פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 579 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני שנה ו-1 חודשים סייג' (ל"ת)
-
לפני שנה ו-1 חודשים תבדקי אותי רגע כּ.
את מדברת על יצירת מציאות פנימית ו/או חיצונית רצויה ונכונה / מכוונת (שורש משותף כ.ו.ן), בכפוף לנסיבות של מצב נתון, המביאה לתחושת חופש אמיתי, אושר וסיפוק באמצעות:
סוף מעשה במחשבה תחילה ובתנאי מוחלט שהדחף לפעולה מגיע מתוך רגש אותנטי, תוך כדי נטרול השפעות חיצוניות.
אם משהו משתבש ותחושת האושר ו/או החופש שלנו נפגעת וכתוצאה מכך אנחנו שוקעים בלופ של הענשה עצמית ו/או בריחה האמצעות.. זה אומר שלא היה שיתוף פעולה הרמוני בין הפרמטרים: מחשבה, רגש ופעולה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנה ו-1 חודשים פחות או יותר. סייג'
אני חושבת שהענשה עצמית היא משהו שתמיד בא כשאנחנו מרגישים שלא עשינו מספיק או היינו מספיק או שהיינו ועשינו את הדבר הלא נכון.
וכשזה נוגע לתפקיד בעולם, לחלק שלנו, אם אנחנו מרגישים שאנחנו עושים את זה גרוע, ולא סתם גרוע, אלא כדי לרצות מישהו אחר מלבד עצמנו ובסופו של דבר האדם הזה לא מרוצה - זה ממש קשה, כי זה מצב של לוז-לוז.
אף אחד לא מרוויח ממה שעשינו או היינו, לא קיבלנו אישור חיצוני, ואז אנחנו פונים אל עצמנו לחיפוש האישור הפנימי שלנו - ואנחנו לא מקבלים את זה.
כי מלכתחילה לא הכרנו את עצמנו מספיק כדי לדעת מה יגרום לנו להרגיש טוב, ועשינו את מה שחשבנו שהוא הכי טוב, מבלי לזהות איפה "העבודה האמיתית" נמצאת.
העבודה האמיתית היא תמיד בהתיישרות, להיות בהתאמה עם עצמך, כי זה מאפשר לך להיות ברור לאנשים ולעצמך, ואז גם אם אנשים מתאכזבים או שאנחנו מתאכזבים מעצמנו, זה לפחות בקטע של - טוב, אבל ידענו שזה יקרה, כי אנחנו מכירים את האדם שמאחורי כל זה, והאדם שמאחורי כל זה תמיד יותר גדול וחשוב מהדברים הקטנים האלה שקורים לו או סביבו.
אבל כשאדם לא ממוקד בעצמו, כשהוא ממוקד במשהו שאינו רצוי, הוא לאט לאט הופך להיות חשוב כמו הדברים הקטנים האלה שאינו רצויים בחייו.
אבל כשיש לך את הסנכרון הזה בין מחשבה, ורגש ופעולה - את פשוט לא נופלת לשיט הזה, כי את מרגישה ויודעת את עצמך ברמה ששום דבר חיצוני או רגש זמני או מחשבה הרסנית - לא יכולים להגיד לך מי את ומה את שווה.
כשאדם באמת מכיר את עצמו, בסופו של דבר הוא לומד להעריך את עצמו על מה שהוא כן, ולא לקרוע את עצמו לחלקים בכלל מה שהוא לא מצליח להיות או לא יכול להיות.
אז שורה תחתונה, זה לא סתם סנכרון בין השלושה האלה, זה חיבור והיכרות עם עצמי שלנו, שבסופו של דבר הופכים אותנו לעמידים.
איך אפשר להיות לא מאושרים כשאנחנו בחברה בכל כך טובה עם מישהו שאנחנו יודעים איפה הראש שלו, הלב שלו, והגוף שלו נמצא?
אני באמת חושבת שבסופו של דבר החיכוך עם אחרים לא נובע מכך שהם חושבים אחרת מאיתנו, אלא מכך שאנשים באמת יכולים להרגיש איפה יש אי-קוהרנטיות, אבל אם אין את זה, אם אדם קוהרנטי לגמרי - אין באמת מה להתחכך בו ולשייף בו, כי זה ברור בכל מובן מה הוא חושב ורוצה, ושאין טעם אפילו לנסות לאתגר אותו למצוא משהו מדויק יותר.
זה הכול בסופו של דבר עניין של למצוא הרמוניה פנימית, שזה הבסיס לעמידות ואולי גם לתחושות האלה של אושר וחופש.
כי אני חושבת שתחושות נפשיות כמו חנק, כליאה, בידוד - נובעות מכך שאדם לא מקבל את עצמו, לא מכיר את עצמו, ורוצה לברוח מהחלקים האלה שהוא מזהה שאינם קוהרנטיים.
אדם לא יכול פשוט להחליט לא להרגיש משהו שהוא ללא ספק מרגיש, ועניין הקוהרנטיות זה לא לגרום לפאזל להסתדר, אלא לגרום לעצמנו להשתדל לסדר את כל החלקים ביחד, גם את אלה שנראים כאילו הם פשוט לא מתחברים.
ואני חושבת שכשאנחנו מתמודדים עם החלקים האלה שהם פשוט לא מתחברים, והם כל כך כואבים, אז זה חשוב להראות חמלה, ולהבין שזה עדיין חלק מהעצמי שלנו, ושאנחנו לעולם לא נהיה חופשיים כשאנחנו מתכחשים לחלק הזה, גם אם אנחנו ממש מייחלים שלא יהיה שם יותר.
לא יודעת למה כתבתי כל כך הרבה, כנראה כי עמדתי במילא לשבת ולכתוב משהו, ואז נתקלתי בתגובה הזאת, אז כל האנרגיה הזאת הלכה לכאן.
שוב, השורה התחתונה היא, לא יצירה של משהו שהוא חיצונית או פנימית רצוי, אלא ההרמוניה וההיכרות עם העצמי, כי זה מה שהופך אדם לעמיד, אבל גם גמיש מספיק כדי לשרוד ולתמרן.
אני חושבת שצריך להראות גמישות בחיים האלה כמה שאפשר, עד שזה מגיע לעצמנו ומה שאנחנו באמת רוצים וחושבים, כי אם אנחנו פועלים נגד מה שאנחנו רוצים וחושבים מן הסתם שאנחנו לא חופשיים.
זה אפשרי להגיע לקוהרנטיות עם עשיית משהו שאנחנו לא רוצים לעשות, על ידי סנכרון של שלושת הדברים האלה, כי גם אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא רוצים לעשות משהו אנחנו תמיד יכולים לשנות את ההרגשה של עצמנו לגבי זה, ואנחנו תמיד יכולים לשנות את הפרספקטיבה שלנו כך שגם המחשבות שלנו יסכימו, ואז כשמגיע השלב של לפעול, יש שם הרבה יותר הרמוניה, גם אם לא לגמרי שיא האושר והשמחה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנה ו-1 חודשים תובנות כּ.
החיכוך הוא לאו דווקא עם אחרים.
יש בדברים שלך המון חומר להפנמה ועיבוד.
תודה לך על הזמן והאנרגיה שהשקעת בתגובה.
זה לא מובן מאליו ♡.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
