פורומים » שירים ומשוררים
יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, ולהבדיל אביב גפן. משוררים חדשים וישנים. שירים שאהבתם, וספרי שירה שנגעו בליבכם.
כתיבת הודעה חדשה בפורום שירים ומשוררים
» נצפה 12196 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים הזמן זורם תמיד כמו הנהר - הגשם הצהוב - חוליו לימסארס Dawn
"הזמן זורם תמיד כמו הנהר: בהתחלה הססני ונוגה, אך הולך ומאיץ בעצמו ככל שחולפות השנים.
כמו הנהר גם הוא משתרג בין אצות עדינות וטחב הילדות,
כמוהו גם הוא מזדנק בין הנקיקים בדילוגים המסמנים את ראשית תאוצתו.
עד גיל עשרים או שלושים אנשים סבורים, שהזמן הוא נהר אינסופי, חומר מוזר הניזון מעצמו ואינו מתכלה לעולם. אבל מגיע רגע, שהאדם מגלה בו את בגידת השנים.
תמיד מגיע רגע – זה שלי התרחש במקביל למות אמי, -
שהנעורים נגמרים בו לפתע והזמן נמס כמו ערימת שלג שברק פתאומי פגע בה.
למן אותו רגע, הימים והשנים מתחילים להתקצר, והזמן נהפך להבל חולף – כזה העולה משלג מפשיר,
הבל העוטף ומרדים אט אט את הלב.
וכך, כשאנחנו נזכרים לשים לב לעניין, כבר מאוחר אפילו לנסות להתקומם".
מכירה את וויסלבה בעיקר, גם קצת צ'סלב מילוש ואווה ליפסקה.
לאחרונה גיליתי את תומאש יאסטרון,
אני שוקלת אם להזמין ספר אלקטרוני שלו. זול יותר ב20 ש"ח מהגרסה המודפסת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים שחר זה הוא הראשון בעולם omriqo
הצבע הוורוד הזה
המצהיב עד לובן חם
מעולם לא הופיע ממול
באופן שבו גוש הבתים ממערב עומד
מלא עיניים זגוגיות
מול הדממה הבאה עם האור העולה.
מעולם לא היתה השעה הזו
וגם לא האור הזה
וגם לא הקיום הזה שלי.
מה שיהיה מחר יהיה דבר אחר
ומה שראיתי ייראה בעיניים שעברו תמורה
עיניים מלאות במראה חדש.
פ.פ.
********************************
חבר בעבודה שקורא פולנית טוען שהפולני המוצלח ביותר הוא דווקא זביגנייב הרברט. הוא טוען גם שרוב התרגומים של ויסלבה לעברית (חוץ מהאחרון של וינפלד) לא כלכך מוצלחים ושהתרגומים שלה לאנגלית מופלאים (יש כמה זמינים ברשת). על האחרון שלך לא שמעתי.
איך את מתרשמת מחוליו? אני מוצא שיש משהו מיוחד בזה שכל שיר עומד בפני עצמו, וגם החיבור ביניהם יוצר סיפור, מסע. מצד שני יש בשירה שלו משהו קצת טוטאלי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים קטע מתוך - מציאות -- אלוורו דה קמפוס Dawn
אני מנסה לשחזר בדמיון
מי הייתי ואיך הייתי כשנהגתי לחלוף כאן
לפני עשרים שנה...
מי שנהג אז לחלוף כאן,
אילו היה קיים היום - אולי הוא היה זוכר...
ישנן דמויות רבות כל-כך מתוך
רומנים שאני מיטיב להכיר את פנימיותן
יותר מאשר אני מכיר את האני ההוא שלי
שנהג לחלוף כאן לפני עשרים שנה.
חוליו מוזר קצת, עוד אין לי דעה מגובשת, שיר/סיפור
למה הכוונה בטוטאלי? כן אני חושבת שאני מבינה, אולי פטאלי?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים שיחה עם אבן / ויסלבה שימבורסקה omriqo
אני מתדפקת על דלתה של האבן.
- זו אני, הכניסיני.
רצוני להכנס אל תוכך,
להתבונן סביב,
לשאוף אותך אל קרבי כנשימה.
- לכי מכאן – אומרת האבן. -
אני אטומה לגמרי.
אף בהיותנו מרוסקות לרסיסים
אף בהשחקנו לחול
לא נכניס איש.
אני מתדפקת על דלתה של האבן.
- זו אני, הכניסיני.
אני באה מסקרנות לשמה
החיים בשבילה הם הזדמנות יחידה.
מתכוונת אני לטייל ברחבי ארמונך
ואחר כך לבקר בֶּעלה ובטפת מים.
אין לי די זמן לכך.
תמותתי צריכה לרגש אותך.
- אני עשויה אבן – אומרת האבן -
מתוך כורח עלי לשמור על כובד ראש.
לכי מפה.
אין לי שרירי צחוק.
אני מתדפקת על דלתה של האבן.
- זו אני הכניסיני.
שמעתי שיש בך אולמות גדולים ריקים,
שעין טרם שזפתם, יפהפיים לריק.
דוממים ללא הדי צעדים.
תודי שגם את יודעת על כך מעט מאוד.
- אולמות גדולים וריקים – אומרת האבן –
אך אין בהם די מקום
יפהפיים, ייתכן, אך מעבר לטעם חושייך הדלים.
יכולה את להכירני אך לעולם לא תדעיני.
אני פונה אלייך בכל משטח פני,
ובכל תוכי נפנית מעלייך.
אני מתדפקת על דלתה של האבן.
- זו אני, הכניסיני.
אינני מחפשת בך מחסה-עד.
אינני אומללה.
אינני חסרת בית.
עולמי ראוי לישיבה.
אכנס ואצא בידים ריקות.
וכעדות שבאמת הייתי כאן,
לא אציג דבר זולת מילים,
שאיש לא יתן בן אמון.
- לא תכנסי – אומרת האבן. -
חסר לך חוש ההשתתפות.
שום חוש לא יחליף לך את חוש ההשתתפות.
אפילו מבט מחודד כדי ראיית כל
לא יועיל לך כלל ללא חוש ההשתתפות.
לא תכנסי, בקושי יש לך מושג על חוש זה,
בקושי הנבט שלו, הדמיון.
אני מתדפקת על דלתה של האבן.
- זו אני, הכניסיני.
אינני יכולה להמתין אלפיים מאות
כדי להיכנס אל מתחת לקורתך.
- אם אינך מאמינה לי – אומרת האבן -
פני אל העלה, הוא יאמר לך את שאמרתי אני.
פני אל טיפת המים, היא תאמר את שאמר העלה.
לבסוף תשאלי שערה משערות ראשך.
צחוק מבקע אותי, צחוק, צחוק אדיר,
שאינני יודעת לצחקו.
אני מתדפקת על דלתה של האבן.
- זו אני, הכניסיני.
- אין לי דלת – אומרת האבן.
*************
היה אמור לבוא פה איזה מצ'אדו שאולי מתקשר לזיכרון, אבל זה מצא חן בעיני יותר. סילחי לו על אורכו :)
בטוטאלי התכוונתי שהתיאורים שלו מאד קיצוניים או מוחלטים - הצבעים תמיד חזקים אדום-דם, לבן-שלג. הדמויות קיצוניות - עניות מרודות, חסרות שיניים, אובדות עצות, הרגשות קיצוניים - אובדנות, דיכאון, בדידות. שקט מוחלט.
לא פטאלי, לטעמי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים קטע מתוך שיר מס' 4 - שירים פזורים - אלברטו קאירו Dawn
לפעמים אני מסתכל באבן.
איני מתחיל לחשוב אם היא מרגישה.
איני תועה לקרוא לה אחותי.
אך אני מחבב אותה כי היא אבן,
אני מחבב אותה כי היא אינה חשה מאום,
אני מחבב אותה כי אין לה שום קרבה אלי.
שמת לה ל"תועה" לקרוא.... רוצה ללכת לבדוק איך זה במקור...
אין כמעט משורר שלא כתב משהו על אבן. קאירו פה מקסים אותי בניתוח ה"הגיוני" שלו
קרא את כל השיר הוא נהדר, עמוד 96 הממשות המדהימה של הדברים - מהחלון הגבוה ביותר.
חוליו שלך אמנם טוטאלי אבל: "אובדנות, דיכאון, בדידות. שקט מוחלט" מילותיך נשמעות לי באופן חשוד פטאליות. הרבה מוות בספר הזה... אשתו, אימו, הכפר, החיים כמו שהיה רגיל להם ועוד לא סיימתי אותו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים שיר אינסופי קטן / פֶ-גַּ-לוֹ omriqo
לטעות בדרך
זה להגיע לַשלג
ולהגיע לַשלג
זה לרעות מאות שנים בעשבי בתי-הקברות.
לטעות בדרך
זה להגיע לאישה,
האישה שאינה יראה מהאור,
האישה ההורגת שני תרנגולים בשניה,
האור שאינו ירא מהתרנגולים
והתרנגולים שאינם יודעים לשיר על השלג.
אך אם השלג טועה בלב,
עלולה להגיע רוח הדרום,
וכיון שהאויר מתעלם מהאנחות,
נֵאלץ לשוב ולרעות בעשבי בתי-הקברות.
אני ראיתי שתי שִׁבֳּלֵי שעוה כאובות
שקברו נוף של הרי-געש,
וראיתי שני ילדים משוגעים
שדחפו בבכי את אישוניו של רוצח.
אבל שנים לא היה מעולם מספר,
כי הוא חרדה וצילה,
כי הוא הגיטרה במקום שבו נואשת האהבה,
כי הוא המחשת האינסוף האחר שאיננו שלו
והוא חומותיו של המת
ועונש הקימה החדשה, האינסופית לתחיה.
המתים שונאים את המספר שתים,
אך המספר שתים מרדים את הנשים,
וכיון שהאישה יראה מהאור,
האור רועד לפני התרנגולים,
והתרנגולים יודעים רק לעוף על השלג,
נאלץ לרעות ללא הפוגה
בעשבי בתי-הקברות.
לא תמיד היא חיובית.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים רחל חלפי Dawn
"תנו לי בית קפה להפקיע עצמי
ואת המסה הנלוית הכהה שלי
ואת הגרביטציה העזה
להבקיע אל תוך חלל אחר, מסה אחרת
חוקי כובד אחרים
אל טריטוריה ניטראלית
... בית קפה, חללית קטנה, חמה
אטומה לחוק הסדר הנורא
של פסבדו- חיי
אטומה לעקרונות הכאוס וה-
אנטרופיה המבהילה"
לא קשור לפ-ג-לו אבל יפה בעיני.
אמילי, בדרך כלל היא לא, לכן הוספתי סמיילי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים The Sparrow - Dunbar omriqo
A little bird, with plumage brown,
Beside my window flutters down,
A moment chirps its little strain,
Ten taps upon my window-pane,
And chirps again, and hops along,
To call my notice to its song;
But I work on, nor heed its lay,
Till, in neglect, it flies away.
So birds of peace and hope and love
Come fluttering earthward from above,
To settle on life's window-sills,
And ease our load of earthly ills;
But we, in traffic's rush and din
Too deep engaged to let them in,
With deadened heart and sense plod on,
Nor know our loss till they are gone.
http://www.youtube.com/watch?v=kZsp6isDWCU&feature=related
פיסיקאית של החיים, רחל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים Yosa Buson - האיקו Dawn
3 האיקו של יוסה בוסון משורר האיקו יפני מפורסם שחי במאה ה-18
Sparrow singing
its tiny mouth
open
Dawn
fish the cormorants haven't caught
swimming in the shallows
The willow leaves fallen
the spring gone dry
rocks here and there
לורנס דנבר מקסים, אני מאד אוהבת אותו, מאד רומנטי.
הצילום של האנקור מקסים! חיבור יפה:) לפעמים אתה מבריק.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים My friend must be a Bird - Dickinson omriqo
My friend must be a Bird—
Because it flies!
Mortal, my friend must be,
Because it dies!
Barbs has it, like a Bee!
Ah, curious friend!
Thou puzzlest me!
ה-sparrow הזה הוא מדהים. יום שלם הוא וחבריו שרו מעלי, עד שנדבקתי בצליל. כשחזרתי הביתה הצלחתי לזהות את הציפור על פי השיר (לא תאמיני אילו מאגרים של קולות ציפורים יש באינטרנט...) ומא השיר שלה איתי. כל כך קטנה וכל כך איכותית (יש "פטריוטים" הטוענים שהיא שרה "Canada Oh Canada".
לא מצליח לי עם ה-האייקו. גם את הישראלי שכותב בסגנון ("כריסטוס של דגים" וכו') לא הצלחתי להבין. אולי אני חושב לינארי מדי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים I have a Bird in spring - Emily Dickinson...............A Minor Bird - Robert Frost Dawn
I have a Bird in spring
Which for myself doth sing
The spring decoys
And as the summer nears
And as the Rose appears
Robin is gone
Yet do I not repine
Knowing that Bird of mine
Though flown
Learneth beyond the sea
Melody new for me
And will return
Fast is a safer hand
Held in a truer Land
Are mine
And though they now depart
Tell I my doubting heart
They're thine
In a serener Bright
In a more golden light
I see
Each little doubt and fear
Each little discord here
Removed
Then will I not repine,
Knowing that Bird of mine
Though flown
Shall in a distant tree
Bright melody for me
Return
אפשר עוד אחד? הנה: A Minor Bird - Robert Frost
I have wished a bird would fly away
And not sing by my house all day
Have clapped my hands at him from the door
When it seemed as if I could bear no more
The fault must partly have been in me
The bird was not to blame for his key
And of course there must be something wrong
In wanting to silence any song
לא יכולתי לוותר על אף אחד מהם:) אל תדאג לא אבקש ממך ...חשבונאות וכאלה....
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים מתוך "בין ילדי בית ספר" - ייטס omriqo
חַיֵי עָמָל פּוֹרְחִים וְרוֹקְדִים
לֹא בְּגוּף מִסְתַּגֵּף לְעַנֵּג נְשָׁמוֹת,
לֹא בְּיֹפִי נוֹלָד מֵעָמְקֵי יֵאוּשׁוֹ
אוֹ חָכְמָה כְּהַת-עַיִן מֵאוֹר נֵר שֶׁל חֲצוֹת.
הוֹ עֵץ עַרְמוֹן, גְּדוֹל-שָׁרָשִׁים וּפוֹרֵחַ,
הַאַתָּה הוּא הַפֶּרַח, הֶעָלֶה, הַפֹּארוֹת?
הוֹ גּוּף מִתְנַגֵּן, הוֹ מַבָּט מִצְטַלֵּל,
אֵיךְ נֵדַע לְהַבְדִּיל בֵּין מָחוֹל וּמְחוֹלֵל?
Labour is blossoming or dancing where
The body is not bruised to pleasure soul.
Nor beauty born out of its own despair,
Nor blear-eyed wisdom out of midnight oil.
O chestnut-tree, great-rooted blossomer,
Are you the leaf, the blossom or the bole?
O body swayed to music, O brightening glance,
How can we know the dancer from the dance?
הייתי בטוח שעניתי על זה. מעניין, נעלם. או שמא גנזתי. זה היה קצת מתחצף.
:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-2 חודשים של מי התרגום הזה? ztakoy
והאם יש עוד בתים של השיר, מתורגמים? אפשר לענות לי גם באי-מייל - ztakoy@gmail.com. בתודה, יואב
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-2 חודשים זה היה כלכך מזמן... באמת שאין לי מושג omriqo
-
-
לפני 13 שנים Growth of Man- like Growth of Nature -- Emily Dickinson Dawn
Growth of Man like Growth of Nature
Gravitates within
Atmosphere, and Sun endorse it
Bit it stir alone
Each its difficult Ideal
Must achieve Itself
Through the solitary prowess
Of a Silent Life
Effort is the sole condition
Patience of Itself
Patience of opposing forces
And intact Belief
Looking on is the Department
Of its Audience
But Transaction is assisted
By no Countenance
אצל אמילי אני מוצאת תשובות להכל.
עכשיו אתה חייב לגלות!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 13 שנים Hope - Emily Dickinson Dawn
Hope is the thing with feathers
That perches in the soul,
And sings the tune--without the words,
And never stops at all,
And sweetest in the gale is heard;
And sore must be the storm
That could abash the little bird
That kept so many warm.
I've heard it in the chillest land,
And on the strangest sea;
Yet, never, in extremity,
It asked a crumb of me.
מכירה את מאגר קולות הציפורים באינטרנט, השתמשתי כמה פעמים, נכון שזה לגמרי נפלא שיש כזה?
אני חושבת שזה לא האיקו מה שהוא כותב, ושוב על טעם ועל ריח? לפחות נוכל להסכים שצריך לטעום ולהריח... כדי להגיע למסקנה מושכלת? :)
לינארי מדי? הגדרה מעניינת לדרך מחשבה, אפשרי?
נפלת, אמילי יורה כדי לפגוע. נפגעת קשות לדעתי, גם אני.
למען הגילוי הנאות, גם זה ממוחזר, העליתי עבור קרול לפני חודש בערך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 13 שנים How happy is the little Stone - Emily Dickinson omriqo
How happy is the little Stone
That rambles in the Road alone,
And doesn't care about Careers
And Exigencies never fears—
Whose Coat of elemental Brown
A passing Universe put on,
And independent as the Sun
Associates or glows alone,
Fulfilling absolute Decree
In casual simplicity—
שמתי אותו כבר פעם - בתירגום. אני מוצא שהמקור קסום הרבה יותר, מבחינת המצלול.
הנה לך - Não me perco a chamar-lhe minha irmã מה את מבינה? (לא אמרתי שאת לא בסדר)
חוליו הוא דיכאוני, אבל שימי לב לכמה דברים:
הוא מדבר על זיכרונות אבודים, על תקופה אבודה, על עולם שנעלם, סביר שלא יהיה שמח יותר מדי.
המחזוריות - יום ולילה, עונות השנה, מחזוריות בטבע ובהתנהגות של החברה האנושית (מוקיונים שבאים והולכים, עונות של נדידה, מסעות לרעיית בקר וכו')
הדימויים החזקים (מדי) מעולם הטבע, כלכך צבעוניים.
"כל זה קרה כנראה בסביבות 1966, ואני, כמו בתצלום, סתם עברתי לפניהם. עכשיו, כשאני חושב על כך, יש לי התחושה, שזה הדבר היחיד שעשיתי במשך כל אותן שנים."
(אני חייב לך שיר. כי לא ראוי למחזר)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים מקסים Dawn
אמילי חיובית:)
קאירו: המקור אומר מאבד עצמו לקרוא לך אחותי והתרגום "תועה לקרוא" נהדר לגמרי מבטא את כוונתו.
מחזור זה חיובי אך לא בשירים, נרשם!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
