כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר
בְּאֶחָד מִן הָאֲמָשִׁים
כָּתַבְתִּי לָהּ מִכְתַּב אִחוּלִים.
אִחוּלִים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה,
אִחוּלִים לְהַצְלָחָה וְכָל
כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
כָּתַבְתִּי זֹאת בְּמִקְלֶדֶת
וּבְיָד רוֹעֶדֶת.
מִעַטְתִּי בְּמִלִּים כְּכָל יְכָלְתִּי
לְמַעַן יֵרַךְ לְבָבָהּ וּלְמַעַן
תָּשִׁיב לִי תְּשׁוּבָה טוֹבָה.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶתְבַּדֶּה וְהִיא לֹא תַּעֲנֶה,
אַךְ הִיא עָנְתָה גַּם עָנְתָה, בְּנִיחוּתָא.
וּלְפֶלֶא הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי.
כִּי תָּמִיד הִכְעַסְתִּי אוֹתָהּ,
אַךְ הִיא, כְּתָמִיד, לֹא זָכְרָה
דְּבַר כַּעַס כָּלְשֶׁהוּ, אוּלַי בִּמְעֻמְעָם.
וּתְשׁוּבָתָהּ - כֹּה מְרַגֶּשֶׁת הָיְתָה -
מְלַטֶּפֶת וּמַחְמִיאָה, מָשָׁל מְדֻבָּר
בִּידִידֵי נֶפֶשׁ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.
לִפְעָמִים יֵשׁ בִּי רָצוֹן לוֹמַר לָהּ
שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ, אַךְ אֵינִי מֵעֵז.
מַשְׁאִיר אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת בַּלֵּב
וּמְקַוֶּה שֶׁהַתִּשְׁדֹּרֶת תַּגִּיעַ אֵלֶיהָ.
@
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה