אבל הכוונה ברורה.
הדמיון בין אדרת במובן הגלימתי ואדרת במובן האדרה של הדג, במיוחד כשלוקחים בנוסף את הדמיון בין "ויגלום", "וילגום" ו"גלום" - מעלה ומחדדת את האסוציאציה והקשר בין ההתייחסות לאליהו כבן גד, הזמן כנוזל וגילויי הזוהר.
היופי נמצא בכך שבעצם ה"גילום" של האדרת ושחרור כוחה בהכאה - נמצא שאליהו מימש את הפוטנציאל שלה בבואו לחצות את הנהר.
הגילום של האדרת אם כן היא לא פעולה שבהכרח "מהווה גילוי הנסתר" - אלא הפעולה עצמה של ההכאה היא היא ששחררה את הפוטנציאל...
ומזה אני לומד - "יגעת ומצאת תאמין" - שאין פוטנציאל מתגלה ואין ההסתרה נעלמת - בלי "דם, יזע ודמעות".
לכן גם ה"גילוי" של הזיווג הראשון - קשה כקריעת ים סוף.
מעלה גם אסוציאציה לגלמים ויחסיות הזמן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
