מצד אחד הפלישתים רצו צאצאים חזקים כמו שמשון ולכן שלחו את נשותיהם (לא את בנותיהם) ל"מטחנה", ומאידך גם להתיש את כוחו של שמשון ע"י ריבוי התשמיש אז בהחלט מעז(ה) יצא מתוק.
לא זו אף זו..
יש הטוענים שגם ערפה כלתה של נעמי עברה את "התהליך" אצל שמשון וממנה יצא גולית.
אם כי גולית נקרא "איש הביניים" כי לא ידעו מי הפרה את ערפה ומסופר שבדרכה חזרה נאנסה ע"י לא מעט פלישתים, והיא אמו של גוליית.
מבחינה כרונולוגית זה די קשה. כי רות המואביה וערפה חיו באותו זמן, ועד שנולד דוד, שלחם בגוליית, עברו כמה דורות, ואפשר שגוליית הוא צאצא (נכד, נין) של ערפה ולא בנה הישיר.
אז מצאנו עוד פירוש לביטוי "טחן קמח טחון"
שנה טובה וברוכה.
"אין מקשים לא על הדורש ולא על המדרש".
תודה דורון
כנראה ש"הביטוי הנלוז" הומצא ע"י מישהו שידע את החלק התלמודי הזה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
