדו כאן להורים כמוהם,
והוריהם כמוהם,
אני, בן שלושים ושבע היום ובריא כשור, מתחיל,
מְקַוֶּה לא לחדול עד המות.
אמונות ואסכולות תלויות ועומדות,
מצניעות עצמן לזמן מה, דין במה שהן, אך אינן
נשכחות לעולם,
אני מחסה לטוב או לרע, נותן רשות דיבור ויהי מה,
לטבע בלא מעצור ולאנרגיה ראשונית.
לא מכיר שירה עברית כלל. אולי כדאי.
אם הפרי לא מחסל אז אני מסווג אותו כ"מר" ולא כ"רעיל". יש פרי אסור? אנחנו מגבילים את עצמנו באיסורים. מילים כואבות (ומנחמות) לא פחות מהפרי. ובסה"כ אני מוצא שהן ביטוי לרגש פנימה, הן של המבטא אותן והן של המפרש אותן.
לטינופילית latinophile (איך קוראים לאחד ששואל הרבה שאלות?). נראה לי שפספסתי משהו שם עם החלקיקים, אז הנה לך החלקיק של וולט. כדאי לפגוש את סאראמאגו, אם טרם יצא לך, במיוחד המוקדמים, יש שם הרבה רגישות לאדם. אבל אני לא מכיר את טעמך בפרוזה, ובכלל אני מפספס לא מעט בהמלצות שלי...
אני לא יודע להגיד על מדינה מסוימת. בספרייה המרכזית באוניברסיטת ת"א (מכירה?) הספרים מסודרים באופן מוזר, שלא פענחתי מהו - כנראה לפי ארץ המוצא של המחבר או שפת הכתיבה במקור. בכל אופן, כשעוד היתה לי גישה לשם, הייתי בוחר לי מדי פעם מדף עפ"י המדינה ובוחר סופר אקראי. אני אוהב (לנסות) לגוון ויש לי כל מיני כללים מוזרים (שאני לא טורח להקפיד עליהם) - לא לקרוא ברצף ספרים של סופרים מאותה מדינה, לגוון בשפות וכו'. איזה מזל שאני לא מנסה לפענח את עצמי. אחרי כל זה, כן אני מחבב דברים מסקנדיביה, אבל בעיקר כאלה שקשורים בטבע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים שני יסודות/ זלדה Dawn
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹשׁ
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטָה גָּאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לֹא יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלָּךְ
בַּאֲדָמָה, בַּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹשׁ שׁוֹתֵק, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָּבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַּאֲמִין.
שירה עברית לבקשתך. אחד השירים היפים והידועים שלה.
כמובן שיש פרי אסור, למעשה יש הרבה פרות אסורים, חלקם אסורים לנו על פי צו החברה, חלקם אנו אוסרים בעצמנו כמו שאמרת. האם אין איסורים המכאיבים לנו? או כאלו שאנו לא מצליחים לעמוד בהם? מילים הן ביטוי לרגש, אין זה אומר שאי אפשר להרעיל בהן את הנפש או למרר בהן את החיים לשיטתך.
סקרן? תאב ידע? צמא דעת?
החלקיק המקסים של וולט מתאים לי, ה(מ)לצה לא מוצלחת שלי, גם אני מפספסת בה(מ)לצות שלי.
לא מכירה (ספרייה) למדתי באחרת, אתה מנסה לפענח אחרים, אבל לא את עצמך?
קוראים לזה...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 חודשים שיר 'הבדלה' של זלדה דניאל
-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים THE HAPPY CHILD - חוליו קורטאסר omriqo
ההפוגה הקצרה באושר
סובבת באוויר, היא עלה הכותרת
המונח על שיערך אך בקושי
עם הדבורים הקלות ברוח.
רוקדת הולכת ביופי
הזורם מן האושר הקל,
ילדה, אינך מבחינה במשק
הכנפיים של ורד שחור.
זה לא קשור, ניתן במסגרת חשיפתך ללטינוס, ומן הסתםחביב בעיני.
אהבתי את הזלדה. לא מכיר כלל. אני חובב ברושים באופן כללי וגם את זה שבשיר (וגם אורנים אשר הענפים שלהם צומחים כלפי מטה).
למה למרר את החיים אם אפשר להמתיק אותם? המרירות תצטרף בלי שנבקש (ואם לא - נאכל צנונית).
אהמ, כל הכינויים שבחרת הם באוריינטציה חיובית. מה עם כאלה בכיוון ההפוך?
עומר?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים הלך נפש - מירי בן שמחון Dawn
הלילה רָחְבּו כרֹחב מִטה כפולה כבר
כמה לילות
אבל איני רוצה להחריד מרבצן
הכבד, אידיאות רוחניות
בתנועות חרופות ונהמות.
לפי שעה, רק עם מי שלנֹכח צִפִּיה של אהבה
הופך מבטו סגוף
אני מזדמנת,
ושאר דברים שאני מעֹרבת בהם מטבע הדברים.
איני מתעלמת מן המבע לעולם
ולמדתי להבין שגם אחרים ככה, מן המגע.
משאלות עיניים עזות שאחיזתן חסרה
געגועים
מביכות, כמעט מבכות.
אותו כנ"ל במסגרת...
את מירי בן שמחון קשה לי להבין, כתיבה אסוציאטיבית שקשה לפענח ואולי לא צריך,
יש כמה דברים שלה שאני מתחברת אליהם בעיקר כשהנושא הוא נשים או נשיות.
איך ממתיקים?
רוצה אתה לבחור כאלה שהם בכיוון ההפוך?
כנראה שלא שחר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אֶנְטְרוֹפִּיָה - אסף בן-מנחם omriqo
מַה לִּי וְלָאֲנָשִׁים אֲחֵרִים
אֲהָבוֹת וְשִׂנְאוֹת כְּלָבִים וַחֲתוּלִים
יְחָסִים עִם יָם אוֹ רוּחַ
עוֹלָם וְיַעֲרוֹתָיו
פֶּרַח בַּיִת וְרָהִיטִים
אֲרוֹנוֹת עֲמוּסֵי סִפְרֵיהֶם
זְמַנִּים שֶׁחָלְפוּ
וְשֶׁיַּגִּיעוּ
מַצֵּבוֹת שֶׁזְּמַנָּן קָצוּב
כָּל הַהִסְתַּבְּכוּת
נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד מַכְפֵּלַת
קְבוּעַ בּוֹלְצְמָן
בַּלּוֹגָרִיתְם שֶׁל הַהִסְתַּבְּרוּת
קצת גורם לי למבוכה השיר של מירי. לגבי אסף, אני מניח שאפשר לסווג אותו כשיר של פיסיקאים. אבל נחמד לי איתו גםבלי הטוויסט.
יש כל מיני סוגים של ממתיקים. סוכר קנים, סוכרדיאט, סוכרזית, סוכרלוז. דבש וסילאן. שירים של קאירו, ציוץ של ציפור ביער, חיוך. יש כאן גם עוגת מרנג קפה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים האם Dawn
אני רוצה לדעת מה זה אנטרופיה?
מי זה אסף בן מנחם ואיפה מצאת אותו?
למה מירי מביכה אותך?
אסף לעומת זאת גורם לי להרגיש לא מספיק חכמה... אלא אם אקפד את ראשו וזנבו ואז נשאר שיר יפה על בדידות, ניתוק רגשי וחוסר שייכות?
פיסיקאים זה מסובך, כנראה שגם השירים שלהם.
עוגות זה משמין, קפה זה טוב.
נחזור לקאירו?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים מצאתי אותו omriqo
בכתב עת לשירה "כרמל" של ההוצאה באותו השם. לא נתקלתי בשום דבר אחר פרי עטו. אין לי מושג אם יש לו איזשהו רקע מדעי.
האם אני אמור להשיב אם את רוצה לדעת? אנטרופיה זה גודל אבסטרקטי, יש האומרים שהוא מתאר את מידת "אי הסדר" של המערכת או לחילופין את מספר המצבים השונים בהם מערכת (מערכת = למשל מספר גדול מאד של חלקיקים) יכולה להסתדר. בתהליכים פיסיקליים האנטרופיה תמיד גדלה או נשארת קבועה (לא יכולה לקטון) ולכן הגודל מכניס אלמנט של כיוון ציר הזמן ("חץ הזמן") וקובע כי יש התהליכים הם בלתי הפיכים. במכניקה סטטיסטית הוא מחושב באמצעות לוגריתם של גודל אחר (מס' המצבים) ומכאן השורה בשיר. אפשר כנראה למצוא הגדרות ברורות יותר בויקיפדיה.
למה הוא התכוון בשיר, לאבסטרקטיות, לציר הזמן? לאי ההפיכות של תהליכים? לחוסר האונים בניסיונות פירוש המושג? למספר הדרכים והאפשרויות למצוא את עצמך בעולם? כל אחד יחליט בעצמו.
מביך כי אני מרגיש כאילו אני חודר לנימי נפשה שהיא בעצמה מובכת משהו וכנראה שלא נעים לי עם זה.
אני מעדיף חיוך, אבל גם קאירו טוב :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אומפ..... תן לי איזה שבוע שבועיים אולי.... Dawn
-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים ואז נעבור לדון בתורת היחסות הכללית? omriqo
-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אתה Dawn
לועג לי? רוצה שנעבור רגע לתחום שלי?
האמת שעד הענין עם מכניקת הסטטיסטיקה עוד עקבתי, שם איבדת אותי.
****************
די לחשוב כשמרגישים
כדי להרגיש כשחושבים.
לבי מעלה חיוך
בלבי כשהוא בוכה.
לאחר שאלך ואעצור,
לאחר שאשאר ואעבור,
אהיה מי שעומד להגיע
כדי להיות מי שרוצה לעזוב.
לחיות זה לא להשיג.
פ.פ
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אני omriqo
חשבתי שאני לועג לעצמי. אבל אני מוכן להתחלק בקרדיט...
את מאיימת? אני לא מפחד! :)
*
כל מעשיי, כל הגותי,
נותרים תמיד במחצית הדרך.
ברצוני, האינסוף מטרתי,
בעשותי, אין לְדבר אמת או ערך.
איזו בחילה בי נותרת
עת במעשה-יומי אביט!
נפשי צלולה ומעותרת
ואני ימת-דומן טובענית.
ים שבו בלאט צפות
חורבות של ים נידח…
רצונות? מחשבות?
איני יודע, ובַּאמת נוכח
פ^2
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אני Dawn
הבנתי אחרת, דיל!
אני? מאיימת? איפה? (:אמיץ:)
**
איזה יופי, שמת לב למבנה השיר? לא ראיתי אצלו הרבה כאלה במבנה כזה קשיח ומחורז. מאיזה ספר?
אולי אין לי את הספרים שבהם הוא כותב כך.
**********
הדחפים המצטלבים
של מה שאני מרגיש או לא מרגיש
נאבקים בתוך מי שאני.
אני מתעלם מהם. הם אינם מכתיבים
דבר למי שאני יודע בי: אני כותב.
ר.ר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים את omriqo
הפנת את תשומת ליבי. אני רק התרשמתי מההבדל בין המצלול הקופצני-חיובי משהו והתוכן הפסואני הסטנדרטי (אם אפשר לקרוא לו כך).
יש עוד כאלה אני חושב.
זה לקוח מהבלוג של מלצר, לא יודע אם הודפס בספר בעברית, אבל אם כן אז זה צריך להיות אחד מאלה שלו - חנות הטבק או הבנקאי האנרכיסט.
**
רוצה להתייעץ בך למשהו, חושב שאת האדם המתאים. אני מחפש שם למשהו שקשור ברוח. חשבתי על צפריר. מחפש רעיונות נוספים. אני תוהה האם יש קשר בין צפריר בעברית וה-zephyr הלטיני.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אתה Dawn
רוצה לפרט קצת? "משהו שקשור ברוח"?
צפריר אני חושבת מארמית וזפיר זה על שם איזה אל יווני?
יש כל כך הרבה שמות לרוחות, אתה מחפש סתם שם יפה או שגם יהיה קשר לוגי כלשהו?
שמת לב שיש לי משהו עם רוחות :)
אהבתי את סגירת המעגל, זה מה שציפיתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים שאפספס הזדמנות לשמור על מסתורין? omriqo
אני בהחלט מתרשם שאת אשת רוח בכל מיני מובנים :)
משהו שמשלב אור ורוח. משהו גשמי, חפץ. הרוח הוא האלמנט שאני מחפש להדגיש אבל גם האור שם.
אם תתענייני אפרט יותר בפרטי.
מחפש שם יפה, מעניין (קצר?), שונה. עדיף עם קשר לוגי אבל אני בספק אם אמצא.
הgoogle מנסה לתרגם את הצפריר כzephyr משום מה. מקורות השמות שונים עד מאד עד כמה שאני יודע. ומה-zephyr אני מנסה להתרחק.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים מסתורין מביא Dawn
הרבה שאלות, אתה מוכן לכך?
מה שקופץ מיד הוא אורורה מכמה סיבות:
1. רוחות השמש - הגורם
2. האורות המרהיבים - התוצאה
3. אורורה = שחר
?need I say more
אתה בטח יכול להסביר את התופעה טוב ממני.
אם זה לא מתאים אז יש לי רעיון לחפץ, אם צריך אתן.
אתה מכין רביולי?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים זה כל הכיף omriqo
לענות עליהן באופן שהמיסתורין יישמר :)
לא הבנתי את 3. P:
קודם כל תודה על ההצעה. אוררורה מפריע לי קצת כי אני מעדיף שם עברי, אעפ"י שזה לא הכרחי.תני!
כן, רוצה לטעום?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים לא כיף בכלל לצד השני. Dawn
אז בכל זאת מצאת משהו? אם כן האם תגלה?
לא הבנתי את: "לא הבנתי את 3. P:"
לא אתן.
כן, נו ספר איך יצא? ואיזה רוטב הכנת?
אוף, נו, ספר משהו על הרוח, רמז קטן? ממש ממש קטן? קטנטנון? itty bitty tiny?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים הי, לא להתרגז, בבקשה :) הנה שיר omriqo
הַשֶּׁלֶג בְּלִבִּי כְּמוֹ הַשֶּׁקֶט בַּחֲדָרִים שֶׁל בָּתֵּי הַמֶּרְחָץ: סָמִיךְ וְעָמֹק, חָסִין.
הַשֶּׁלֶג בְּלִבִּי כְּמוֹ קִיסוֹס הַמָּוֶת בַּחֲדָרִים שֶׁנּוֹלַדְנוּ בָּהֶם.
וְהַזְּמָן נָס מִפָּנַי בְּרַחַשׁ פְּטָלִים מָתוֹק.
שֶׁלֶג חֲסַר-רַחֲמִים יוֹרֵד עַל הַשְּׁמָמוֹת שֶׁל זִכְרוֹנִי. בֵּין הַמְּשׂוּכוֹת הַלְּבָנוֹת כְּבָר לַיְלָה.
כַּאֲשֶר יַפְצִיעַ הַשַּׁחַר, כְּבָר יִהְיֶה תָּמִיד חֹרֶף.
(חוליו לימ')
מצאתי? יש רק את רעיון הצפריר או צפריר השחר.
שאלוט-פטריות-מרווה. מתבשל כרגע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים מלנכוליה Dawn
שעור בדקדוק - גיל עומר
"אם תרצה - תצליח" את אומרת.
"אם תתעקש - תשיג" את טוענת.
"אם תלחם - תקבל"
"אם תשאף - תרכוש".
אך למה, למה לעולם אין את אומרת
אם נרצה, נתעקש, נלחם ונשאף.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים יקיצה omriqo
כל הימים עכשיו אני מקיץ בשמחה ובצער.
לפנים הייתי מקיץ בלי שום רגש; הייתי מקיץ.
אני יודע שמחה וצער משום שאובד לי מה שחלמתי
ואחר-כך אני חי בהקיץ ומוצא את מה שחלמתי.
אינני יודע מה עלי לעשות ברגשותי,
אינני יודע איך עלי להיות בחברתי, לבדי.
הייתי רוצה שהיא תאמר לי דבר, כדי שאקיץ מחדש.
(משורר הבית)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים הערגה Dawn
הערגה ממלאת את הדעת:
ערפל אפלולי בעינים.
היו שלום, אותיות קטנות,
אתן שתמיד היה נדמה כי מסתתר בכן
מסר חשוב יותר מהשאר.
(משוררת הבית)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים וְאָז תַּכִּיר אֶת עַצְמְךָ - אנטוניו מצ'אדו omriqo
וְאָז תַּכִּיר אֶת עַצְמְךָ, אִם תִּזָּכֵר
בְּעַרְפִּילֵּי תְּמוּנוֹת מֵחֲלוֹמוֹת עָבָר,
בַּיּוֹם הַזֶּה, הָעַגְמוּמִי, עֵת תְּהַלֵּךְ
וְעֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת.
מִכָּל חַסְדֵי הַזִּכָּרוֹן, אֶחָד יָקָר:
זֶה הַמֵּשִיב אֵלֵינוּ חֲלוֹמוֹת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אני יושבת בשדה - סירקה טורקה Dawn
אני יושבת בשדה, האפונים נאספו
ובכפר מבריקים תפוחים,
יש ריח של מחבּרות טריות,
עץ העפרון.
השמש חממה את עֹרפּי בילדות על המרפסת
כשניסיתי לקלוע
לספל הקפה, לגדול,
לבלוע אספירין, לנשום עמֹק,
לחפש את מקומי בחברה.
**********
אוהבת את החוויה המעורבת של ניחוחות וזכרונות ילדות עם ההווה הבוגר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים אל תבוא אלי עם כל האמת - אולב האוגה omriqo
אל תבוא אלי עם כל האמת,
אל תביא לי את כל הים כשאני צמא,
אל תביא לי את כל השמים כשאני מבקש קצת אור,
בוא עם
שמץ,
ניצוץ,
טיפה של טל,
כשם שציפרים
נושאות רק אגלים
מן הטבילה בים,
והרוחות
רק גרגר של מלח.
**********************
לבלוע אספירין.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים מטפיזיקה - ויסלבה שימבורסקה Dawn
היה, חלף.
היה, על כן חלף.
תמיד בסדר בלתי הפיך.
כי זה החוק של המשחק האבוד הזה.
מסקנה נדושה שלא ראוי לכתוב עליה,
לולי העובדה שאינה מוטלת בספק,
עובדה לנצח נצחים,
ביקום כולו, כמות שהוא וכמות שיהיה,
שמשהו אכן היה באמת,
עד אשר חלף,
אפילו זה,
שהיום אכלת אטריות מטוגנות בגלדי שומן.
*********************
שמץ
אניץ
גרגר
צפריר
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים יש קו בין כאן - סוזן אפטרמן omriqo
יֵשׁ קַו בֵּין כָּאן
לְשׁוּמָקוֹם
זֶהוּ קַו הַזְּמַן
קַו הַזְּמַן מְצֻיָּן לְרִקּוּד
יֵשׁ קַו שָׁם הַשָּׁמַיִם
נֶעֱלָמִים מֵעֵבֶר לָהָר
הַגְּבוּל הַמֻּחְלָט
שֶׁל עוֹר הַפָּנִים
יָד בְּיָד מְרַקְּדִים הַמֵּתִים
אֶל הַקַּו בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה
פְּנֵיהֶם רֵיקוֹת
מִמַּחְשָׁבָה
הַחַיִּים לְעוֹלָם לֹא יַגִּיעוּ לְשָׁם
כְּשֶׁהֵם מַנִּיחִים אֶת הָרֶגֶל
כְּדֵי לִפְתֹּחַ בְּרִקּוּד
הַקַּו נֶעֱלָם
**************
זו בדיוק האנטרופיה, המטפיזיקה של שימבורסקה.
חץ הזמן. לא ברור מקורו, קיומו אינו מוטל בספק.
אומרים שכדאי לקרוא את הפולנים. טרם יצא לי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים הגשם הצהוב - חוליו לימסארס Dawn
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים לא מתרגזת Dawn
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים עומר מי זה אולב האוגה? שיווה
-
לפני 13 שנים ו-2 חודשים משורר נורבגי omriqo
-
-
-
-
-
-
