הים האכזר – אכזבה, סיפור קצרצר
לפני שלושה שבועות, כשעתיים לפנות ערב, בטרם תשקע השמש במצולות הים.
ירדנו, חברתי ססיליה, ואני אל חוף הים.
התרווחנו כל אחת על מגבת, במרחק-מה מאלופי המטקות.
ססיליה ערמה תלולית חול מתחת למגבת אשר תשמש לה מעין כרית.
סיכמנו, כדרכנו, שלא ניכנס לים יחדיו, אלא אחת תיכנס
והשנייה תשמור על החפצים של האחרת. מרחנו זו את זו בקרם הגנה,
והפקרנו את גופנו לשמש החמימה ולרוח הים.
ססיליה לא הפסיקה להקליד בסלולרי, ודומה שבאה לים רק לצורך הווטסאפ, וכלל לא נכנסה למים.
הספקתי להיכנס לים מספר פעמים, והשמש כמעט נטתה לערוב.
לפתע נשמע צליל התראה של הודעה נכנסת אצל ססיליה.
ססיליה בהתה ארוכות בהודעה, וללא אומר ודברים התרוממה והחלה ללכת בכיוון המים.
נכנסה עמוק עוד ועוד ופעמים שראשה לא נראה מעל המים.
צעקתי למציל שיש מישהו במים שעומד לטבוע.
בינתיים הסתקרנתי וקראתי את ההודעה האחרונה שבסלולרי שלה
וכך היה כתוב בהודעה "אני עוזב אותך לתמיד – אל תתקשרי יותר"
המציל לקח את סירתו ובמרוץ נגד הזמן וחיפושים הצליח למצוא את ססיליה, שריאותיה טעונות מים
הוזמן רכב הצלה ולקח את ססיליה לבית החולים מורדמת ומונשמת.
כמעט שבועיים היה מצב בריאותה בין החיים ובין המתים.
הייתי מאוד עצובה ממצבה. ואפילו פרנסיס שלא היה ידוע בחיבתו אליה, הרגיש עצב.
אולם בדרך נס שבה לאיתנה.
החליטה לשוב לזמן מה לצרפת להתאושש מהמהלומה הפיזית של הטביעה, והאכזבה מהאהבה שנמנעה ממנה באכזריות.
כל השמות (חוץ משלי) בדויים. גם האירוע עצמו בדוי למחצה.
אנג'ל, אשדוד
לפני שלושה שבועות, כשעתיים לפנות ערב, בטרם תשקע השמש במצולות הים.
ירדנו, חברתי ססיליה, ואני אל חוף הים.
התרווחנו כל אחת על מגבת, במרחק-מה מאלופי המטקות.
ססיליה ערמה תלולית חול מתחת למגבת אשר תשמש לה מעין כרית.
סיכמנו, כדרכנו, שלא ניכנס לים יחדיו, אלא אחת תיכנס
והשנייה תשמור על החפצים של האחרת. מרחנו זו את זו בקרם הגנה,
והפקרנו את גופנו לשמש החמימה ולרוח הים.
ססיליה לא הפסיקה להקליד בסלולרי, ודומה שבאה לים רק לצורך הווטסאפ, וכלל לא נכנסה למים.
הספקתי להיכנס לים מספר פעמים, והשמש כמעט נטתה לערוב.
לפתע נשמע צליל התראה של הודעה נכנסת אצל ססיליה.
ססיליה בהתה ארוכות בהודעה, וללא אומר ודברים התרוממה והחלה ללכת בכיוון המים.
נכנסה עמוק עוד ועוד ופעמים שראשה לא נראה מעל המים.
צעקתי למציל שיש מישהו במים שעומד לטבוע.
בינתיים הסתקרנתי וקראתי את ההודעה האחרונה שבסלולרי שלה
וכך היה כתוב בהודעה "אני עוזב אותך לתמיד – אל תתקשרי יותר"
המציל לקח את סירתו ובמרוץ נגד הזמן וחיפושים הצליח למצוא את ססיליה, שריאותיה טעונות מים
הוזמן רכב הצלה ולקח את ססיליה לבית החולים מורדמת ומונשמת.
כמעט שבועיים היה מצב בריאותה בין החיים ובין המתים.
הייתי מאוד עצובה ממצבה. ואפילו פרנסיס שלא היה ידוע בחיבתו אליה, הרגיש עצב.
אולם בדרך נס שבה לאיתנה.
החליטה לשוב לזמן מה לצרפת להתאושש מהמהלומה הפיזית של הטביעה, והאכזבה מהאהבה שנמנעה ממנה באכזריות.
כל השמות (חוץ משלי) בדויים. גם האירוע עצמו בדוי למחצה.
אנג'ל, אשדוד