פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 3 שנים ו-3 חודשים מעגל החוזר על עצמו- סקאוט

  

  סקאוט

  כמו מעגל החוזר על עצמו,
  כך נראים חיי.
  מעגלים-מעגלים של כאב לופת.
  זרמים זרמים של לפיתה צורבת.
  תנועותיי סחור-סחור נוטלות את האוויר,
  גרוני ניחר ונישנק.
  מוטלת בחוסר כוח,
  פורשת ידיים אל האוויר המנסר,
  אך בתוך-תוכי מפעמת ההבנה,
  כי כך הם פני הדברים,
  כך אמור להיות,
  אין דרך אחרת,
  אם רצוני לפרוץ את הסכר,
  המקיף אותי במימיו המאיימים,
  המכלים.
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים סקאוט יקירה, Hill

    

    Hill

    את כואבת עכשיו והכל נראה תהומי ונורא וזה אכן תהומי ונורא, כי להיפרד, לתת לאחרים ללכת לדרכם, זה תמיד קשה.
    כשמדובר באנשים שאנחנו אוהבים.. הפיסה החסרה שהם לוקחים איתם, תמיד יוצרת העדרות שלוקח זמן להסתגל אליה.
    
    בטוחה שלא אחדש לך כעת דבר- אין דרך אחת להתמודד. העוצמות הרגשיות שמרגישים בעת פרידה משתנות מאדם לאדם וגם המסוגלות העצמית שלנו סופגת מהלומה, אבל, יש דרך אחת שתוכל לעזור לך להתחזק מעט, להתאושש, וזה להיצמד לדברים שעושים לך טוב, שמפרים אותך, שממלאים אותך, שמשמחים אותך.
    תנסי לשקוע בהם במקום בכאב.
    יודעת שבמצב שבו את שרויה קשה להגיע למקום הזה כל כך מהר אבל תזכרי שזו אופציה שקיימת לה במרחב וכשתרגישי שאת מסוגלת, נסי אותה.
    
    מה משמח אותך? קריאה? כתיבה? מוסיקה (לרקוד זו תמיד התשובה :)? הליכות על הים או רק לשבת מולו? יוגה? מפגש עם חברות/חברים...
    להיות בעשייה זו ה-תשובה להרבה דברים/סיטואציות/רגשות מורכבים בחיים.
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 3 שנים ו-3 חודשים היל, חיפושית

      

      חיפושית

      אהבתי את מה שכתבת.
      נראה לי בשלב הראשוני של ההתמודדות, קשה מאוד לשלוט על הרגשות ועל מציאת דרך להבטיח שיהיה לנו יותר טוב, כי הכאב קשה מדי מכדי לאפשר הפעלת הגיון.
      
      לאחר מכן, כשהכאב מעט שוכח, זה תלוי בנו. האם אנחנו בוחרים להרים את עצמנו מהתהום אליה נכנסנו על ידי הפעולות שאנו יודעים שיעשו לנו טוב, או נכנעים לכאב עוד יותר ונותנים לו להשתלט ולא לאפשר לנו לחיות בשלווה.
      הרבה מזה קשור לבחירה אישית ולבחירה שלנו האם להתמודד מול הכאב או להיכנע לו.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 3 שנים ו-3 חודשים חיפו, תודה. Hill

        

        Hill

        אני לא ממש בפוקוס מחשבתי כעת אז מתנצלת מראש שהתשובה שלי מפוזרת.
        
        מסכימה איתך, אבל, יש מהלכים נפשיים והתניות שאנשים פועלים על פיהם באופן סיסטמטי, מהלכים שמובנים בנו והרקע להם מצוי בהתפתחות הרגשית והמנטאלית שלנו החל מינקות. אחד מהמהלכים הוא 'ניהול' הכאב, עיבודו ותרגומו לכדי אקטיבציה (בין אם במעשים ובין אם במילים).
        
        כל אחד מתמודד אחרת. יש כאלו שמסוגלים יותר לשיפולי הכאב ומצליחים לעבוד דרכו ולסגל לעצמם שגרות שיטפלו בו/בעצמם. זו סקאלה.. בקצה השני יש את אלו שיהיו חייבים למצוא דרך להשיל מעצמם את הכאב וזה יגיע לידי ביטוי בשלל אופנים.. כדוגמת מלל.
        
        ולצד זאת, עדיין חושבת שקיים מרווח לבחירה. כי גם לפעולות שאנו עושים באופן אוטומטי, נוכל להקנות בחירה שתוביל להתנסות אחרת ואולי בעתיד להרגל.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים סקאוט, גלגל החיים "בבר"

    

    "בבר"

    מן הסתם, את כפי הנראה בחורה צעירה.
    החיים מתגלגלים להם וארועים מחליפים בנו מצבי רוח, פעם איגרא רמה ופעם בירא עמיקתה.
    "ממרומי גילי (אך עדיין צעיר בנפשי)" אני יכול לומר שהזמן מביא עימו מזור, גם אם חלקי.
    גם לי בצעירותי היו חוויות דומות והכל לפעמים נראה כ"סוף העולם", כאובדן.
    זה הזמן "לפנק" את עצמך במשהו מתוק תרתי משמע, גלידה, שוקולד או כל ממתק אהוב.
    זה משניק את העצב, גם אם חלקית.
    מעבר לכך ביטאת בשיר בצורה מאלפת את ריגשותייך והוא כתוב יפה.
    
    התעודדי, מעבר לפינה לבטח ממתין משהו יותר מלבב. :-)
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 3 שנים ו-3 חודשים חננאל. משהו או רצוי שיהיה מישהו. סקאוט

      

      סקאוט

      מישהו שיפיג את הכאב הארור הזה. רק ככה זה ייעלם.
      
      אני חובבת מתוקים ידועה גם ברגעי שמחה, ככה שברגעי עצב אבוי לי...כמה ממתקים אני אוכלת.
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 3 שנים ו-3 חודשים ריבאונד Hill

        

        Hill

        הוא לא לכל אחד/ת.
        מצד שני, כפי שאנחנו כבר יודעים, אין מתכון אחד ואחיד, ולפעמים האנשים הכי מבריקים לנו נכנסים אלינו לחיים כשלא ציפינו להם ולא ראינו את בואם מתקרב. וזה נהדר. והם נשארים.. לא משנה מה :) - זה תקף גם לאהבות לא רומנטיות ובכלל לקשרים ולמערכות היחסים (הלא רומנטיים) שלנו עם האנשים שבחיינו. הם קריטים להתפתחות שלנו. לאושר שלנו.
        
        *סליחה על הקלישאות, אני פשוט יודעת שכשהן מתגשמות הן בין הדברים הכי יפים שנוכל לחוות :)
        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים סקאוט, חיפושית

    

    חיפושית

    אני מבינה אותך.
    כאשר חווים כאב עצום, כמעט בלתי אפשרי לראות מעבר לו. כל המציאות נעשית שחורה וקודרת ואי אפשר למצוא נחמה כמעט בדבר. הלב כמעט לא עומד בזה.
    
    האם חובה לחוש כאב כדי להתקדם ולהגיע למקום טוב יותר? לדעתי ישנם מקרים רבים שאין מנוס מכך, וכל מה שנשאר לקוות זה שהכאב יחלוף במהרה ויביא איתו מציאות קלה יותר לאחר מכן.
    
    סקאוט אני מקווה שתמצאי רגיעה לכאב המפעם בך כמה שיותר מהר, כי אני יודעת שהתחושות הקשות האלה הן משא כבד מדי ללב אחד.
    אם כתיבה וקריאה עוזרים לך להתמודד, אז תנסי להתמיד בהם כמה שאפשר כדי לא לשקוע בעצבות המייאשת.
    
    את כותבת נהדר, וחשתי הזדהות עם המילים בדרכי.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 3 שנים ו-3 חודשים תודה רבה, חיפושית יקרה. הכאב גדול מאוד. סקאוט

      

      סקאוט

      במיוחד שזו לא פעם ראשונה שאני עוברת אותו.
      לצערי, פעם קודמת שזה קרה לקח לי שנים להתגבר. אני מקווה שהפעם זה יקח מהר יותר.
      מה שכואב לי, זה על הזמן המבוזבז ועל ההשקעה שאת מעניקה לבן אדם ואז באבחה אחת מבינה שהוא לא היה שווה את זה. אבל זה לא מפחית מהכאב.
      תאמיני לי שהלב שלי לא עומד בזה, הוא חושב להתפקע, לא סתם אומרים שאפשר למות מצער. צער הורג.
      
      את צודקת. הקריאה והכתיבה עוזרים לי. גם הלימודים. אני מקווה שהם יעזרו לאורך הזמן כי כרגע זה רק מכהה אבל לא מטפל.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.