אני יושבת לי בבית קפה תל אביבי ביום חורף סגרירי בשעות הבוקר היותר מוקדמות ממולי במרחק כ2 שולחנות יושבת בחורה צעירה המביטה על העולם בחיוך כולנו סביבה רציניים ,טוב נו בוקר לא כל אחד קם על הצד היותר טוב שלו,היא מתלוצצת עם המלצרית אני מקבלת את כוס הקפה שלי, שותה את ספק קפה ספק חלב ומים הזה
דקותיים חולפות והיא מקבלת את ההזמנה שלה ואני מרימה את הראש אחרי ההתעסקות עם הקפה ורואה אותה עושה תנועות ניעור של שקיות התה בתנועה תאטרלית
היא קולטת אותי וממשיכה בתאטרליות לקרוע את שקיות הסוכר הקטנטנות כאשר ידיה מונפות קדימה ראשה מזדקף כל גווה מתיישר באחת חיוך מעקצץ את זויות פיה
אני לא יכולה לעצור את החיוך והוא הופך לחיוך רחב מאוד כמעט צחקוק ואני מוכנה להשבע ששמעתי את הצחקוק בתוך ליבי היא מרכינה את ראשה מערבבת את הסוכר בתה ואני מחכה לרגע שראשה יתרומם וברגע שזה קורה אני מרימה אגודל לאות הצדעה ,כמה טוב שיש אנשים כמוה בעולמנו כאלה שיודעים לעשות לנו את היום לו יכולתי הייתי קמה ומנשקת את לחיה על המתנה הנפלאה ,עשתה לי את הבוקר והסתבר שאת כל היום היא כמובן מחזירה לי אחר כך פניתי לענייני
כאשר קמתי ללכת אחלתי לה יום נעים והיא נופפה לי לשלום עם חיוך שנבע מהעיניים כל היום חייכתי ואפילו צחקתי רק מלספר עליה
ולמה אני מספרת לכם את הסיפור המדהים הזה שקרה לי היום ה 12 \16 2009
בדרכי לסמינר של איילת רוזנפלד כי ההרגשה הזו התאפשרה רק הודות לסדנא מדהימה שחוויתי בבני ציון של גירוש שידוני הפחד שהעבירה נילי דור האלה מנחת טרפיית יוגה צחוק ומנכ''ל בית ספר להנחיית יוגה צחוק
אותו פחד מלהתקרב לאנשים, במשך כל כך הרבה שנים מנע ממני פחד זה לחוות רגעים כאלה, בדרך כלל אם היה קורה לי דבר כזה הייתי מחפשת כל נקודה בחלל להסתכל עליה אבל לא על הבחורה בעקבות קשר העין שנוצר אולם לא הפעם הפעם אפשרתי לעצמי לחוות את החוויה המדהימה ולהנות ממנה אז אכן יש ניסים ולו קטנים כאלה הגורמים לנו להרגיש שונים אנושיים להרגיש שאנו פרט בתוך יקום שממהר כל הזמן לעיסוקיו שלרגע יכול ליצור חוויה כל כך יפה טהורה ולהביט במעשה של נפש אחרת שבחרה להפוך את היום שלה למענין או אולי זה האופי שלה אני יודעת דבר אחד בבוקר התעוררתי חייכתי לעצמי במראה שרתי לעצמי את השיר איזה יום שמח לי היום איזה יום ...יום של הפתעות העולם מלא ניסים ונפלאות... ואח'כ אמרתי לעצמי משהו חכם שמישהי אמרה לי "אין דאגה יש חגיגה"ואכן כל היום הפך לחגיגה
אז חנוכה שמח ומחוייך לכולנו
ועד לפעם הבאה
קנה סוכר
פורסם על ידי קנה סוכר ב- 11:19 16\12\2009
דקותיים חולפות והיא מקבלת את ההזמנה שלה ואני מרימה את הראש אחרי ההתעסקות עם הקפה ורואה אותה עושה תנועות ניעור של שקיות התה בתנועה תאטרלית
היא קולטת אותי וממשיכה בתאטרליות לקרוע את שקיות הסוכר הקטנטנות כאשר ידיה מונפות קדימה ראשה מזדקף כל גווה מתיישר באחת חיוך מעקצץ את זויות פיה
אני לא יכולה לעצור את החיוך והוא הופך לחיוך רחב מאוד כמעט צחקוק ואני מוכנה להשבע ששמעתי את הצחקוק בתוך ליבי היא מרכינה את ראשה מערבבת את הסוכר בתה ואני מחכה לרגע שראשה יתרומם וברגע שזה קורה אני מרימה אגודל לאות הצדעה ,כמה טוב שיש אנשים כמוה בעולמנו כאלה שיודעים לעשות לנו את היום לו יכולתי הייתי קמה ומנשקת את לחיה על המתנה הנפלאה ,עשתה לי את הבוקר והסתבר שאת כל היום היא כמובן מחזירה לי אחר כך פניתי לענייני
כאשר קמתי ללכת אחלתי לה יום נעים והיא נופפה לי לשלום עם חיוך שנבע מהעיניים כל היום חייכתי ואפילו צחקתי רק מלספר עליה
ולמה אני מספרת לכם את הסיפור המדהים הזה שקרה לי היום ה 12 \16 2009
בדרכי לסמינר של איילת רוזנפלד כי ההרגשה הזו התאפשרה רק הודות לסדנא מדהימה שחוויתי בבני ציון של גירוש שידוני הפחד שהעבירה נילי דור האלה מנחת טרפיית יוגה צחוק ומנכ''ל בית ספר להנחיית יוגה צחוק
אותו פחד מלהתקרב לאנשים, במשך כל כך הרבה שנים מנע ממני פחד זה לחוות רגעים כאלה, בדרך כלל אם היה קורה לי דבר כזה הייתי מחפשת כל נקודה בחלל להסתכל עליה אבל לא על הבחורה בעקבות קשר העין שנוצר אולם לא הפעם הפעם אפשרתי לעצמי לחוות את החוויה המדהימה ולהנות ממנה אז אכן יש ניסים ולו קטנים כאלה הגורמים לנו להרגיש שונים אנושיים להרגיש שאנו פרט בתוך יקום שממהר כל הזמן לעיסוקיו שלרגע יכול ליצור חוויה כל כך יפה טהורה ולהביט במעשה של נפש אחרת שבחרה להפוך את היום שלה למענין או אולי זה האופי שלה אני יודעת דבר אחד בבוקר התעוררתי חייכתי לעצמי במראה שרתי לעצמי את השיר איזה יום שמח לי היום איזה יום ...יום של הפתעות העולם מלא ניסים ונפלאות... ואח'כ אמרתי לעצמי משהו חכם שמישהי אמרה לי "אין דאגה יש חגיגה"ואכן כל היום הפך לחגיגה
אז חנוכה שמח ומחוייך לכולנו
ועד לפעם הבאה
קנה סוכר
פורסם על ידי קנה סוכר ב- 11:19 16\12\2009